סטנדרד אנד פור'ס משיקה: דירוג אשראי חברות לפי צמצום פליטת גזי חממה ומדדים למשקיעים "ירוקים"

חברת סטנדרדס אנד פור'ס העולמית מעמיקה את פעילותה בדירוג אשראי חברות ובהשקת מדדים חדשים מבוססים על קריטריונים של איכות הסביבה. הדירוג החדש של אשראי חברות יבחן את הסיכונים הפיננסים הנובעים ממחויבות מדינות וחברות להפחתת פליטת גזי חממה. המדדים החדשים יתנו העדפה לחברות השומרות על הסביבה.



העמקת הפעילות בתחום נובעת מעניינם של משקיעים לא רק באיכות הסביבה, אלא גם בהיבטים פיננסים הנובעים מהתפתחויות בתחום - בהם סחר בגזי חממה - ובהשלכתם על פירמות בהקשרים של ניהול סיכונים ויעילות הניהול. נפחי הפעילות הפיננסית בתחום גדלים בהתמדה בשנים האחרונות, כך למשל, הגיע שוק גזי החממה ל-130 מיליארד דולר ב-2009, ומשקיעים רוצים נקודת אחיזה שתאפשר להם לדרג את הכסף הזה. בנוסף, השקעת ממשלות ברחבי העולם בתמריצים להשקעות "ירוקות" הסתכמו ב-470 מיליארד דולר ב-2009.



הסחר בגזי חממה החל כתוצאה ממחויבות שנטלו על עצמן המדינות החתומות על אמנת קיוטו. על פי האמנה מחויבות מדינות מפותחות בהפחתה כמותית נתונה של פליטות גזי חממה, בראשם הפחמן. כל מדינה חילקה מיכסה יחסית לחברות בתחומה, ואלה מחויבות לעמוד במיכסות. חברה שאינה מצליחה להקטין את פליטת גזי החממה שלה בשיעור הנדרש, יכולה לרכוש מיכסת פליטה מחברה אחרת, שיש לה מיכסה עודפת. על רקע זה התפתח בשנים האחרונות סחר בינלאומי במיכסות פליטה של גזי חממה.



חברות במדינות מתפתחות, דוגמת ישראל, שאינן מחויבות לאמנת קיוטו, יכולות ליצור לעצמן "אשראי" של סחר בגזי חממה, באמצעות מעבר לשימוש באנרגיות "ירוקות". את החיסכון שהשיגו בפליטת גזי חממה הן יכולות למכור בשוק העולמי. המחירים שמקבלות חברות אלה נמוך מהמחיר של חברה ממדינה המחויבת באמנת קיוטו. אישור האשראי במיכסות פחמן צריך לעבור ועדת או"ם שבודקת את החיסכון לפרטי פרטיו. מ-s&p נמסר, כי לישראל 46 פרויקטים להפחתת גזי חממה, אולם רק 16 מהם נרשמו בוועדה ורק אחד אושר לפי שעה.



"אנחנו נכנסים לדירוג, שיבדוק סיכונים פיננסים הקשורים להפחתת מיכסות פחמן", אמר מייק ווילקינס, שמונה לאחראי גלובלי על שוקי הפחמן בחברת הדירוג העולמית. ווילקינס עוסק בהערכת סיכונים פיננסים הנובעים מנושאי איכות סביבה ובמדד יעילות הפחמן (פירוט להלן). בשיחה עם themarker אמר ווילקינס, כי מדובר בשוק ענק שצומח ומעניין את המשקיעים. לדבריו, השוק העולמי של סחר בפחמן עומד על 130 מיליארד דולר, 85% מהם באירופה. אם הממשל האמריקאי יאמץ תכנית דומה לאירופה בחקיקה, ההערכות הן, שהיקף הסחר ישלש עצמו ברגע שארצות הברית תצטרף לתכנית ואיתה אף יעלה ל-1.5 טריליון דולר בשנת 2020.



לגבי השפעת חובת צמצום מיכסות הפליטה של גזי החממה על דירוג האשראי של חברות, ציין ווילקינס כי חובה זו צפויה להשפיע על רווחיהן לפני מס, פחת וריבית (ebidta). לדבריו, הדירוג יתייחס, בין השאר, להיבטים של השקעות נדרשות בפרויקטים לצמצום פליטת פחמן, הוצאות הכרוכות ברכישת מיכסות מחברות אחרות וחשיפת חברות לענישה אם לא יעמדו ביעדים, מקנסות ועד סגירה. היבט נוסף שייבדק יהיה הסיכון של אובדן לקוחות לטובת מדינות וחברות מזהמות פחות.



הפעילות הגוברת בשוק מיכסות גזי החממה צוברת תאוצה ועלולה לגרום לפגיעה בחוסן הפיננסי של חברות. סקטורים רגישים יותר מאחרים לסיכונים הם תחנות כח, דלק וגז, פלדה, מלט, כימיקלים ותעופה. אולם, גם חברות מתחומים נוספים עלולות להיפגע, אם שותפים ולקוחות יעדיפו לעבוד עם מדינות וחברות מזהמות פחות. ההערכות הן, כי בטווח הארוך יגולגלו ההוצאות הנוספות לעמידה ביעדי פליטות גזי חממה ללקוחות החברות.



"בישראל בינתיים לא מדורגות חברות לפי מכסות פליטה, כיוון שישראל אינה מחויבת בצמצום פליטות פחמן לפי אמנת קיוטו, לפחות עד 2012", אמר. לדבריו, חברות ישראליות יכולות בינתיים לנצל את המצב ולהשתלב בסחר בפליטת גזי חממה שמתפתח באירופה. "כבר רואים התחלה של שילוב חברות מישראל בשוק האשראי של פליטות גזי חממה", הוסיף.



"ישראל נחשבת למדינה מובילה בטכנולוגיות של אנרגיה ירוקה וזה יתרון לעומת מדינות אחרות שצריכות להפחית פליטות. אם ישראל תאמץ בטווח הארוך מדיניות של חובת הפחתת מיכסות, החברות יוכלו להיכנס לשוק הפנימי האירופי של הסחר בפחמן. זה יוצר הזדמנות לחברות שעוסקות בסחר במיכסות, אך גם סיכון לחברות שצריכות לעמוד ביעד שייקבע להן, או שיצטרכו לרכוש עודפים מאחרים", הוסיף.



בארץ מחזיקה s&p בחברת מעלות, ומנכ"ל מעלות, דורית סלינג'ר, אומרת כי בכוונתה להיכנס לדירוג חברות ישראליות גם על פי היבטים של איכות סביבה. "ב-s&p מכניסים לדירוג החברות את נושא איכות הסביבה בהיבטים של חברות מזהמות, או שפועלות ללא היתרים, ושל פרויקטים שמטפלים באנרגיות. מה שקורה בחו"ל יגיע גם לישראל, כיוון שאנחנו עובדים בצוותים משותפים", אמרה סלינג'ר. "כרגע אנחנו עוד לא מדרגים חברות לפי פליטת פחמן, אבל זה יגיע גם לכאן. אני מאמינה, שחברה שמשקיעה בשמירת הסביבה היא גם חברה יעילה יותר, וישנם משקיעים שמחפשים את החברות הללו", הוסיפה. לדבריה, נוכח התפתחות תחום איכות הסביבה בעולם ובקרב משקיעים בשנה האחרונה, יוטמע הנושא גם במערכת הערכת האשראי בישראל בעתיד, לצד ניתוח משטר תאגידי של פירמות.



בנוסף, חטיבת המדדים של s&p השיקה ב-2009 מדדים חדשים בתחום איכות הסביבה. הראשון מתייחס ליעילות פליטות פחמן בחברות אמריקאיות (u.s. carbon efficiency index), המבוסס על מדד s&p 500. המדד החדש מעניק משקל גדול יותר לחברות עם פליטת פחמן נמוכה יחסית. משקיע שירצה להיות חשוף ל-500 החברות המובילות, יוכל להיות חשוף להן לפי תרומתן לפליטה נמוכה של פחמן.



מדד נוסף שהושק בסוף 2009 גובש עם הבנק העולמי, משותף לחברות ב-21 מדינות מתפתחות מרכזיות ונקרא ifci carbon efficiency. המדד תואם את מדד ה-ifci לחברות הגדולות והבינוניות במדינות מתפתחות, אולם נותן משקל גבוה לנושא איכות הסביבה בהן. מדינות דוגמת סין וברזיל מקבלות במדד משקל גבוה יחסית (20%) לעומת מדינות כמו הונגריה והפיליפינים (1%).



לדברי סלינג'ר, ההערכה היא שמדדים אלה יעודדו השקעה בחברות פחות מזהמות ויחזקו אותן לעומת האחרות. "זו אמירה למשקיע, שאלה חברות יעילות יותר. כלומר, אם נשקיע בהן נקבל החזר גבוה יותר, כי חברות ששמות על סדר היום שלהן אחריות סביבתית, צריך להיות לכך ביטוי גם בתוצאות העסקיות שלהן", אמרה.