האקדמיה הישראלית בפסגה העולמית

>> באחרונה התעורר דיון על הדרך להעריך את איכות המחקר האקדמי ובהתאם לכך את איכות קהילות החוקרים. אכן, יש קושי להעריך הישגים במדעי הרוח והחברה. לעומת זאת, קיימים קני מידה אובייקטיביים לשיפוט במדעי הטבע, ההנדסה והרפואה.

הכלי המקובל מתבסס על מספר הציטוטים למאמרים שהתפרסמו על ידי חוקרים. לכל מאמר מדעי יש ביבליוגרפיה שבה מצוטטות עבודות שעליהן מסתמכים מחבריו. לכן, מאמר הזוכה למספר רב של ציטוטים נחשב לבעל השפעה, וגם איכות, מכיוון שהוא שימש בסיס להרבה עבודות שנכתבו בעקבותיו.



המכון למידע מדעי isi יצר מאגרים ממוחשבים אדירים המאפשרים לנתח הישגים מדעיים. באחד המאגרים מרוכזים שמות של כ-300 המדענים המצוטטים ביותר בכל אחד מ-21 תחומי המדע (81'-2007). הרשימה של המדענים המשפיעים ביותר מופיעה באתר המכון, עם פילוחים שונים לפי תחום, מוסדות ומדינות. מידת הייצוג של קהילה במאגר זה היא אחד המדדים להערכת איכותה.



אחד הממצאים הבולטים הוא ייצוגה של ארה"ב, שמספר מדעניה הוא כשני שלישים מהסך הכל, מעל ומעבר לגודל היחסי של הקהילה. נתון זה משקף את ההישג של ארה"ב בריכוז צמרת המדע בעולם. בדיקת הייצוג של 20 המדינות שתורמות כ-90% מהמאגר - רשימה הכוללת את ישראל - מאפשרת דירוג לפי קריטריון זה. כמובן השוואה משמעותית היא ביחס לגודל הקהילה. לשם כך חילקנו את מספר המדענים המצוטטים ביותר ביחס לתוצר הגולמי. אם נקבע כ-100 את ארה"ב, הרי הדירוג של קהילות לאומיות שונות הוא: שווייץ (48), בריטניה (39), ישראל (32), קנדה (31), אוסטרליה (30), והולנד (30). לפי מדד זה, ישראל, המיוצגת על ידי 49 מדענים, נמצאת במקום הרביעי בעולם ומקדימה את מרבית מדינות אירופה. במלים אחרות, ישראל הצליחה להצמיח מספר רב באופן יחסי של מדענים בעלי השפעה, למרות הפיתוי להצטרף לענק שמעבר לים.



בדיקת החלוקה לפי תחום מחקר מעלה כי 16 מתוך 49 המצוטטים ביותר הם בתחום מדעי המחשב. לדעתי, יש קשר בין ממצא זה לבין ההישגים של תעשיית הטכנולוגיה העילית המתבססת על בוגרי האוניברסיטאות. למשתתפי העליהום האופנתי על האוניברסיטאות: הלוואי שמגזרים אחרים של החברה הישראלית היו מגיעים להישגים דומים בהשוואה לעולם המתקדם.



הכותב הוא מרצה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב