השותפה האלמונית: המדינה

שותפות קידוח "תמר" עומדות כיום בפני תגמול יותר מנאה עבור השקעותיהן בקידוחים והסיכון שנשאו במימונם. ואולם, אתר הקידוח עדיין ניתן להן במעין "זיכיון" מטעם המדינה, ולכן זו נותרת שותפתן גם בשלב קטיף הפירות. מאגרי תמר ודלית עשויים להניב (בחישוב גס) הכנסות בסך 40 מיליארד דולר, לפי מפתח של 5.5 דולר למיליון btu. על פי חוק, זכאית מדינת ישראל לתמלוגים בשיעור 12.5% מההכנסות ברוטו ("בשלב הבאר").



בפועל, עם זאת, משתתפת המדינה בהוצאות השוטפות של הליך ההפקה בשיעור של כ-15%, כך ששיעור התמלוגים ממנו היא נהנית מסתכם לבסוף בכ-10.6% (4.2 מיליארד דולר). לאחר ניכוי עלויות פרויקט הפיתוח (2.5 מיליארד דולר), התפעול השוטף (כ-1.5 מיליארד דולר הפרוסים למשך 30 שנות הפרויקט) והוצאות פחת והפחתות בשיעור של כ-20%, מסתכמת ההכנסה החייבת במס ב-23.8 מיליארד דולר.

בשלב זה באה לידי ביטוי הטבת מס לה זוכים מחפשי נפט וגז - ניכוי בגין אזילה. מדובר בהטבה שבמסגרתה נהנה הנישום מאחת משתי חלופות: הנחה במס בשיעור של 27.5% מהמחזור, או הטלת המס על 50% בלבד מההכנסה החייבת במס (הגבוה מבין השתיים). זאת אגב, בנוסף על הטבה אחרת לה זוכות השותפות - ההוצאה על פעילויות הקידוחים מוכרת להן כבר כיום כהוצאה לצורכי מס.



מרבית המחזיקים במניות השותפות בקידוח או ביחידות ההשתתפות הן חברות, אשר יהיו חייבות החל ב-2016 במס חברות בשיעור 18% בלבד. היחידים הנדרשים בתשלום מס רווחים גבוה יותר יקוזזו (ואף יותר מכך) בזכות חברות הביטוח, למשל, הפטורות ממס. לפיכך, יש לשער כי השותפות יידרשו בתשלום מס של כ-2 מיליארד דולר לכל היותר. מכאן, שהכנסות המדינה בגין הפקת הגז מתמר יסתכמו לאורך 25-30 שנות הפרויקט בכ-6.4 מיליארד דולר (או 4.5 מיליארד דולר לערך במונחים עכשוויים).



מדובר כמובן בהכנסות ישירות בלבד, ללא התועלות העקיפות המגולמות בהמשך החיסכון ברכש הדלקים של חברת החשמל, הפחתת זיהום האוויר, פיתוח התעשייה והכנסות שינבעו מן האופרציה השוטפת שתוקם לצורך פרויקט הפיתוח המסיבי.



לצד אלה, יש לשקלל את עלויות הקמת פרויקט יבוא ה-lng (גז טבעי) אותו מתכננת המדינה להקים עד 2015. מדובר במכרז b.o.t להקמה והפעלה של המתקן למשך 25 שנה, שאמור היה לכלול גם התחייבות לאספקת 4 bcm מדי שנה למשק, במחיר שהיה מגלם את עלויות ההקמה, התפעול והרווח היזמי.



ואולם בעקבות תגליות הגז הסירה המדינה מהמכרז המתוכנן את חיוב הזכיין ברכש גז טבעי למשק, ולכן ייהפך הפרויקט למעין קבלני, כאשר במימונו (300-400 מיליון דולר), יישאו לקוחות הגז הטבעי (או בשרשור - הציבור).