המשקיע המיליארדר וורן באפט אמר היום כי הוא מתנגד לתוכנית של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, למיסוי 50 הבנקים וחברות הפיננסים הגדולים בארה"ב כדי להשיב לממשל את ההפסדים שספג עקב חילוץ הבנקים במהלך המשבר. באפט, מנכ"ל ויו"ר חברת ההחזקות ברקשייר התאוויי, נימק בין השאר את התנגדותו למס המתוכנן בכך שהוא יחול גם על הבנקים גולדמן סאקס ו-וולס פארגו, אשר כבר החזירו לממשל את כספי ואשר בהם מושקע באפט באמצעות ברקשייר.
"אינני רואה כל סיבה מדוע שהם יצטרפו לשלם מס מיוחד", אמר היום באפט בראיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג. לדבריו, תומכי מיסוי הבנקים "עושים זאת במטרה להעניש אנשים". "אין כל היגיון בכך", הוסיף.
וורן באפט גם התייחס לכך שהמס החדש לא יחול על ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, שהולאמו על ידי הממשל. "ראו את הנשק שגרמו פאני ופרדי, והן נוהלו על ידי הקונגרס", אמר באפט. "האם צריך להטל מס מיוחד על חברי קונגרס משום שהם איפשרו לדברים להתרחש בפרדי ופאני? אני חושב שלא".
ברקשייר היא בעלת מניות בגולדמן סאקס ובנק אוף אמריקה, וכן בעלת המניות הגדולה ביותר בבנק וולס פארגו.
באפט התייחס גם לעסקת רכישת יצרנית השוקולד הבריטית קדבורי ב-11.9 מיליארד ליש"ט (19.4 מיליארד דולר) על ידי ענקית המזון האמריקאית קראפט, שברקשייר התאווי היא בעלת המניות הגדולה ביותר בה (9.4%). "אני חושב שהעסקה הזו היא טעות", אמר באפט. "קראפט נסחרה הרבה מתחת לשווייה האמיתית לפני העסקה. אני מרגיש כי בעקבות העסקה היא נסחרת בפחות מתחת לשווייה", הוסיף.
באפט התייחס לעסקה מוקדם יותר היום, בראיון לערוץ cnbc. "יש לי הרבה ספקות לגבי העסקה", אמר באפט בראיון. "לו היתה לי הזדמנות להצביע על העסקה, הייתי מצביע נגד", הוסיף. עם זאת, למרות התנגדותו, קראפט אינה זקוקה לתמיכת בעלי המניות כדי לבצע את העסקה.
נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הציג בשבוע שעבר תוכנית למיסוי של כ-50 הבנקים וחברות הפיננסים הגדולים בארה"ב בגין חשיפה לסיכונים. המס המוצע, בשיעור של 0.15% בשנה, יוטל על סך החבויות של חברות החזקות בנקאיות, בנקים מסחריים, חברות ביטוח עם זרועות שירותים פיננסים, וברוקרים, שבמאזניהם נכסים בהיקף של לפחות 50 מיליארד דולר, ואשר נהנו משלל תוכניות החירום של הממשל במהלך המשבר הפיננסי. המס יוטל על סך הנכסים של החברות, בניכוי נכסים באיכות גבוהה. המס הוא לתקופה של עשר שנים, אולם יבוטל כאשר סך הכנסותיו יעלה על הפסדי הממשל עקב חילוץ המגזר הפיננסי.
המס נועד להשיב לממשל הפסדים בסך 117 מיליארד דולר שספג עקב חילוץ הבנקים בארה"ב במהלך המשבר, וגם צפוי לסייע לממשל בארה"ב לצמצם את הגירעון בתקציב, אשר הסתכם בשיא של 1.4 טריליון דולר בשנת התקציב האחרונה. הממשל צופה כי ההכנסות מהמס צפויות להסתכם ב-90 מיליארד דולר במהלך עשר שנים. הפסדי הממשל עקב תוכנית החילוץ למגזר הפיננסי בסך 700 מיליארד דולר (tarp) שאושרה באוקטובר 2008, מסתכמים כעת ב-117 מיליארד דולר, לעומת תחזית בקיץ להפסדים של 341 מיליארד דולר. גורמים בממשל העריכו כי ההפסדים צפויים בסופו של דבר להסתכם ב-90 מיליארד דולר, דיווח בשבוע שעבר "וול סטריט ג'ורנל".
הנשיא אובמה אמר בעת הצגת המס המתוכנן ביום חמישי שעבר, כי המס יהיה לתקופה של עשור שנים, ונועד לסייע להשיב למשלמי המסים בארה"ב את כספי הסיוע. "אני מחויב להשיב כל פרוטה שחייבים לעם האמריקאי", אמר אובמה. "זו הסיבה שאני יוזם את 'עמלת האחריות למשבר הפיננסי' (financial crisis responsibility fee) אשר יוטל על חברות הפיננסים הגדולות עד אשר העם האמריקאי יפוצה במלואו על הסיוע יוצא הדופן שהממשל העניק לוול סטריט".
באפט נגד אובמה: "התוכנית למיסוי הבנקים בארה"ב לא מוצדקת; מטרתה להעניש"
סוכנויות הידיעות
20.1.2010 / 21:25