>> האחים דן וצ'יפ הית', מחברי רב המכר "ככה זה נדבק", מפרסמים טור קבוע במגזין הניהול האמריקאי "פאסט קומפני" ("fast company"). אחד הטורים המעניינים שכתבו באחרונה עסק בשאלה מדוע לא כדאי להתייחס ברצינות רבה מדי לראיון האישי לעבודה, ומהו הכלי שצריך להחליף אותו.
"עכשיו, כשהכלכלה חוזרת לעצמה, תתחילו לחפש שוב עובדים", כותבים השניים. "שוב תקראו עשרות קורות חיים, תפגשו את האנשים, תנסו לחדור לנשמתם - ותקבלו החלטה. הכל נכון מלבד עובדה אחת: ראיונות עבודה לא מנבאים הצלחה עתידית. אפילו מבחן אינטליגנציה פשוט מנבא התאמה באופן מדויק בהרבה". את התנגדותם לכלי המוכר מבססים השניים על מחקר שערך הפסיכולוג רובין דואס, שהתבסס על מועמדים ללימודי רפואה בבית הספר של אוניברסיטת טקסס. הראיון היה חלק חשוב במיוחד מתהליך הקבלה, משוקלל עם ציוני בתי הספר.
מיד כשהסתיים התהליך, התקבלו לבית הספר 50 סטודנטים נוספים, אלא שאז נותרו מקומות רק לאלה שהראיון שלהם היה חלש. המחקר שנערך לאורך שנים הוכיח שלא נמצאו הבדלים בהישגים הלימודיים או בשנת ההתמחות של שתי הקבוצות. "הראיון האישי לא ניבא דבר", קובעים האחים הית', "מלבד את היכולת לעמוד בראיון האישי". מדוע אנחנו מתעקשים להמשיך לראיין את המעומדים? התשובה, טוענים האחים, נעוצה במה שנקרא בפסיכולוגיה האשליה של הראיון. התחושה לפיה אנחנו לומדים מהראיון הרבה יותר משאנחנו באמת מסוגלים. אז מה לעשות? תנו להם לעבוד, מציעים האחים. אם אתם מחפשים גרפיקאי - תנו לו משימת גרפיקה; אם איש מכירות - שימכור לכם משהו, אם מנהל בכיר - שלא יגיד שום דבר אבל יהיה מסוגל להעריך או לתת עבודת ניתוח ממשית.
"תארו לעצמכם ששחקן כדורסל היה מתקבל על סמך ראיון ולא על סמך היסטוריית קליעות. זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו סומכים כל כך על הראיון", הם קובעים.
דוגמה שהם נותנים היא של אליזבט, מנכ"לית שחיפשה מנהל שיווק. היא פגשה את מרג', בעלת 20 שנות ניסיון והמלצות חמות. לאחר הראיון אמרה אליזבט כי רצתה לתת לה את התפקיד מיד מכיוון שהרגישה שמדובר במישהי ש"יכולה להיות חברה שלה". ואז הגיע מבחן הכתיבה שכלל ניתוח בעיות קיימות בארגון. אליזבט היתה נבוכה לבקש ממרג' לעבור אותו. התוצאות היו מפתיעות: המבחן של מרג' היה נורא. התפקיד הוצע לרוג'ר שלא הבריק בראיון אבל הצטיין במבחן. שלא במפתיע, הוא גם הצליח מאוד בתפקיד. "מבחני עבודה פרקטיים יכולים להיות הדרך הטובה ביותר שלכם לבדל את עצמכם ולהשיג יתרון על האחרים", מסכמים הכותבים. "כשהמתחרים שלכם שוכרים אנשים שאומרים שהתכונה הגרועה ביותר שלהם היא ש'הם עובדים קשה מדי', אתם תגלו את הכוכבים האמיתיים".
מחברי רב המכר "ככה זה נדבק": כדאי לכם לקבל אנשים לעבודה מבלי לפגוש אותם
טלי חרותי-סובר
18.1.2010 / 7:04