סיכוי לתחרות חדשה בשוק הסלולר

>> מודל המפעילים הווירטואליים (mvno) לא הצליח בכל מקום שבו הושק. בארה"ב, למשל, המודל לא נחל הצלחה גדולה. במדינות אחרות, כמו איטליה ודנמרק, המודל מצליח וצובר נתחי שוק משמעותיים.

בישראל יש סיכוי שה-mvno ייהפך לסיפור הצלחה. אמנם השוק המקומי רווי סלולר, עם שיעור חדירה של 125% שמשמעו יותר קווים מאנשים, אבל השוק מאופיין גם בהפרשים עצומים במחירים שמשלם לקוח עסקי מול המחירים שמשלם לקוח פרטי. לקוח עסקי לא גדול יכול ליהנות ממחיר של 25 אגורות לדקת שיחה, ואילו לקוח פרטי משלם כ-60 אגורות לדקה. במצב זה לא צריך להיות גאון גדול כדי לקנות בנק דקות גדול מחברת הסלולר במחירים של לקוח עסקי ולמכור אותם ללקוח הפרטי במחירים של 30-50 אגורות לדקה, שהם גם בשורה צרכנית וגם מאפשרים לשחקנים החדשים רווח. אם זה מה שאכן יעשו חברות mvno צפויה גם הורדת מחירים מצד חברות הסלולר הקיימות - לרווחת הצרכנים.



נהוג לומר שאין נישות לא מטופלות בשוק הסלולר הישראלי שאליהן יכולה להיכנס מפעילת mvno, אבל זה לא מדויק. נישת המחיר נזנחה על ידי שלוש מפעילות הסלולר, וחברה שתציע תעריפים נמוכים מהנהוג בשוק תוכל לצבור נתח שוק.



ישראל היא בין המדינות המערביות היחידות שאין בהן רישיונות mvno, כך שטוב עושה המשרד שמניח סוף-סוף רישיונות כאלה על המדף. השאר נתון בידי כוחות השוק.