>> "משתמשים פה המון במלה אסטרטגיה. המושג החשוב הזה סובל מזילות נוראית", אומר ד"ר איתי שטרן, ישראלי המלמד בשנים האחרונות בקלוג, בית הספר היוקרתי למינהל של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. "רק אתמול התקשר אלי חוקר מחיפה ושאל אותי איך להסביר לבן שלו שאסטרטגיה היא לא רק לשקר ב'הישרדות'. איך אפשר לענות לשאלה כזו, שמגלמת בתוכה את כל החשיבה על ניהול אסטרטגי בישראל ובעולם?"
באחרונה הגיעו 120 מחוקרי האסטרטגיה הטובים בישראל ובעולם לאוניברסיטת בן גוריון שבבירת הנגב, לרגל כנס האסטרטגיה הבינלאומי שיצא לדרך זו הפעם השלישית. הכנס, מיסודם של שלושה חוקרים ישראלים צעירים - ניראון חשאי מהאוניברסיטה העברית, דובב לביא מהטכניון ואיתי שטרן מקלוג - ארך שלושה ימים, במהלכם דנו החוקרים בהתפתחויות בתחום, וערכו גם חשבון נפש נוקב הנובע מתחושת תסכול עמוקה.
בכירי חוקרי האסטרטגיה מרגישים לא פעם, שלהבדיל מקולגות מכובדים מתחום הכלכלה למשל, אותם אף אחד לא סופר.
"כשנשיא ארה"ב ברק אובמה מקים צוות מייעץ הוא מזמן כלכלנים ומומחים למדיניות ציבורית", קובלת ד"ר שרה קפלן, מומחית לאסטרטגיה מאוניברסיטת טורונטו, "הוא לא מעלה על דעתו לזמן אנשי אקדמיה וחוקרים בכירים מתחום הניהול האסטרטגי, למרות שברור שהכל מתחיל ונגמר בניהול נכון בכל תחום".
אולי אתם כחוקרים לא נגישים מספיק למקבלי ההחלטות?
קפלן: "גם אנחנו אשמים".
גם מומחי האסטרטגיה הישראלים חושבים שהתחום רחוק מלהיות נשמע ומשפיע מספיק. "כיום המצב אמנם הרבה יותר טוב מלפני שנתיים", אומר שטרן. "כשיזמנו את הכנס הראשון אמרנו כי חייבים ליצור זרקור משמעותי קודם כל בתוך האקדמיה, מכיוון שניהול אסטרטגי כמעט שלא קיים בישראל, ורמת הידע אינה גבוהה. המודעות לתחום אמנם עלתה ומשקיעים בו יותר משאבים, אבל גם כיום קשה, למשל, לעשות בישראל דוקטורט בנושא, ומספר החוקרים עדיין קטן".
בשוק, כשמחפשים סיוע בתחום האסטרטגי, פונים בעיקר לחברות הייעוץ. מעטים מכירים את המחקר בנושא. מרבית מקבלי ההחלטות כלל לא יודעים שהנושא קיים. "הייתי שמח אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקים מטה שמורכב מאנשי אקדמיה, בהם גם אנשי אסטרטגיה", אומר שטרן. "בישראל מדובר בשיח חיוני במיוחד שלא מתקיים כיום. יש לנו כל כך הרבה כלים, שיטות ואופני חשיבה שיכולים להיות מאוד רלוונטיים, אם מישהו רק ירצה לשמוע".
לא רק לחברות גדולות
החיים הקשים של אנשי האסטרטגיה לא התחילו כיום. ניהול, ובתוכו אסטרטגיה, הוא תחום אקדמי אינטרדיסציפלינארי (בין-תחומי) חדש יחסית, בן כמה עשרות שנים, והחוקרים החלוצים נאלצו לעבוד קשה כדי להוכיח כי יש לו רלוונטיות מחקרית. כיום, כשהחשיבה שלהם הולכת ותופסת מקום של כבוד בבתי הספר למינהל בכלל, ולמינהל עסקים בפרט, עסוקים החוקרים בפילוס דרכם אל לב הקונצנזוס.
"חוקרי אסטרטגיה מסתכלים על תהליכים שהובילו למשבר הנוכחי ותופסים את הראש", אומרת החוקרת בעלת השם פרופ' אניטה מקגאן, אף היא מאוניברסיטת טורונטו, שהיתה אחת מארבעה הדוברים הראשיים בכנס. "ניהול אסטרטגי נכון לכל תחום. בין אם מדובר בעסקים, בסביבה, בנושאים חברתיים, במינהל ציבורי, תחבורה, בריאות או בכל תחום אחר שאפשר להעלות על הדעת.
"אסטרטגיה משויכת בדרך כלל לצורך של חברות מסחריות גדולות, שנעזרות לרוב בחברות ייעוץ אסטרטגי, דוגמת מקינזי. כאילו רק שם נדרשת חשיבה אסטרטגית. אלא שזה לא נכון. אסטרטגיה קובעת את השורשים, את הבסיס שעליו תוקם המערכת, כל מערכת. היא מתבוננת על התמונה הגדולה. בעוד שהכלכלנים בוחנים נגזרת אחת של הפעילות, ואוהבים לדבר על תמריצים, חוקרי האסטרטגיה בוחנים התנהלות ארוכת טווח, לאחר שנחקרו מאות ואלפי סוגים של התנהלויות עסקיות ולא עסקיות בשלל תחומים. רק הגיוני שמי שמחפש פריזמה רחבה יותר יכול להעשיר את החשיבה שלו גם אם יקבל את חוות דעתנו", אומרת מקגאן.
התחום הקרוב ללבה של מקגאן אינו מסחרי אלא בריאות הציבור. היא משתמשת בדוגמאות רבות מתחום זה כדי להבהיר את עמדתה: "אנשים חושבים שדי בהמצאת התרופה, ומישהו כבר ייקח וימכור אותה לאנשים הזקוקים לה. זו תפישה שגויה. מערכת בריאות ציבורית לא עובדת כך. מחקרים רבים הוכיחו שתרופה פועלת טוב יותר אם מי שמחלק אותה הוא אדם מקצועי, למשל עובד סוציאלי.
מקגאן מדגימה זאת על ידי השוואה של שני מחקרים. מחקר אחד קבע כי במדינות מסוימות באפריקה לא היתה ירידה בשיעור ההדבקה באיידס כי לאנשים לא היה תמריץ להילחם בהתפשטות המחלה כי הם ידעו שתוחלת החיים שלהם נמוכה ממילא. לדברי מקגאן, מחקרים מתחום האסטרטגיה הוכיחו כי זה לא נכון. המחקרים הניהוליים גרסו כי מדובר בתפישה ערכית-סוציולוגית: גברים נדבקו והדביקו את נשותיהם אך להן אסור היה להאשים אותם בהדבקה כי זו התפרשה כהאשמה בבגידה. גם התעקשות על סקס בטוח התפרשה כהאשמה בבגידה. כיצד אפשר לטפל בכך? לטייב את המערכת הקהילתית המקומית דרך פנייה לגברים ולנשים ולעסוק בשינויי תפישות.
לדברי מקגאן, חשיבה כלכלית תגרוס כי צריך לספק מספיק קונדומים וקוקטלי תרופות למי שנפגע. חשיבה אסטרטגית תוביל להרחבת המשאבים האנושיים שמטפלים בקהילה - "לא די בתרופה אלא חשוב גם מי שנותן אותה", היא קובעת.
למה חשיבה מסוג זה מתקשה להשתרש?
"כי חוקרי האסטרטגיה צריכים להיות בהרבה מאוד צמתי קבלת החלטות, בעיקר ציבוריים, אבל אנחנו עדיין לא שם. חלוצי התחום היו מבוצרים בעיקר במגדל השן. אנחנו מנסים כעת לצאת משם ולהעביר את השיטות והכלים שיצרנו לתחומים הרלוונטיים".
למרות הרצון העז שלכם, זה עדיין לא קורה.
קפלן: "כי מישהו צריך להיות מסוגל לתרגם את הכלים שאנחנו מביאים מהאקדמיה לשפה של מקבלי החלטות. התפקיד שלנו, בין היתר, הוא לייצר את הפורמטים. לדוגמה מנגנוני ייעוץ למקבלי החלטות, שבהם נוכל לשבת ולעביר את התובנות שלנו. בין אם מדובר בסיוע לראשי ערים או ראשי מדינות, אנשי עסקים או אנשים העוסקים ביוזמות חברתיות. אנחנו צריכים להפוך לנגישים יותר לקהל הרחב".
כיצד עושים זאת?
מקגאן: "צריך להתחיל בסטודנטים שלנו, שמגיעים מתחומים שונים של ניהול. להם אנחנו אמורים להעניק השראה. אנחנו צריכים להבהיר לכל מי שעובר דרכנו שכדאי להתייעץ גם אתנו בתהליכי חשיבה שונים.
"במקביל אנחנו חייבים לדבר עם גורמים שונים מחוץ לאוניברסיטה. אם אני עוסקת בבריאות הציבור, אני צריכה לדבר עם כמה שיותר רופאים ומקבלי החלטות בתחום הרפואה. גם הפרסומים שלנו לא יכולים להיות רק במגזינים בתחום האסטרטגיה אלא דווקא בתקשורת הרחבה יותר".
בתי הספר נהפכים ללא רלוונטיים
מקגאן מוטרדת לא רק מהעובדה שהתחום שבו היא פועלת אינו תופס מקום ראוי בתהליכי קבלת החלטות, אלא גם מהעובדה שמעמדם של בתי הספר יורדת. "יש הרבה ביקורת על בתי הספר שהוציאו מתוכם את אלה שיצרו את המשבר הכלכלי האחרון. אני חוששת שבתי הספר למינהל עסקים יאבדו בקרוב את הרלוונטיות שלהם אם לא נערוך עדכון של האג'נדה שלנו".
יש עלייה במספר הנרשמים לבתי הספר האלה, בישראל ובעולם.
"זה קורה בגלל שאנשים רוצים לנצל את המשבר ולעשות משהו שלכאורה יועיל להם כשהוא ייגמר, אבל הגל הזה יחלוף. אם לא נערוך חשיבה משמעותית על הדרך שבה אנחנו מרחיבים את השורות של האנשים המקבלים תועלת אמיתית ממחקרי האקדמיה, אנחנו עלולים להיות בבעיה לאורך זמן".
צריך לנפץ את מגדל השן?
"לא צריך להיות קיצוניים כל כך. אנחנו נמשיך להשתמש בכלים הבסיסיים, אבל אנחנו חייבים לשמור על רלוונטיות כדי שסטודנטים ירצו להמשיך לבוא וללמוד אצלנו".
שטרן מציע זווית נוספת. לדבריו, בקלוג הוא מלמד קורסים בתוכניות שונות שאליהם מגיע קהל מעורב - ממנהלי בתי ספר ועד בכירים מתחומי ביטחון. "יותר אנשים מבינים כיום שמי שרוצה לנהל צריך ללמוד ניהול. זהו במקצוע בפני עצמו", הוא אומר. "אם משפטן מקים משרד ולא למד קורס אחד בניהול במהלך לימודיו האקדמיים, הוא ייתקל במכשולים שיוכלו להימנע לו היה לומד".
קורסים בניהול ואסטרטגיה צריכים להיות חוצי פקולטות? כל מי שרוצה לנהל צריך ללמוד במהלך לימודיו האקדמיים גם קורסים מתחום זה?
שטרן: "אין סיבה שזה לא יקרה. אם ברור שהכל מתחיל ונגמר בניהול, בכל תחום ובכל סביבה, וכבר יש דיסציפלינה שלמה שעוסקת בו - כדאי להכיר אותה, גם אם אתה מתחום מדעי הרוח או המדעים המדויקים".
ד"ר שרית מרקוביץ וד"ר ג'והנס מוניוס זכו בפרס המחקר המצטיין
>> כבכל שנה, במסגרת הכנס הישראלי לאסטרטגיה בחר צוות מומחים מכל העולם במחקר המצטיין. הפרס הכספי בסך 1,000 דולר שניתן על ידי חברת רותם אסטרטגיה הוענק השנה לד"ר שרית מרקוביץ מהמרכז הבינתחומי בהרצליה וד"ר ג'והנס מוניוס מאוניברסיטת רדלנדס על מחקרם: "לצוד או לחיות על שאריות: אסטרטגיית השקעה אופטימלית בשווקים עם אפקט רשת".
המחקר בודק כיצד המיצוב של חברת תוכנה משפיע על רמת ההשקעה שלה באפליקציה שאותה היא מפתחת. בתחרות השתתפו יותר מ-50 מחקרים מכל העולם. המחקר הזוכה נבחר על פי קריטריונים של רמה מדעית, תרומה לתחום וחדשנות.
"אסטרטגיה זה לא רק לשקר ב'הישרדות'"
מאת טלי חרותי-סובר
18.1.2010 / 7:04