מוטי גילת: "ידיעות אחרונות הגן על חשודי צמרת"

החוזה של גלעד שרון



בתצהיר כותב גילת כי, "במסגרת הכנת הכתבה המקיפה על קשריו של אפל עם השלטון, נודע לי כי נחתם בין אפל לגלעד שרון חוזה על סך של 3 מיליוני דולרים, וזאת תמורת ייעוץ בלתי ברור בקידום האי היווני. בעזרתו של גידי וייץ, שעבד אז בעיתון, הצלחנו להשיג גם את המסמך המקורי. יובל סיפרה לי כי היא פנתה מיד אל עורך העיתון ורדי, ואל המו"ל מוזס והציגה להם את החומר. לדבריה, מוזס וורדי קראו את המסמכים ונדהמו. עוד סיפרה לי כי תגובתו הראשונה של מוזס היתה שהדבר לא ייאמן, ‘ממש פאטה מורגנה'. אבל מיד הודיע כי המסמך הבלעדי לא יתפרסם. לא ניתן לה נימוק מקצועי ממשי. מוזס הדף את לחציה. בסופו של הוויכוח הזה, חששה יובל שהידיעה החשובה כל כך לא תפורסם כלל - לכן הסכימה שהסיפור יתפרסם בעמוד החדשות.



"לפני פרסום הידיעה, עבר עליה המו"ל באופן אישי. ביום פרסום הידיעה בעמודי החדשות, התחילו להצטבר תגובות וידיעות המשך. ורדי הודיע ליובל נחרצות כי המו"ל קיבל החלטה שלא תתפרסם כל ידיעת מעקב. הנימוק היה ‘במשרד ראש הממשלה מאוד כועסים על העיתון. זה לא עניין פשוט לא לעיתון ולא לבעלים שלו, לצאת נגד ראש ממשלה מכהן'". בסופו של דבר, מספר גילת, רק לאחר לחצים של מערכת החדשות, ורדי ויובל, הוחלט לפרסם ידיעת המשך.



גילת מזכיר בתצהיר את המקרה שהוביל לפיטורי העורך מירון רפפורט. "ביום שלישי, 5.8.03, הצעתי לעורך העיתון משה ורדי שאכתוב קטע פרשנות על ממצאי מבקר המדינה בפרשת ניגודי האינטרסים של אריאל שרון בכפר מל"ל. מכיוון שמדו"ח המבקר עלה ששרון לא העיד אמת הענקתי לקטע הזה את הכותרת ‘לא דיבר אמת'. עורך החדשות, מירון רפופורט, הוסיף לכותרת את המלה שרון. כלומר ‘שרון לא דיבר אמת'. הכותרת שיקפה את דו"ח המבקר, היתה נכונה ועמדה בכל שיקול מערכתי ועיתונאי. אבל במשרד ראש הממשלה זעמו על הטור ועל הכותרת. מירון רפופורט, שהיה אחראי לכותרת, פוטר בתוך ימים.



"בקיץ 2004, בעקבות הוראה של מוזס למנוע פרסום כתבה שלי על סגירת תיק השוחד של אריאל שרון בפרשת האי היווני, צלצלתי למוזס והוא לא הכחיש שפסל את הכתבה", כותב גילת. "בשיחה שקיימנו כעבור שעה... בחדרי במערכת הוא חזר על הנימוק הידוע שלו: אין חדש בדברים שכתבת. אמרתי לו: נוני, אתה הורס את מפעל החיים של הוריך. אתה גורם לעיתון נזק כבד, והוא הגיב: ‘אתה גורם נזק - אתה, אתה!'".



לדברי גילת, מוזס הוביל קו שהמעיט בחומרתן של עבירות מרמה והפרת אמונים על ידי נבחרי ועובדי ציבור ועברייני צווארון לבן. "'העבירות האלו טובות רק על הנייר', נהג מוזס לומר", כותב גילת בתצהיר. "קלות הפסילה, הצנזורה וההכתבה בנושאים הללו, הפכה למדרון חלקלק והגבירה את תדירות ההתערבות והפסילות גם בנושאים אחרים".



גילת מתייחס גם ליחסיו עם עורך "ידיעות אחרונות" הנוכחי, שילה דה-בר. "מספר חודשים לפני שהבנתי סופית שאין לי מה לחפש בעיתון, הגיע אלי מידע רגיש ביותר: פרקליט המדינה הגיע למסקנה שיש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת מרכז ההשקעות. בסופו של דבר, אחרי שיחה עם העורך, שילה דה-בר, ניתנה לאנשי הדסק הוראה לפרסם הפניה לסיפור הבלעדי, אבל להצניעה. "הכותרת הראשית באותו סוף שבוע היתה: ‘חגיגת קניות - עלייה חדה במכירת מוצרי חשמל, מדיחי כלים, מייבשי כביסה, אופנועים ומכוניות'".



"ידיעות אחרונות" וארנון מוזס סירבו להגיב לדברי גילת. משה ורדי העדיף לא להתייחס לדברים.



את תגובתה של רותי יובל לא ניתן היה להשיג.