חזי גוטמן: בעקבות הורדת הריבית - ארבעת המדדים הקרובים יעלו בשיעור מצטבר של 0.5%; עד סוף השנה צפוי הדולר להגיע ל-4.6 שקלים

חזי גוטמן, הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי הראשון, מפרסם היום עדכון הערכות כלכליות לקראת החודשים הקרובים, זאת בעקבות הורדת ריבית בנק ישראל שבוצעה בשבוע שעבר.



לדברי גוטמן, הפחתת ריבית בנק ישראל ב-2%, והפיחות בשער החליפין של השקל שנוצר מאז ההודעה על הפחתת הריבית, שינו משמעותית את הערכות האינפלציה - והדבר יבוא לידי ביטוי בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2002.



בעקבות הורדת הריבית, מעריך גוטמן כי מדד דצמבר יירד בשיעור של 0.1% (לעומת תחזית קודמת לירידה של 0.2%), מדד ינואר יעלה בשיעור של 0.2% (התחזית הקודמת היתה לירידה של 0.3%), מדד פברואר יעמוד על 0.1% (בהשוואה לתחזית קודמת למדד שלילי של 0.2%) ומדד מארס יסתכם בכ-0.3%. המשמעות היא שבארבעת המדדים הקרובים יעלה מדד המחירים בשיעור מצטבר של 0.5%, בעוד שההערכות המוקדמות לגבי המדדים הצפויים בתקופה זו, טרם הורדת הריבית, היו לאינפלציה מצטברת שלילית בשיעור של 0.5%.



באשר לאינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים (דצמבר 2001-נובמבר 2002), גוטמן מעלה את תחזיתו מאינפלציה בשיעור של 1.6% לאינפלציה ברמה של 2.6%. תחזית האינפלציה לשנת 2002 עודכנה ע"י גוטמן כלפי מעלה בשיעור של 1% לרמה של 2.8%. יצוין כי שיעורי אינפלציה אלה מתקרבים לגבול העליון של תחום יעד האינפלציה, העומד על 3%.



ההורדה החדה בריבית, משמעותה סוף תקופת המדיניות המוניטרית המרסנת. גוטמן מציין כי מערך התשואות באפיקי ההשקעה השונים השתנה וכתוצאה מכך צפויים שינויים בהרכב תיק הנכסים של הציבור, בעיקר בכיוון של מניות ומט"ח. הנחת העבודה בשלב זה, הינה שבמהלך הרבעון הראשון של 2002 ינוע שער החליפין של השקל לעומת הדולר בטווח של 4.42 - 4.45 שקלים לדולר, כאשר עד סוף שנת 2002 צפוי הדולר להתקרב לרמה של 4.6 שקלים לדולר, כך שבנק ישראל לא ייאלץ להעלות מחדש את הריבית.



להערכת גוטמן, בקצב פיחות שכזה לא צפויה להירשם חריגה כלפי מעלה בשיעור האינפלציה, אל מעבר לגבול העליון של היעד. עם זאת, במידה ששער החליפין יגיע עוד ברבעון הנוכחי ל-4.5 שקלים לדולר ואף לרמה גבוהה יותר, וקצב הפיחות יהיה מתון בהמשך השנה, האינפלציה עשויה לעבור את גבול ה-3%, מה שעשוי להביא לתגובה מצד בנק ישראל בהעלאת ריבית בשיעור של כ-0.5%.



בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית. בהקשר זה מציין גוטמן כי לאורך שנת 2001 נרשמה מגמה של ירידה בתוצר - במחצית השנייה של 2001 ירד התוצר בשיעור שנתי של 5.3%, וזאת לאחר ירידה של 2.7% במחצית הראשונה של השנה. לדברי גוטמן, מגמה זו מפחיתה את הסיכוי להגיע לצמיחה בשיעור של 2% בשנת 2002, וזאת, למרות הפחתת הריבית והפיחות הריאלי שנוצר במשק, המעודדים צמיחה.



גוטמן מוסיף כי בכדי להגיע השנה לצמיחה של 2% בתמ"ג, על המשק להיכנס באופן מיידי לקצב צמיחה שנתי של כ-4.5%, אולם, על בסיס מגמת הירידה הקיימת ומצבו של המשק העולמי, כניסה לקצב צמיחה כה גבוה אינה נראית באופק.



לדברי גוטמן, האפשרות של 0% צמיחה בשנת 2002 נראית יותר ויותר ריאלית, מה גם שהערכה שכזו מתבססת אף על התאוששות במשק העולמי, בעיקר במחצית השנייה של שנת 2002. צמיחה של 0%, במידה ותהיה כזו, תגדיל עוד יותר את גירעון הממשלה עד ל-5% ויותר מהתוצר. גוטמן מעריך כי מצב שכזה יאלץ את בנק ישראל להגיב בתחום הריבית, ללא קשר עם ההתפתחויות בשער החליפין, ותגובה כזאת - אם יהיה בה צורך - תהיה, קרוב לוודאי, לאחר הרבעון הראשון של שנת 2002.