נזקי השטפונות - כיצד לפעול באופן נכון

החורף כבר פה ובימים האחרונים אף מכה במלוא עוצמתו. גם אם נערכתם מבעוד מועד ודאגתם לבטח את ביתכם ורכושכם מפני פגעי מזג האוויר, רבים אינם יודעים כיצד לפעול נכונה במידה ונגרם נזק, ולא פעם, עלולה פעולה שגויה להביא להקטנת הפיצוי לו זכאים. להלן שורה של היבטים עליהם יש לתת את הדעת:

בהתאם לתנאי הפוליסה התקנית שנקבעה ע"י המפקח על הביטוח, הרי שנזקי סערה לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, מכוסים, ועל חברת הביטוח לפצות את מבוטחיה עבור הנזקים. חרף זאת, חשוב לזכור, כי חדירת מים מבעד לקירות או מבעד לתקרה וספיגתם בהם בין בשעת סערה ובין שלא אינם מכוסים.

נזק אופייני לימות החורף הוא נזק קרה, המוביל לא פעם להתפוצצות של קולטי שמש או להבקעות צנרת אינסטלציה.
חרף הישנות מקרים מהסוג הזה, המציאות הביטוחית מלמדת כי הפוליסה לרוב, אינה נותנת כיסוי לנזקים אלו.

לרוב, כאשר הוחלט בחברות הביטוח להעניק פיצוי למבוטחים, הרי שזה קרה לאור התבססות על סעיפים בפוליסה שקשורים בנזקי צנרת מים ונוזלים אחרים הנרכשים ע"י המבוטח בתוספת פרמיה ולא לפגעי מזג האוויר.

בכל מקרה, המדובר בנזק שדבר כיסויו שנוי במחלקות וסביר להניח שגם החורף נראה דיון משפטי סביב ההחלטה האם לפצות את המבוטח. על מנת למנוע מראש הסיכון מומלץ לרכוש כיסוי מתאים אשר ממילא תקף גם לנזקי צנרת אחרים בבית.

היבט נוסף עליו יש לתת את הדעת הינו היעדר הכיסוי לגדרות ולשערים. חרף העובדה כי מדובר בנזק קלאסי שאינו מבוטח, רוב הציבור נמנע מלחזק את הגדרות והשערים קודם להגיעו של החורף, מהלך אשר עשוי במקרים רבים למנוע את קריסת השער והגדר.

יש להבחין בין מקרה למקרה ובין רכבי שטח שמיועדים לנהיגה בשטח לבין רכבים פרטיים. בכל הנוגע לרכבים פרטיים, הרי שמצופה מהמבוטח שינהג באופן סביר ולא יכנס למקומות שבהם קיים סיכוי בסבירות גדולה כי לא יצא כלעומת שנכנס.

על בעל הרכב לנהוג ברכבו בזהירות כאילו אין זה מבוטח, ומצופה ממנו כי ישאל עצמו האם היה מכניס את הרכב לערוץ הנחל אם לא הייתה מבטחת שנושאת בחובת תשלום הנזק, במקרה בו הרכב יושבת.

במידה והמבוטח נקלע לכביש עירוני מוצף, הרי שעפ"י הפסיקה , בית המשפט מוצא פעולה זו כסבירה, אולם דורש מהמבוטח כי יעריך קודם לכן את הסיכוי שיוכל לצלוח את המעבר בשלום.
מוצע כי היכן שקיימת התלבטות, הרי שעדיף שלא להעמיד את הרכב בסיכון של אי מעבר וגרימת נזק שלא יכוסה ע"י המבטחת.

באשר לרכבי השטח , הרי שניתן להיכנס עמם לשטח, אולם יש לנהוג בסבירות, ולנסוע רק בשבילים מוכרים של רשות שמורות הטבע, ולא באתרים בהם היו הצפות ואזהרות שלא להיכנס אליהם. במידה והמובטח נסע בשבילים שמוכרים ע"י הרשות להגנת הטבע, הרי שבמידה ונגרם לו נזק - יוכר הכיסוי ביתר קלות כי המקום הוכשר, נבדק ואושר לנסיעת כלי רכב 4X4.

ניתן להגיש דרישה כספית לרשות המקומית בבקשה לקבלת פיצוי עבור הנזקים. בשלב ראשון יש לדרוש כי תתקן את המפגע כך שהדליפה או כניסת הביוב תיפסק. לאחר התגבשות הנזקים ויבוש המקום הפגוע – יש להגיש בקשה לפיצוי לפי הערכת שמאי.

במידה והרשות המקומית סירבה לפצות את בעל הרכוש שניזוק, אפשר להגיש תביעה נזיקית כנגד הרשות. לרוב, מעלות הרשויות באופן אוטומטי את הטענה כי כמות משקעים "חריגה", בגדר כח עליון, אותה לא ניתן היה לצפות היא שגרמה להצפה, ועל כן היא פטורה מחובתה לפצות את התושבים עבור נזקיהם.

במצב כזה, על התובע לדעת , כי בפסיקה נכתב שיכולתה של הרשות המקומית לצפות כי ירד מבול של גשם אינה תלויה באם הדבר התרחש בעבר, ודי בידיעה שקיים סיכוי כי ייגרם נזק, על מנת שהיא תידרש לפעול על מנת למנוע אותו.

טענה נוספת ומגוחכת של הרשות הינה כי על בעלי הבתים המתגוררים מתחת למפלס פני המדרכה, למגן את ביתם ולבנות קירות מגן וסכרים כדי להגן על רכושם. לעניין זה קבע בית המשפט, כי אין הם מחויבים להשקיע כספים למניעת סכנה שכזו.

מסכת הטענות של הרשויות המקומיות במטרה להתחמק מאחריות, כללה אף טענה, כי מקורן של הסתימות במערכת הביוב העירונית היא בהתנהגות התושבים שהשליכו חפצים שונים לבתי השימוש. כמובן שבית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע, כי העירייה היא האחראית, מכוח החוק, לתפעולה, שמישותה ותקינותה של מערכת הביוב שבתחום שיפוטה, כמו גם לשמירת ניקיונם ועבירותם של הרחובות אשר בתחום זה.

על התובע להרים את נטל ההוכחה ולשכנע את בית המשפט כי העירייה היא זו שהתרשלה. על אף זאת, במקרים לא מעטים, הופך בית המשפט את סדר הדברים וקובע כי הניזוק נדרש להוכיח רק כי נגרם לו נזק ועל העירייה מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי היא פעלה באופן סביר. מדובר בניואנס מהותי שעשוי בהחלט להקל על מהלך התביעה ולסלול את הדרך בפני הניזוק לקבל פיצוי.

הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות'.