מותפלים בזול

הבטחת התחרות בשוק הגז היתה בשורה של ממש לשוק החשמל הפרטי בישראל. מונופול מצרי היה מחזק את מעמדו של מונופול החשמל המקומי, הן בזכות תמחור המעניק יתרון לגודל, והן בזכות הסדרי הזרמה שהיו מאפשרים לחברת החשמל גמישות תפעולית יתרה ביחס למתחריה הקטנים יחסית.

צרכנים כמו דוראד, אדלטק, דליה אנרגיות והחברה לישראל מצאו מולם כבר ב-2009 פרטנרים גמישים יותר לעסקות הגז: ספק מצרי המעוניין למהר ולחסום את השוק עבור מתחרהו החדש; ומנגד, שותפות הזקוקות בדחיפות לחוזים חתומים כדי להשיג מימון לפרויקט הפיתוח.



התוצאה היא גז זול יותר - שיאפשר בעתיד מקורות ייצור חשמל זול יותר, שממנו ייהנו במגזר זה בעיקר צרכני חשמל גדולים. ואולם, בין צרכנים גדולים אלה ניצבים בחזית כמה "יצרני" מוצר יסוד נוסף: מים.



השילוב של דלק מוזל תוך גיוון מקורות האנרגיה משליך, כאמור, באופן מיידי על שוק החשמל בישראל, אך בעקיפין גם על שוק המים בישראל - גם בזה הלאומי של מקורות, שבו מהווה האנרגיה 6% מסל תשומות הפקת המים והולכתם, אך בעיקר בזה העתידי, שיתבסס על מי הים כתחליף למים השפירים הנשאבים מהכנרת וממי התהום. זאת כאשר בתוך כארבע שנים תספק ההתפלה מחצית מהמים לשימוש ביתי וכ-25% מכלל המים השפירים לצורכי המשק.



תשומת האנרגיה היא מרכיב קריטי בעלות התפלת המים, ומהווה 30%-60% ממחיר קוב מים מותפלים (תלוי במשטר ההפעלה). במקביל, תשומת הגז מהווה 60%-70% מעלות ההפעלה של תחנת כוח. לכן, למחיר הגז הטבעי עשויה להיות בנקודות זמן מסוימות השפעה של עד 40% ממחיר המים המותפלים.



התייקרות המים החודש - בגלל ההתפלה



לטענת רשויות המים, הפעלת מתקן ההתפלה בחדרה (בעל הספק שנתי של 127 מיליון קוב), והרחבת מתקני ההתפלה הקיימים באשקלון ובפלמחים (כ-30 מיליון קוב יחדיו) תרמה החודש לייקור תעריף המים לצרכנים ב-10%. מכאן, ניתן רק לשער מה היתה עלולה להיות ההשלכה של ייקור מחיר הגז על התעריף.



זאת, כאשר מתקן ההתפלה באשקלון ניזון מן החשמל שמייצרת עבורו תחנת כוח פרטית סמוכה (דלק i.p.p), אשר מוסקת בגז ים-תטיס שעתיד לאזול בתוך ארבע שנים, ואילו בסמוך למתקן ההתפלה הענק המתוכנן בשורק (150 מיליון קוב בשנה), עתידה לקום תחנת כוח שתידרש ברכישת גז טבעי בנפח 3.2 bcm לצורך אספקת החשמל למתקן במשך 23 שנות הפעלתו, בעלות מוערכת של כ-600 מיליון דולר.



במכרז זה, אגב, זכה קונסורציום בשליטת ide (הנדסת התפלה) שבבעלות משותפת לדלק ולכיל, במחיר חסר תקדים במונחים בינלאומיים של 2.01 שקלים לקוב (ריאלי). מחיר שכזה לא היה מתאפשר אלמלא נודע על מאגר גז טבעי מקומי שאת מחירו ניתן כבר לשקלל בהצעת המכרז - מה עוד שבעלי המניות ב-ide מחזיקים גם בזכויות מכירת הגז.



מסקנות אלה מקבלות משנה תוקף לנוכח העובדה שרשות המים מקדמת בימים אלה תוכנית להכפלת כמות המים המותפלים במשק הישראלי ל-1.5 מיליארד מ"ק עד 2040 - שתכליתם לספק בעתיד את מרבית צורכי המגזר העירוני (85%) באמצעות מי ים מותפלים.