דירקטוריון תעש ידון מחר בתוכנית חירום - נשקלת הוצאת עובדים לחופשה כפויה וביטול הטבות שכר

דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות דרש השבוע מתעש לגבש תכנית הבראה קיצונית ללא קשר לתכניות להפרטת החברה. זאת, לאחר שתכניות ההפרטה שלה נקלעו למבוי סתום, כפי שפורסם ב-themarker.



מחר יתכנס דירקטוריון החברה לדון בצעדים המתבקשים מהמכתב. רשות החברות מצפה, כי יינקטו צעדים תקיפים דוגמת הוצאת עובדים לחופשה כפויה, סגירת קווי יצור שאינם צפויים להיות רווחיים בטווח הקצר וביטול תוספות שכר שאינן חלק מההסכם הקיבוצי ותוספת דרגות. כהן ציין במכתבו, כי תעש חייבת לנקוט צעדים קשים להתאמת הוצאותיה למזומנים שברשותה.



בדיון שנערך בנושא הפרטה של תעש בשבוע שעבר ברשות החברות הממשלתיות התברר, כי הנהלת החברה צופה גרעון תזרימי ב-2010 בהיקף של 360 מליון שקל. רק חלק קטן יחסית מהגרעון, ככל הנראה כ-30 מליון שקל, נובע מעלויות פנסיה. הכנסות החברה צפויות להגיע לכ-2 מיליארד שקל. את 2009 סיימה תעש עם גרעון של 200 מיליון שקל. בנוסף מקבלת תעש מידי חודש 60 מיליון שקל לתשלום משכורות לעובדים, על חשבון הכנסות עתידיות ממכירת מוצרים למערכת הביטחון.



כהן מתח בדיון ביקורת על ניהול החברה וציין, כי היא סובלת מ"בורות" עמוקים של חובות. לפי נתוני 2007, לחברה חובות בהיקף של כ-3.6 מיליארד שקל, נכסים בשווי כ-1.8 מיליארד שקל ולפיכך הון עצמי שלילי (נכסים פחות חובות) של כ-1.8 מיליארד שקלים. נתון זה צפוי להקשות מאוד על הפרטתה בבורסה.



מצבה הפיננסי הרעוע של תעש הביא את כהן להחליט על שינוי מיתווה הפרטה שלה. במקום שהחברה תופרט באמצעות מכירה של עד 49% מהמניות בבורסה, ובשלב שני תימכר למשקיע, היא תימכר במהלך אחד למשקיע ישראלי. כהן הבהיר בפגישה, כי נוכח מצבה הפיננסי של החברה אין הוא רואה אפשרות להנפקתה בשנתיים הקרובות.



ההערכות ברשות החברות הממשלתיות הן, כי ניתן יהיה למכור את החברה לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, סכום המקביל להיקף מכירותיה השנתיות הצפויות השנה. עם זאת, המדינה תצטרך להזרים לחברה מיליארד שקלים עלויות פרישה ל-950 עובדים, 300 מליון שקלים להון חוזר ומאות מליוני שקלים לרשת ביטחון פנסיונית.



ההון החוזר נדרש לתעש כדי שתוכל להתחיל לקבל הלוואת מהבנקים לפעילות שוטפת. בשיחות נרמז לעובדים, כי המקדמות ממשרד הביטחון לא יינתנו לאורך זמן, ועליהם להגיע להבנות על ההפרטה. המבוי הסתום בהפרטה נובע מדרישות עובדים לרשת ביטחון פנסיונית מקיפה ביותר לעובדים שישארו בחברה לאחר הפרטתה.