בועת הגז

הדיווחים הראשונים על תגלית הגז לבורסה לפני כשנה היו אמנם מסויגים - אך לא מנעו ממניית ישראמקו לזנק ב-31.8% (לאחר עלייה "לא מוסברת" של 20% ביום הקודם לדיווח). החברה סיימה את 2009 בנסיקה פנטסטית של כ-1,900%, שהביאה את החברה השולית עד אז לשווי שוק של 5.6 מיליארד שקל.

בחלוף כמה ימים נהנו מאותו אפקט גם מניות יתר השותפות הישירות (דלק קידוחים, אבנר ודור-אלון). בהמשך היו אלה המניות המחזיקות בזכויות הקידוחים בשרשור (דלק אנרגיה, כהן פיתוח, כהן פיתוח, יואל, אקויטל, חנ"ל ונפטא). לבסוף דבק האפקט גם במניות הקשורות באופן זה או אחר בנישת חיפושי הגז והנפט (רציו, זרח, מודיעין, גבעות).



בהתחשב בתמונת המצב הקודרת בשוק ההון של תחילת 2009, הרי שניתן לזקוף לא מעט מההתאוששות המופלאה שרשם בשנה החולפת לזכות מניות מגזר האנרגיה, שעוררו מחדש את המסחר המנייתי, הפכו את בעלי המניות בחברות הגז לעשירים יותר - ותרמו גם לכיסיהם של כלל המשקיעים בבורסה.



עם זאת, הראלי במניות הגז לא יסתכם בכך. הוא עשוי להימשך עם הדיווחים העתידיים אשר ילוו את התקדמות פרויקט ההפקה, וכמובן הדיווחים סביב סגירת החוזים העתידיים. למעשה, למעט מקרי קיצון של כשל בפרויקט ההקמה, הרי שכלל דיווחי החברות מעתה ואילך יעסקו בסגירת מימון, גיוסי הון, תיאור התקדמות הפרויקט וכמובן - סגירת חוזים. כלומר, פוטנציאל העניין סביב מניות האנרגיה הוא כמעט בלתי מוגבל.



לצד ההתקדמות של שותפות תמר, נהנות מאבק הכוכבים עוד חברות בנישת הנפט והגז. כבר בחודש האחרון ניתן היה להיווכח באופן המופרז והלא מידתי שבו מגיב שוק ההון לדיווחים טכניים על הימצאות אינדיקציות לנפט באתר שבו נמצא נפט כבר לפני 16 שנה (גבעות), או על רכישת זכויות קידוח במיליוני שקלים בודדים (מודיעין).



ברקע יש הממהרים לרכוב על הגל, להכות בברזל בעודו חם ולנצל את הדפוס הפבלובי של השוק לגריפת מזומנים. כך למשל מתכוננת דור-אלון להציף את ערך אחזקותיה (4%) בקידוחי תמר ודלית, וליצוק את האחזקות שבידי חברה בת (דורגז) לחברה אחות אשר תונפק. מנגד, מתכננות מודיעין (צחי סולטן) או שותפות גלוב-דרין (ד"ר ברוך דרין ויעקב חי) לגייס מיליונים בהנפקות אג"ח או מניות, על סמך רישיונות בלבד.



תגלית ענק כמו זו של תמר נושאת עמה בשורה מרחיקת לכת באשר לפוטנציאל הטמון גם בקרקעית יתר שטחי המים הכלכליים של ישראל. זאת מאחר שתגליות אלה עשויות להוכיח את התיאוריה לפיה האגן המזרחי של הים התיכון בימינו אינו אלא שפך פרה-היסטורי של נהר קדום ורווי גוויות בעלי חיים, שהתפרקו והתגבשו לאורך השנים לכדי מצבורי נפט וגז. על בסיס תזה אופטימית זו מתקיים כיום למשל הראלי במניות שותפות היתר רציו-ים (דלק, אבנר ורציו), הממוקם 30 ק"מ דרומית-מערבית למבנה תמר. זאת, מאחר שסקרים סיסמיים שביצעה רציו באזור לפני כשנתיים חשפו בעומק 5-6 ק"מ מבנה גיאולוגי ענק, שזכה לכינוי "לווייתן", עקב גודלו הרב לעומת מבנה תמר.



ואולם באשר לבדיקות המקדימות ולקידוחים המתבצעים בימים אלה ברחבי ישראל, יש לזכור כי מרבית האתרים האטרקטיביים כבר מופו בעבר וחלקם אף נבדק בפועל, ולכן הסיכוי לתגליות מפתיעות ביבשה אינו גבוה. האתגר העומד כיום בפני היזמים הוא דווקא בניסיון להוכיח כדאיות כלכלית באתרים שבהם כבר ידוע על קיומו של נפט. זאת, תוך ניצול הטכנולוגיה המתפתחת בענף או בחינת אתרי קידוח חדשים באותו אזור נבדק.



כך למשל מנסה גבעות עולם זו הפעם הרביעית לאתר שכבות סלע יציבות ונקבוביות מספיק כדי להפוך את הנפט לבר הפקה, תוך ביצוע קידוח עמוק יותר מבעבר; וכך מנסות שותפות קידוח "צוק תמרור 4", ליד ערד, להגיע אל שכבות הנפט המוכרות כבר באמצעות קידוח אלכסוני.



היקף שטח המים הכלכליים של ישראל מוערך ב-22 אלף קמ"ר - בהערכה גסה כ-75% מהם "תפוסים" כיום בידי יזמים פרטיים המחזיקים בזכויות חיפוש וקידוח בשלבים שונים (היתר, רישיון או חזקה). הליך בקשת ההיתרים או הרישיונות - שהיה עד כה נחלתם של גורמים מעטים - עשוי לפיכך ליהפך כעת למתווה מבוקש המושך אליו שחקנים חדשים, דוגמת נוחי דנקנר אשר רכש בתחילת השבוע באמצעות אי.די.בי פיתוח 50% ממודיעין של צחי סולטן.



ואולם, שחקנים ותיקים המעוניינים בהרחבת אחיזתם - או חדשים המעוניינים בדריסת רגל ראשונה בתחום - עתידים להיתקל במציאות שבה מרבית שטחי הים בעלי הפוטנציאל כבר מוחזקים בידי אחרים. אחת האפשרויות העומדת בפניהם היא להיכנס לשותפות ברישיונות קיימים. כך למשל נכנסו דלק קידוחים ואבנר כשותפות עם רציו בשטחים הדרומיים לתמר, וניהלו מגעים עם פטרומד, המחזיקה בשטחים מדרום לקידוח "דלית".



האפשרות השנייה היא לנסות להעמיק את הפעילות בשטחים אשר ננטשו או נלקחו מידי בעלי זכויות בעבר. כפי שנחשף השבוע ב-themarker, מודיעין של דנקנר וסולטן הגישה בקשה לקבלת הרישיון "מד אשדוד" שמול חופיה הדרומיים של ישראל. רישיון זה נלקח בדצמבר 2007 מידי ישראמקו, גרנית, דלק ואחרות - לאחר ניסיונות כושלים בעבר למציאת תגליות מסחריות, ולאחר שלא עמדו בלוחות הזמנים לביצוע קידוחים חדשים.