משרד הרווחה תלוי בארגונים החברתיים

>> משרד הרווחה יצא באחרונה בהודעה חגיגית שבה הוא חושף את רשימת הארגונים שבהם הוא כביכול תומך ומפרט את הסכומים שהעביר להם. שר הרווחה, יצחק הרצוג, אף צירף להודעה אמירה חד משמעית שלפיה "הקונצפציה כאילו הארגונים נתמכים רק מתרומות שגויה. המדינה מספקת חמצן למגזר השלישי ולמעשה המגזר השלישי תלוי בממשלה".

בהודעת המשרד הקפידו לכתוב שפעילות הארגונים היא "עבודת קודש", אך גם הלינו על כך שהמשרד הממשלתי לא מקבל את הקרדיט הראוי על "התמיכה" שהוא נותן למגזר השלישי. למעשה, למשרד הרווחה לא מגיע שום קרדיט על מה שאמור להיות מובן מאליו. ההודעה והרשימה שפירסם מטשטשות את ההבדלים שבין "תמיכות" לבין תשלום לארגונים עבור שירותים שהם מספקים לו בהפעלת מגוון מוסדות רווחה - מקלטים, מעונות ומועדוניות. משרד הרווחה והרצוג מציגים את עצמם כפטרונים של המגזר השלישי, אך למעשה המציאות הפוכה - משרד הרווחה תלוי בארגונים החברתיים הרבה יותר משהם תלויים בו.



יש לברך את משרד הרווחה על השקיפות הארגונית והכלכלית שהוא מפגין ולקוות שמשרדים אחרים ילכו בעקבותיו. אך המשמעות האמיתית של הרשימה הזאת - הכוללת 877 ארגונים ללא כוונת רווח שהמשרד העביר להם תקציב שמסתכם ב-1.5 מיליארד שקל - הוא המרכזיות והחשיבות של המגזר השלישי לחברה הישראלית.



בחינה של נתוני המשרד מגלה כי 95% מ-1.5 מיליארד שקל שהועברו לארגונים הם תשלומים בעבור שירותים. על רקע נתון זה, קשה לקבל את אמירות ראשי המשרד כאילו "השתתפות המשרד במימון פעילותם החשובה של הארגונים מאפשרת להם לספק מגוון שירותים איכותיים". השירותים שהארגונים מספקים לאוכלוסיות הנזקקות, שהמדינה משלמת בעבורם מכיוון שהיא לא מסוגלת לספק אותם בעצמה, נובעים בראש ובראשונה מהרמה הגבוהה של המנהלים, העובדים והפעילים בארגונים. האבסורד הוא שאותם מנהלים שמובילים קדימה את שירותי הרווחה נתונים לביקורת ציבורית בלתי פוסקת לגבי תנאי העבודה וגובה השכר שלהם.



נתוני משרד הרווחה מוכיחים כי קיימת הצדקה וקיים צורך בהתמקצעות מלאה של המגזר השלישי ובראשו הארגונים החברתיים. עמותות לא צריכות להיות מנוהלות במשרה חלקית ולחיות מתרומות או מתנדבים בלבד. בהתחשב בתפקיד החברתי המרכזי שהן ממלאות יש לאפשר להן לפתח תנאים וסטנדרטים מקצועיים שלא נופלים מאלה הקיימים במגזר העסקי, תוך כדי שמירה על מהותם כארגונים שאינם למטרות רווח.



כיום המדינה היא הלקוח מספר אחת של הארגונים החברתיים - וטוב שכך, כי כל האזרחים מרוויחים. ואולם המדינה לא צריכה להסתפק בהיותה הלקוח המוביל של הארגונים - עליה לסייע למגזר השלישי בדרכים מהותיות יותר, כמו הורדת מסים, פטורים מארנונה ותמיכות של ממש. רק אז יוכל שר הרווחה לומר כי הארגונים החברתיים תלויים בו כפי שהוא תלוי בהם.



הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין בוגט-קידר והיה רשם העמותות