גוגל מתנגשת בחומה סינית

>> ההודעה הדרמטית של גוגל בדבר כוונתה לנטוש את השוק הסיני הותירה רבים בקהילת העסקים והטכנולוגיה פעורי פה. מי היה מאמין שגוגל תפנה את גבה לשוק הגדול בעולם, המונה כ-400 מיליון משתמשי אינטרנט ו-700 מיליון משתמשי סלולר, והצומח בקצב של יותר מרבע מיליון משתמשים ביום. כנראה שגוגל לא היתה יכולה ליישב עוד את הסיסמה "don't be evil" עם משטר האימים של בייג'ין.

הקש ששבר את גב החברה היה, לטענתה, הגילוי כי סין הפעילה מתקפה מקוונת כלפי התשתית של גוגל, כדי לפרוץ לחשבונות ג'י.מייל של מתנגדי המשטר. לדברי גוגל, ניכר כי המתקפה בוצעה על ידי גוף בעל מיומנות גבוהה, וכי היא סיכנה לא רק את פרטיות הגולשים - אלא גם את הקניין הרוחני של החברה. הגיעו דברים לידי כך, ששרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון, דרשה הבהרות בפרשה מעמיתה הסיני והבהירה את חומרת המעשים בעיני הממשל בוושינגטון.



היחסים בין גוגל לבין ממשלת סין מתוחים ממילא לנוכח דרישת הסינים כי גוגל תצנזר את תוצאות החיפוש - כך שאלה לא יכללו, למשל, הפניות לאתרים של תנועת פאלון גונג או לתיאור הדיכוי האלים של מרד הסטודנטים בכיכר טיאננמן. בעקבות הפריצה לאתריה הודיעה גוגל כי תפסיק לצנזר את האתר, תוך הבנה כי הדבר עלול להוביל את הממשלה המקומית לסגור אותו לגמרי.



ארגוני זכויות אדם וזכויות גולשים בכל העולם קיבלו את הודעתה של גוגל בתשואות. ואולם, יש הטוענים כי גוגל מנצלת את ההזדמנות לנסיגה מכובדת משוק שבו נכשלה עסקית, תוך גריפת רווחים של יחסי ציבור.



ראשית, חדירתה של גוגל לסין נתקלה בקשיים לנוכח התחרות המרה עם יריבתה המקומית, באידו (baidu). לאחר נוכחות של ארבע שנים בשוק הסיני, גוגל הצליחה לכבוש נתח שוק של לא יותר מ-30% - פחות מחצי מזה של באידו. בין השאר, אפשר לייחס את הקשיים לפערים תרבותיים. כך, התירה באידו לגולשים לחפש אתרים פיראטיים להורדת מוסיקה, בעוד שגוגל סירבה להפנות לאתרים לא חוקיים. כמו כן נשמעו טענות כי הנהלת באידו, המקורבת לשלטון, זוכה ליחס מועדף בכל הנוגע למדיניות הצנזורה של האתר בהשוואה ליחס הנוקשה שלו זכתה גוגל.



שנית, יש לזכור כי גוגל מתמודדת בשנים האחרונות במערב עם מהלומות תדמיתיות קשות, השוחקות את תדמיתה כחלוצת אינטרנט חדשנית וערכית ומציגות אותה כמחליפתה של הענקית רומסת-כל מיקרוסופט. כך, מצטיירת גוגל כפוגעת בזכויות סופרים בפרויקט גוגל בוקס; כסוחרת במידע אישי של גולשים בעקבות רכישת דאבלקליק, וכמחסלת מתחרים בחקירות ההגבלים העסקיים המתנהלות כנגדה.



לבסוף, הפרשה חושפת את הסיכון הגלום בהבניית "דלתות אחוריות" למערכות תקשורת, כדי להקנות גישה לרשויות ביטחון לאומי ואכיפת חוק. הבעיה היא כי כפי שאירע במקרה הנוכחי, עלולה הדלת האחורית לשמש לא רק גורמים מורשים הפועלים כדין - אלא גם עבריינים, האקרים ורשויות מודיעין עוינות לצורך איסוף מידע אודות הגולשים.



-



הכותב הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למינהל