הגז בבורסה: מ-5.3 ל-23 מיליארד שקל בשנה

>> בדחני הבורסה של תחילת שנות ה-80 העליזות היו מספרים כיצד מריצים מניות נפט: נכנסים לג'יפ אמריקאי מאובק אחרי ששפכת עליו ועל בגדי העבודה שלך ג'ריקן נפט, עוצרים בחריקת בלמים בשערי הבורסה, נכנסים בסערה פנימה וצועקים: "קונים ישראמקו, כל כמות".



במשך עשרות שנים היו מניות הנפט מושא לבדיחות בורסה ושדה משחק לספקולציות ולתרגילים מלוכלכים של דמויות שוליות, והציבור ראה בעיקר הפסדים גדולים ואכזבות ממניות הנפט. למניות אלה קראו אז "שותפויות הנפט" - זן מיוחד של חברות שנוצרו במבנה משפטי מיוחד על ידי המדינה ואיפשרו למשקיעים לקבל הטבות מס.

המטרה של המדינה היתה ליצור אינטרס להשקיע כסף בחיפושים. ואכן, בשנות הבועה העליזות של 93'-94' גייסו השותפויות הון עתק, והמניות זינקו בכל פעם שהיתה ידיעה על "סימני נפט".



המפורסמת מכל השותפויות היתה ישראמקו, שהיתה גם הראשונה שקיבלה רישיון לעריכת קידוחים ימיים. באותן שנים סופרו אגדות על ישראמקו, לפיהן משקיעים יושבים על הגבעות בחופי אשדוד ומחכים לראות את הנפט בים פורץ החוצה. כשהתברר שקידוח הנפט הימי של ישראמקו יבש, התייבשו גם ניירות הערך שלה והמשקיעים שוב חוו מפח נפש. גם שאר מניות האנרגיה התרסקו באמצע שנות ה-90 ורבים מהמשקיעים בהן הפסידו את כל כספם.



רק ב-2000 התגלה שדה גז ענקי מול חופי אשקלון על ידי חברת ים-תטיס (שדה מארי) שבשליטת יצחק תשובה, והתברר שלקידוחים הימיים יש פוטנציאל גדול. גם מניות הנפט קיבלו תנופה. קפיצת המדרגה השנייה התרחשה לפני שנה בדיוק, כאשר התגלה כי בקידוחים הימיים מול חופי חיפה וחדרה (תמר ודלית) יש כמויות גדולות של גז טבעי.



המהפך הושלם: ממגזר זניח יחסית הנחשב ספקולטיבי מאוד, נהפך סקטור חיפושי הנפט והגז לאחד המגזרים המשמעותיים בבורסה. אם ב-2007-2008 הסתכמו מחזורי המסחר היומי במניות הגז והנפט ב-4-5 מיליון שקל בממוצע, בינואר, עם הדיווח על תגלית הגז הטבעי בקידוח תמר, זינק המחזור ל-38 מיליון שקל ביום. זינוק נוסף במחזורים נרשם בדצמבר 2009, לרמה של 193 מיליון שקל בממוצע ביום.



בשבועות האחרונים נסחרות מניות המגזר מדי יום במחזורי מסחר גבוהים, וכל הודעה של אחת החברות גוררת זינוק של עשרות ואף מאות אחוזים במניה, ובעקבותיה עולה כל המגזר. שווי השוק של הענף, כולל אופציות, זינק ב-330% מסוף 2008 עד סוף 2009, מ-5.3 מיליארד שקל ל-23 מיליארד שקל.



שתי קבוצות



בענף חיפושי הגז והנפט בבורסה נכללות 14 חברות, אותן מקובל לחלק לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת את מניות החברות הקשורות לקידוח תמר, שבו הוכח כי קיים גז טבעי. בקבוצה זו נכללות השותפות דלק קידוחים, אבנר וישראמקו, והחברות השולטות בהן או הקשורות אליהן הן דלק אנרגיה השולטת בדלק קידוחים (50%), וחנל, נפטא ונפטא חיפושים מקבוצת מימון, המחזיקות בישראמקו באמצעות מערכת אחזקות סבוכה.



דלק קידוחים, אבנר והחברה האם דלק השקעות, כולן בשליטת יצחק תשובה, אף מחזיקות בכ-53% מהקידוח המוצלח הקודם, ים-תטיס. אבנר ודלק קידוחים הצטרפו בתחילת השנה למדד ת"א 25, הכולל את 25 המניות הגדולות והחשובות בבורסה על חשבון אפריקה של לבייב, כור ומגדל, מה שחיזק את המסחר בהן עוד יותר.



הקבוצה השנייה מונה את מניות החברות הקטנות, אלה שעוסקות בחיפושים ועדיין לא גילו מאגרים מוכחים. הבכירה מבין החברות בקבוצה זו היא רציו, שהשלימה באחרונה מבחן להפקת גז בקידוח הימי לויתן, הסמוך לתמר. רציו, שנמצאת בשליטת משפחות רוטלוי ולנדאו, זינקה בשנה האחרונה בשיעור שח 250% - אך איבדה 14% מתחילת 2010 מבלי שהשתנה מצבה.



חברה נוספת שריכזה עניין באחרונה היא גבעות עולם, שהודיעה כי מצאה נפט באתר הקידוח בראש העין. בימים אלה נמצאת החברה בשלב המכריע של מבחנים נוספים, שיקבעו אם אכן מדובר בתגלית אמיתית. המשקיעים ממתינים לתוצאות מבחני הלוגים החשמליים, שצפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.



גם שותפות מודיעין, שנמצאה בשנתיים האחרונות ברשימת השימור של הבורסה ועמדה בפני מחיקה מהמסחר בסוף ינואר, רשמה עליות חדות בחודש האחרון - על רקע רכישת השליטה בה על ידי צחי סולטן, בעל השליטה בכלל חיתום. השבוע קיבלה מודיעין חיזוק משמעותי, כשקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר רכשה מחצית מהאחזקות של סולטן בחברה. סולטן מגייס בימים אלה כ-20 מיליון שקל והוא כבר רכש 15% מהזכויות ברישיון צורים באזור ים המלח מחברת גינקו הפרטית. מודיעין חברה לזרח, המחזיקה ביתרת הזכויות בצורים (85%) ולשותפויות מקבוצת תשובה - דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט - המחזיקות מחצית ממובלעת חלמיש ברשיון צורים.



כשבוע לאחר הודעתה של גבעות כי מצאה סימני נפט בבוץ הקידוח, הצטרפו שלוש חברות קטנות נוספות אל המרוץ: לפידות חלץ הודיעה כי התקשרה עם שותפות זרח והחברה האם שלה, גינקו, בהסכמי מסגרת, לפיהם תבצע שלושה קידוחים יבשתיים עבור כל אחת מהן. מיקומו של הקידוח הראשון שתבצע לפידות בעבור זרח ידוע, והוא אמור להתבצע במחצית השנייה של 2010. עדיין לא נקבע מיקום של הקידוחים האחרים.



המוסדיים נכנסו לתמונה



אם בעבר נחשבו מניות מגזר חיפושי הגז והנפט בעלות סיכון ותנודתיות גבוהה, כזו שמתאימה לסוחרי יום ולא לגופים מוסדיים, באחרונה חל שינוי במגמה. מנתוני קופות הגמל והפנסיה, קרנות הנאמנות וחברות הביטוח לסוף הרבעון השלישי של 2009, עולה כי נכון ל-30 בספטמבר הסתכמה השקעת הגופים המוסדיים במגזר חיפושי הגז והנפט ב-1.7 מיליארד שקל. מכיוון שבארבעת החודשים האחרונים לא ירד שיעור האחזקות של המוסדיים במניות אלה, הרווח המשוער שלהם מאחזקות אלה מסתכם בכמיליארד שקל.



"קשה לשים את האצבע על נקודת זמן מדויקת, אך בחודשים האחרונים מתנהל תהליך של הענקת לגיטימציה למניות הגז", אומר יובל בן-זאב, ראש מחלקת מחקר בכלל פיננסים. "העלייה בשווי החברות הפכה אותן למשמעותיות הרבה יותר, ובייחוד כניסתן למדד המעו"ף. גם ישראמקו בשלה יותר מבחינת תהליך הפקת הגז או יצירת הערך. לגבי החברות הקטנות, הסיכון בהן נותר גבוה, וכרגע אין שינוי בגישת המוסדיים לגביהן".



יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון, מוסיף כי המוסדיים לא יכלו להישאר אדישים לראלי סביב מניות הגז, בעיקר בגלל עדכון המדדים. "עם זאת", הוא מציין, "בשורה התחתונה, רוב המסחר במניות הגז אינו מתבצע על ידי הגופים המוסדיים הגדולים ומדובר בעיקר בקמעונאים, מנהלי השקעות וספקולנטים. צריך לזכור שמדובר במניות מסוכנות מאוד שגופים מוסדיים לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק באחוזים גבוהים. ייתכן שבעקבות האירועים האחרונים אחזקת המוסדיים במניות אלה גדלה במעט, אך תמיד ישמרו אותן בפרופורציה נמוכה".



פעיל בשוק ההון טען כי המוסדיים השקיעו במניות האנרגיה כדי לא להישאר מחוץ למשחק - אך ברמה נמוכה. "חשוב לזכור כי מדובר במניות ספקולטיביות מאוד ולכן הגופים לא יכולים להרשות לעצמם לקחת סיכון גדול", אמר הגורם. "המסחר במניות אלה מתנהל בגלים ואינו יציב. בנוסף, כרגע מדובר באינדיקציות לגילוי נפט וגז בלבד ולא בנכסים מוחשיים".



חשיפה עקיפה



מבדיקת תיק ההשקעות של כמה גופים מוסדיים עולה כי בסוף הרבעון השלישי של 2009 אחזקותיהם הכוללות (באמצעות חברות הביטוח, הקרנות והקופות של כל גוף) במגזר חיפושי הגז והנפט היה בממוצע 0.33% מסך הנכסים המנוהלים. לשם השוואה, אותם גופים השקיעו 6.5% מהתיק במגזר הבנקים ו-5.7% במגזר הנדל"ן. לכאורה נראה כי מדובר בשיעור אחזקות נמוך, אך עבור מגזר שנחשב כמעט קיקיוני עד לפני כשנה, מדובר בשינוי משמעותי.



בגופים מסוימים ההבדל בין שיעור ההשקעות בענפים השונים מצטמצם: בית ההשקעות הלמן אלדובי, למשל, השקיע 1.3% מכלל התיק שלו במגזר חיפושי הגז והנפט, לעומת 3.7% במגזר הבנקים ו-4.1% בנדל"ן. בנוסף, חשוב לזכור כי האחזקות במגזרי הבנקים והנדל"ן כוללות אג"ח קונצרניות, לעומת מגזר חיפושי הגז והנפט, שכולל מניות, יחידות השתתפות ואופציות בלבד.



לדברי גלעד שמעוני, מנכ"ל אקסלנס נשואה קרנות נאמנות, המהלך המשמעותי שביצע המגזר הוא כניסת דלק קידוחים ואבנר למדד ת"א 25. "פעילות האנרגיה האמיתית כבר מתומחרת בשוק ומשאירה פוטנציאל בנפטא, ישראמקו ואבנר", אומר שמעוני. "התמחור הוא מלא והפוטנציאל החדש מגלם סיכון-סיכוי סביר מבחינתנו, אך עם אופי ספקולטיבי יותר.



"אנו מפרידים בין שתי קבוצות חברות - כאלה עם שותפויות במאגרים מוכחים וכאלה שעוסקות בחיפושים. במקרה שלחברה יש גילוי מוכח, מדובר בנכסים ממשיים ואז יש לעסוק רק בהערכת שווי. קידוחי דלית ותמר מתומחרים כיום בשוק בצורה מלאה. אבל, פוטנציאל נוסף טמון במאגר לויתן שבו הן לוקחות חלק, לכן יש להן סיכוי לעלייה נוספת. על ישראמקו, נפטא ויואל יש דיסקאונט גדול. הן מתומחרות בחסר למאגר הקיים, לכן יש להן פוטנציאל גדול והן מניות מומלצות. כל שאר החברות במגזר הן ספקולטיביות יותר, בטוחות פחות, ונסחרות במחזורים גדולים מאוד ובתנודתיות גבוהה".



אורי רבינוביץ', מנהל ההשקעות הראשי של הראל פיננסים, טוען כי יש לבצע שתי אבחנות בכדי להבין את מדיניות ההשקעות של הראל במגזר. האבחנה הראשונה היא הפרדה בין החברות שנסחרות במדד ת"א 100 לאלה שנסחרות במדד היתר. מבחינת מניות יתר, סביר להניח כי שיעור ההשקעה יהיה נמוך מאוד. האבחנה השנייה היא בין חברות שעדיין נמצאות בתהליכי החיפוש לבין חברות השולטות במאגר גז שכבר הוכח כי ניתן להפיק מהם.



"גם אחרי שביצענו את שתי ההפרדות ווידאנו שהחברה נכללת במדדים המובילים ובעלת מאגרי אנרגיה מוכחים, אנו משתדלים לבצע את החשיפה לחברות אלה באופן עקיף, דרך חברות גדולות יותר השולטות בה", אומר רבינוביץ'. "לדלק קידוחים ואבנר, למשל, אנו שמחים יותר להיחשף דרך קבוצת דלק, ולישראמקו נעדיף להיחשף דרך נפטא ויואל".



דוד לוי, מנכ"ל מגדל ניהול תיקי השקעות, טוען כי כבר בדצמבר 2008, לפני ההודעות המשמעותיות בקידוח תמר, ביצעה החברה מחקר פנימי מעמיק בעניין הנפט וחיפושי הגז. "אנו מתייחסים להשקעות בגז ונפט כמו לכל השקעה אחרת", אומר לוי.



לוי מוסיף כי בית ההשקעות מחפש את אותן השקעות שבהן ניתן לבצע הערכה כלכלית אמיתית. "לא התעסקנו ביחידות השתתפות שעדיין לא מצאו גז או נפט כמו גבעות, מודיעין או זרח, וגם לא נתעסק בעתיד", אומר לוי. "אנחנו משקיעים במניות הגז הבטוחות והמוכחות הקשורות לקידוח תמר ומעריכים אותן מבחינה כלכלית לחלוטין".



הגיוסים בדרך



האנליסט ערן יונגר מהראל מעריך כי השותפות בתמר - ישראמקו, דלק קידוחים ואבנר - יידרשו להשקעה הנעה סביב 2.5 מיליארד דולר ותלויה בסוג מתקן ההפקה שייבחר, ימי או יבשתי. המתקן הימי יקר יותר אולם סמיכותו למאגר מקלה על תפעולו. מנגד, המתקן היבשתי זול יותר אולם הפעלתו בצורה של שליטה מרחוק על פי המאגר עשויה להיות יקרה במקרה של תקלה. העלות תחולק בין בעלי הזכויות במאגר.



לפי יונגר, חברת נובל אנרג'י, המפעילה את מתקן ההפקה והקידוח, הנפיקה לפני כמה חודשים אג"ח בהיקף של כמיליארד דולר. "אני מעריך כי היקף הגיוס הנדרש נע סביב 400 מיליון דולר לדלק קידוחים ואבנר, כל אחת, וכ-700 מיליון דולר לישראמקו", אומר יונגר. "אני מעריך כי החברות יפרסמו כבר ברבעון הנוכחי את היקף הגיוס הנדרש".



גורם בשוק העריך כי הגיוס של החברות יתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון יגויסו בבורסה בתל אביב 500-800 מיליון דולר, והשלב השני יתבצע לאחר השלמת החוזים. להערכת הגורם, השלב הראשון צפוי להתבצע כבר בשבועות הקרובים. "נציגים רבים של החברות נמצאים באירופה והם מדברים בביטחון רב על הגיוס", אמר הגורם.



גם מודיעין שבשליטת סולטן ואי.די.בי הודיעה לפני כשבועיים על כוונתה לבצע גיוס הון באמצעות הנפקה מיידית של 20 מיליון שקל והנפקת אופציות בתמורה מהוונת של 50 מיליון שקל. מודיעין מגייסת הון בדרך של הענקת זכויות לכל בעלי יחידות ההשתתפות: זכות מעניקה לבעליה את האפשרות לרכוש חבילת מניות ואופציות במחיר נמוך ממחיר השוק. היום הקובע מיהם בעלי יחידות ההשתתפות שיקבלו את הזכויות נקבע ל-7 בינואר, וכל מי שהחזיק ביחידות ההשתתפות ביום זה רשאי לממשן עד 21 בחודש. בצורה זו מקווים במודיעין לגייס 20 מיליון שקל ולמנוע מן החברה להימחק מהמסחר בסוף ינואר. על פי הערכות, עד כה מומשו כ-2 מיליון שקל מזכויות אלה.