>> הזכויות בקידוחי תמר ודלית עברו בין ידיים רבות מאז גילוי המבנים התת-קרקעיים ב-1998. בריטיש גז (bg), למשל, היתה זו שהחלה בחיפושי הגז מול חופי חיפה, איתרה את שדה תמר והשקיעה את מרבית 17 מיליון הדולר עד 2002, בהכנתו לקידוח. אלא שבאפריל 2005 החברה החליטה במפתיע לנטוש את הפרויקט (בניגוד לעמדת צוותיה המקצועיים), ויתרה על 40% שהחזיקה בזכויות בו, ובחרה לתלות יהבה דווקא במאגר gaza marine שמול חופי עזה (28 bcm) - שם האמינה משום מה כי תצליח להגיע לכדי הפקה באופן מהיר וזול יותר.
מפסיד נוסף הוא איש העסקים בני שטיינמץ, אשר חבר ב-2000 לגיאולוג יוסי לנגוצקי להקמת שותפות מוגבלת (stx) אשר תחזיק ב-5% מהזכויות בקידוחים. שמונה שנים תמימות ליווה שטיינמץ את הפרויקט והשקיע סכום מוערך של 2.5 מיליון דולר, אך דווקא בספטמבר 2009, חודשיים לפני תחילת הקידוח המיוחל בתמר - פרש. זאת, כשנדרש להעמיד סכום נוסף של 2.25 מיליון דולר עבור מימון תחילת עבודות הקידוח באתר. אם לא די בכך, לא התאפשר בידי שותפו לנגוצקי לאתר משקיע חלופי, וכך נותר גם לנגוצקי, יזם הפרויקט, מחוץ לקונסורציום. מניות השניים חולקו בין השותפות בקידוח חינם אין כסף.
חברות נוספות שהיו בעבר שותפות בהיתרים וברישיונות החיפוש במקום הן משאב (כלל) מקבוצת אי.די.בי, שהחזיקה 15.6% מן הזכויות בקידוחים; פטרוכימיים שעזבה 7.2% מהזכויות; גרנית-סונול שהחזיקה כבר ב-15% מהזכויות; ודור כימיקלים של משפחת דנקנר שוויתרה ב-2007 על 3.6% מהזכויות בקידוחים.
הגיעו עד לבאר - ולא שתו ממנה
אבי בר-אלי
20.1.2010 / 6:50