פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חברות הדירוג נרדמו בשמירה

      דפנה פפר טוענת כי חברות הדירוג נרדמו בשמירה ואת הורדות הדירוג העניקו מאוחר מדי, וגם לא חוסכת מהאנליסטים שאת המלצותיהם לדעתה, יש לקחת עם גרגר גס של מלח

      השבוע הורידה חברת הדירוג "מעלות" את דירוג האג"ח של חברת "אלעד U.S" מסדרה א' בשתי דרגות, מ - AA מינוס ל – A מינוס "עם השלכות שליליות". כלומר, הורדה נוספת תיתכן בקרוב מבחינת החברה.

      אלעד היא דוגמה נוספת להתעוררות מאוחרת מתרדמה. החברה מחזיקה בבעלותה 11 פרויקטים למגורים ומשרדים בפלורידה וג'ורג'יה בארה"ב, אזורים שסובלים מחוסר ביקוש וירידת ערך מהותית. טבעי שהאופק בשתי מדינות אלה יהיה שלילי גם השנה.

      מדוע אם כך נזכרה מעלות דווקא עכשיו להוריד את הדירוג ולא במהלך 2008 או 2009? הפתרונות למעלות. אלעד U.S הפועלת במסגרת קבוצת "אלעד גרופ" שבבעלותו הפרטית של יצחק תשובה, גייסה 1.46 מיליארד שקלים בת"א ב- 2007. עכשיו מנסה אלעד גרופ להנפיק מניות בת"א כאשר היקף התחייבויותיה הכולל בעולם מגיע למיליארדי דולרים.

      המקרה של קבוצת אלעד וחברות הבת שלה, מייצג תופעה רחבה של דירוג שאינו מעודכן למרות שהסיכון בנכסים ידוע. גם חברות נוספות מתחום הנדל"ן זכו להורדות דירוג נמרצות רק אחרי שקרקעות שרכשו במולדובה, רומניה ובולגריה נשארו בגדר קרקע חקלאית, כאשר ברקע מקורות מימון קשים, עלויות אג"ח שיש לפרוע במועדן, וקריסת הנדל"ן במזרח אירופה.

      לכאורה טבעי היה שהמדרגים היו מבצעים דירוג מחדש כבר לפני חצי שנה או שנה, ומרבית החברות היו סופגות הורדת דירוג עם אופק שלילי. פעולה שכזו הייתה מבהירה לציבור את מצב החברות ואף משפיעה על הבחירה במי להשקיע. הדבר נוגע במיוחד למשקיעים המוסדיים שמחזיקים בהיקפים ניכרים באג"ח מסוג של חברת אלעד וזקוקים לעדכון מהיר בעקבות היקף השקעתם המאסיבי. באופן מוזר, הבעיה לא עלתה עד היום בקרב רשויות הפיקוח על שוק ההון והחיסכון.

      אנליסטים - עם מוזר

      השבוע הפיל האנליסט יובל בן זאב את מניות הבנקים לאחר שקבע שהם עלו באופן חד לדעתו. אנליסט אחר המליץ למכור את כימיקלים לישראל ושלישי המליץ לקנות מניות ביומד. מומחה אחר, כנראה "גיאולוג מוסמך", הודיע שמניות הגז עברו את השיא והם נסחרות בשווי מוגזם. כעבור יום, "גבעות חיפושי נפט וגז" מסרה שמצאה כנראה נפט בים המלח. גבעות טסה שוב והאנליסט נשכח. בינתיים. ההוא שהמליץ על הביומד יצא בסדר – ביוליין הצליחה בניסוי של תרופה חדשה לסכיזופרניה.

      אנליסטים הם עם מוזר: בדרך כלל, רובם מתמחים בקביעות כמו "הגיע השיא ומכאן צפויות רק ירידות", ועל גלי עליות אינם מרבים להתבטא. בנוסף, הם מתייחסים תמיד לשווי כלכלי, הכנסות, תזרים מזומנים, הון עצמי, דיבידנדים ושאר כלים כלכליים רציניים, ומתעלמים שנות דור מזרם הכסף החופשי ותאוות הסיכון של המשקיעים. ההתעלמות שווה לפעמים הון עתק.

      מניות הגז הם דוגמה לטעויות האנליסטים: אמרו עליהן "מחיר מוגזם", המניות ירדו ליום ושבו לעלות. יתכן שהאנליסטים צודקים והמחיר אכן מוגזם, אולם, האנליסטים אינם לוקחים בחשבון כי העם חובב מניות גז וחושב שיתעשר בקלות. יתכן וההמון טועה ואנחנו אכן מורגלים בטעויות כאלו, אך העניין הוא בתזמון מסירת האנליזה ובניסוחה - אם העם חושק במניות גז, חוות הדעת האנליסטיות נופלת על אוזניים ערלות.

      לעומת האנליסטים, מערכות האנליזה הבנקאיות רגישות יותר - שם לא מתעסקים באופן ספציפי בענף מסוים אלא בניתוח מגמה כוללת. "בעת מימוש כדאי לנצל את הירידה במניות נבחרות כדי לבצע רכישות, שכן המגמה החיובית בשוק צפויה להמשך בחודשים הבאים", אומרים הבנקים בסקירותיהם.

      את המלצות האנליסטים ראוי לקחת עם גרגר גס של מלח, ולא למהר לפעול על פיהן. בשוק חם כדאי להיזהר ובה בעת לשקול כל פעולה פעמיים.

      ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.