לעזור לעצמנו - לא לאחרים

>> הראל לוקר קורא "להפוך את ישראל למרכז פיננסי" (themarker, 12.1), לאחר שבמדינות אירופה מדברים על חקיקה פיסקלית מיוחדת שתטיל מס בשיעור גבוה על הבונוסים שמחלקים לעצמם אשפי המוסדות הפיננסיים במדינות המערב.

באחרונה קרסו מוסדות אלה וללא זריקות עזרה של משלמי המס, הם לא היו רואים אור יום. הממשלות ביקשו, מצד אחד, למנוע את קריסת המוסדות הפיננסיים ומצד אחר, לא להלאים אותם. כך סייעו למוסדות שהשליטה בהם נותרה, במרבית המקרים, בידי אותם אשפי פיננסים שהורידו אותם מנכסיהם. כשהחליטו אשפי הפיננסים לחלק לעצמם בונוסים כבימים עברו, התערבו הממשלות והטילו על הבונוסים מסים, כלומר קנסות, במטרה להקטינם ובמטרה להפגין את מורת רוחם ממעשים אלה. צעד זה ננקט נגד אותם אנשים שניפחו במשך שנים בועה, ללא התחשבות בסימני האזהרה ובידע הכלכלי הבסיסי, המלמד שבועה לעולם תתפוצץ.



לוקר מציע לתת הטבות מס לאותם אשפי פיננסים כדי שיהפכו את ישראל למקום מושבם, יזכו כאן בבונוסים שלהם וייהנו מהטבות מס. כנראה שלא די לנו באשפי הפיננסים שלנו ולא נדע שקט עד שלא נייבא כמה מחו"ל. יש פגמים רבים בהצעה: ראשית, איני בטוח שראוי שאדם יתגורר כאן רק בשל הטבות מס. בסופו של דבר מדובר ביחיד ולא בתאגיד, וככזה הוא יכול להעתיק את מקום מושבו ממדינה למדינה בעקבות הטבות מס. מה לנו בלהקת מוטבי מס שיחנו לשעה קלה כדי ליהנות ממנעמי הקופה הציבורית?



שנית, מדוע משלמי המס הישראליים צריכים לתת פרסים לאלה שבמדינות מושבם מבקשים להענישם? דווקא אנחנו, שצלחנו את המשבר בצורה יוצאת דופן, צריכים להיזהר מפני אשפי פיננסים למיניהם. שלישית, מערכת המסים בישראל רוויית תמריצי מס, אך לא ניתן להשיג את כל היעדים הכלכליים באמצעות תמריצים פיסקליים וגם אין צורך בכך. מדוע נתמרץ דווקא אשפי פיננסים העוברים ממקום למקום ולא את קשי היום שאינם יכולים לחיות מעבודתם, למשל, באמצעות הגברת מס ההכנסה השלילי.



רביעית, מדוע ליצור פער פיסקלי בין מנהלי המוסדות הכספיים המקומיים שצלחו את המשבר בהצלחה, לבין אשפי הפיננסים שנכשלו וכל מטרתם בבואם הנה היא להימנע מתשלום קנס בשל כישלונם. במה הם טובים ממנהלינו? אין צורך לעודד את בואם לישראל. די לנו באלה שיש אצלנו.



הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין א' רפאל ושות'