>> ישראל ענייה יותר מכל 31 מדינות ה-oecd - כך עולה מדו"ח הארגון בנוגע לישראל. על פי נתוני הדו"ח, שיעור הישראלים העניים מגיע ל-19.9% מהאוכלוסייה, יותר מבמקסיקו (18.4%), טורקיה (17.5%) או ארה"ב (17.1%), והרבה מעל ממוצע העוני במדינות ה-oecd, שמגיע ל-10.9% בלבד.
הנתונים מופיעים בפרק הקשה ביותר שדן במצבה הכלכלי של ישראל, כל הנראה הפרק שמסכן יותר מכל את קבלתה של ישראל כחברה בארגון. לפי ה-oecd, שיעור העוני הגבוה נובע מכך שישראל היא המדינה האי-שיוויונית ביותר בארגון. שיעור העוני בקרב יהודים חילוניים בישראל הוא 10% בלבד, בדומה לממוצע העולמי. ואולם, שיעורי עוני גבוהים בקרב החרדים (60%) והערבים (50%) מביאים את הממוצע הישראלי לשיא שלילי.
שני מגזרים אלה מתאפיינים בילודה גבוהה, מה שמביא לכך שכיום שליש מהילדים בישראל הם עניים - בהשוואה ל-12% בלבד במדינות ה-oecd. העוני של שני המגזרים מושפע גם משני גורמים נוספים. האחד הוא שיעור התעסוקה הנמוך והשני הוא השכר הנמוך במקבלים אלה במגזרים שכן יוצאים לעבוד - פועל יוצא של פערים גדולים בשכר בשוק העבודה הישראלי.
25% מהעובדים בישראל משתכרים שכר נמוך, בדומה לכמה מדינות מובילות ב-oecd. ואולם, בתוך המגזר החרדי והמגזר הערבי הרוב הגדול של העובדים משתכר שכר נמוך. דו"ח oecd מציין כי השכר בתחום ההיי-טק בישראל גבוה יחסית, ואולם התחום מעסיק רק 7% מהעובדים בישראל.
גם במגזר הציבורי נהנים מתנאי שכר הולמים, אך בבכמה ענפים אחרים בישראל - כמו בניין, חקלאות ותיירות - תנאי השכר הם ירודים ביותר.
הבעיה אף מחריפה, כיוון שהבידול בחברה הישראלית ובשוק העבודה רק גדלים והולכים. מאז 2000 פחת שיעור העוני בקרב האוכלוסייה היהודית-חילונית, אך שיעורי העוני בקרב החרדים והערבים גדלו ב-20%.
המלצות מהפכניות
ל-oecd שורה ארוכה של המלצות, חלקן מהפכניות, בכל תחומי החברה והתעסוקה בישראל.
1. אכיפת חוקי עבודה: מספר הפקחים שאחראים לאכיפת חוקי עבודה בישראל הוא בין הנמוכים ב-oecd: בישארל 61.7 עובדים לכל פקח, לעומת 10 עובדים לכל פקח במדינות המפותחות. ה-oecd ממליץ להגביר את אכיפת חוקי העבודה באמצעות הגדלה ניכרת של תקציבי הפיקוח, הגדלת התקציבים של בתי הדין לעבודה והגברת הקנסות על מעסיקים שמפרים את חוקי העבודה.
2. אפליה מתקנת לטובת ערבים ואתיופים: שוק העבודה הישראלי מפלה לרעה את שני המגזרים האלה. ב-oecd ממליצים על אפליה מתקנת של העסקת עובדים ממגזרים אלה בשירות הציבורי, לרבות אכיפה נוקשה כנגד גורמים במגזר הציבורי שלא יעמדו בכך. כמו כן ממליץ ה-oecd לייעל את עבודתה של הרשות לשוויון הזדמנויות בעבודה.
3. הרחבת השולחן העגול: כיום רק ההסתדרות והמעסיקים הגדולים מיוצגים בדיוני השולחן העגול עם הממשלה. ב-oecd ממליצים להרחיב את הדיונים כך שיכללו עובדים חלשים שאינם מיוצגים בידי ההסתדרות, כמו גם עסקים קטנים.
4. הרחבת תוכנית ויסקונסין והגדלת תקציבי שירות התעסוקה: ישראל משקיעה כיום בעידוד תעסוקה רק שישית מסכום הממוצע שמשקיעות המדינות המופתחות. מספר המובטלים שבהם מטפל כל פקיד בשירות התעסוקה הוא 350, כמות שאינה מאפשרת טיפול יעיל. ה-oecd חולק שבחים לתוכנית ויסקונסין וממליץ להרחיבה, אבל דורש גם תיקונים בתוכנית. בעיקר מלין הארגון על כך שהמפעילים הפרטיים של התוכנית פועלים בתנאים לא תחרותיים. בנוסף, הארגון ממליץ להרחיב את פעילות שירות התעסוקה וכן להרחיב את התקציבים המופנים להכשרות מקצועיות ולמעונות יום לילדים.
5. הפחתת קצבאות הילדים: ה-oecd ממליץ להפחית את קצבאות הילדים המשולמות לכל האוכלוסייה, ובמיוחד להפחית קצבאות ילדים למשפחות שאינן יוצאות לעבוד. את הכסף שייחסך מכך יש להפנות להגדלת מס הכנסה שלילי לעובדים עניים, וכן להגדיל את הקצבאות והתמיכה במעונות יום לעובדים עניים בעלי משפחות.
6. אכיפה נגד העסקת עובדים זרים: רבים העובדים הזרים בישראל, מזהיר ה-oecd, מועסקים שלא כחוק ולא בהתאם לחוקי העבודה, ומכך נפגעים ישראלים בעלי השכלה נמוכה. ה-oecd דורש לאכוף ביתר תקיפות את ההעסקה כחוק של העובדים הזרים, לאפשר יבוא עובדים זרים באמצעות סוכנויות של האו"ם, וכן לחייב מעסיקים שלא יוכלו לייבא עובדים זרים לפני שיוכיחו כי הם עשו כל מאמץ אפשרי להעסיק ישראלים. בנוסף, הדו"ח ממליץ לאמץ מדיניות הגירה חוקית לעובדים זרים, משמע לאפשר לחלק מהעובדים הזרים להפוך לאזרחים.
7. שיפור קצבאות הזקנה, העלאת גיל הפרישה לנשים: 23% מהקשישים בישראל עניים, לעומת 13% בלבד במדינות ה-oecd. הדו"ח קובע כי תשלום של קצבאות קשישים מוגדלות (קצבאות אבטחת הכנסה) לקשישים עניים היא אמצעי טוב להתמודד עם עוני של קשישים, ואולם הוא מבקר את ישראל על כך שמספר מקבלי קצבאות אבטחת ההכנסה קטן מדי - בגלל מבחני הכנסה נוקשים. הדו"ח מציע להקל את מבחני אבטחת הכנסה, ובין היתר לא לשלול קצבה לקשיש בעל מכונית. במקביל מציע הארגון להגדיל את תקציב הקצבאות על ידי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 שנים.
8. ביטול את הטבות המס לחיסכון לפנסיה: הדו"ח משבח את המהלך של פנסיית חובה בישראל, וטוען כי מספר מבוטחים לפנסיה גדל עקב כך ממחצית מהעובדים במשק לשני שליש מהעובדים. עם זאת, הדו"ח מתריע כי מערכת התמיכה של ישראל בחיסכון הפנסיוני אינה שוויונית: מהטבות המס המשולמות לחוסכים נהנים בעיקר החוסכים העשירים. לפי הארגון, בעקבות הנהגת פנסיית חובה בשיעור של עד 15% מהשכר, אין צורך יותר לתת הטבות מס עבור חיסכון זה. הטבות המס צריכות להינתן רק לחיסכון פנסיוני וולנטרי - מעבר ל-15% שהם חובה. כמו כן, הטבות המס צריכות לעודד חיסכון וולנטרי כזה בקרב עובדים עניים: במקום הטבות מס, ה-oecd ממליץ על השלמת חיסכון (על כל שקל שעובד חוסך לפנסיה, עד לשכר מסוים, המדינה משלימה שקל משלה).
9. שינוי מערכת המס בישראל: מערכת תשלומי הרווחה בישראל, לפי ה-oecd, אינה רק לא נדיבה (ישראל מוציאה 16% על רווחה, לעומת 21% במדינות ה-oecd), היא גם לא יעילה. מערכת המס והקצבאות בארצות ה-oecd מצליחה להקטין את פערי העוני ב-60%, בעוד בישראל אותה מערכת מצליחה להקטין פערים רק בשיעור של 25%. המסקנה היא שישראל מוציאה את הכסף שלה בדרך לא יעילה: המדינה צריכה לשפר את מבחני ההכנסה על פיהם משולמות קצבאות, למקד את הקצבאות שלה בעידוד יציאה לעבודה, לוודא שרק הנזקקים באמת מקבלים קצבאות ולהקדיש יותר לתקציבי תומכי עבודה (כמו מעונות יום לילדים). בכלל, הארגון מציע למדינה להגדיל את תקציבי הרווחה.
-
oecd
organization for economic co-operation and development, הידוע גם כארגון המדינות המפותחות, הוא ארגון בינלאומי הכולל את המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי
לקצץ בקצבאות הילדים, לבטל הטבות פנסיה
מאת מירב ארלוזורוב
21.1.2010 / 7:14