חשמל סולארי - לא בכל מחיר

>> הענף הסולארי הצעיר בישראל ניצב בפני שוקת שבורה. המכסה להתקנת מערכות גג פוטו-וולטאיות קטנות (פרט להתקנת מערכות ביתיות) מוצתה, ומכסה מובטחת למערכות בינוניות בהיקף כולל של 300 מגה-ואט עדיין אינה בנמצא.

שוב הוכח כי האצלת האחריות לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל באופן בלעדי לרשות מנהלית - קרי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל - ללא בקרה ופיקוח הולם של הדרג הפוליטי, נידונה לכישלון. היעדר אמות מידה אחידות בחיבור מערכות לרשת החשמל בין מחוז אחד של חברת החשמל למשנהו, והכללת מערכות במכסת החיבור לרשת החשמל שכלל אין לגביהן אישורי בנייה תקפים, הן רק חלק מהבעיות שעמן נאלצו להתמודד העוסקים בענף.



על הכנסת והממשלה לקחת את המושכות לידיהן ולהסדיר את תחום האנרגיה המתחדשת באמצעות חוק ייעודי, תוך קביעת יעדים ברורים, פרקי זמן וכלים מוגדרים למימושם. יש לקבוע יעד מרבי ובר-השגה לתמרוץ אנרגיות מתחדשות לתקופה של חמש שנים לפחות.



אף כי ישראל היא מדינה שטופת שמש, חובה לזכור כי תמרוץ (סבסוד) אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית הוא, נכון להיום, מוצר מותרות. לשם המחשה: עלות הסבסוד הכולל של מערכות כאלה בגרמניה, בהיקף כולל של 7,100 מגה-ואט, מ-2000 (כ-0.6% בלבד מסך יכולת ייצור החשמל הכוללת), מסתכמת ב-53 מיליארד יורו. בנוסף, תרומתה של האנרגיה הפוטו-וולטאית להפחתת פליטת גזי חממה נרכשת (מסובסדת) בשיעור גבוה ביותר של 600 יורו להפחתת טונה אחת של דו-תחמוצת הפחמן.



על ישראל ללכת בדרכן של גרמניה, צ'כיה ובלגיה ולתמרץ התקנת מערכות גג סולאריות. התקנת מערכות במגזר הביתי חייבת בתמיכה הכוללת מעבר לתעריף נאות, מתן הלוואות מסובסדות בריבית קבועה, כולל הכרה של חלק מעלות תשלומי הריבית של ההלוואה לצורכי קיזוז ממס ההכנסה. במקביל, המדינה חייבת, בדומה לנעשה בגרמניה ובאוסטריה, לעשות כל מאמץ למצות ככל הניתן את הפוטנציאל הבלתי ממומש (המוערך ב-500 מגה-ואט) של ייצור חשמל מביו-גז, שתרומתו במבחן עלות-תועלת עולה לאין שעור על זו של ייצור חשמל פוטו-וולטאי.



הכותב הוא מנהל תחום אנרגיה בבית ההשקעות קוקרמן ושות'