"ההתערבות בשוקי המט"ח עשויה לפגוע באמינותה של ישראל"

>> בנק ישראל אמנם אימץ יעד אינפלציה, אך היעד הממשלתי (1%-3% - ט"ל) מעולם לא עוגן בחוק - כך נטען בדו"ח ה-oecd. בארגון מרוצים מחוק בנק ישראל החדש שמטיל את האחריות לגובה הריבית על ועדה מוניטרית ולא על הנגיד לבדו.

לפי הדו"ח, יתרות המט"ח של ישראל, כ-60 מיליארד דולר, הן די והותר ועל בנק ישראל להפסיק את התערבותו בשוק המט"ח. הסיבה לכך היא שהתערבות בשוק המט"ח עלולה לעמוד בסתירה ליעדים המוניטריים שהציב הבנק.



בפאנל שנערך באוניברסיטה העברית ובו השתתפו מחברי הדו"ח, פיטר ג'ארט, פיליפ המינגס ושרלוט מוזר אמר ג'ארט: "בנק ישראל חשב שהוא יוכל לעזור בייצוב הכלכלה באמצעות החלשת השקל והגדלת היצוא. הוא צדק כשהתערב והעניק תמיכה מוניטרית לכלכלה. עם זאת, הבנק הרחיק לכת ויתרות המט"ח של ישראל, ביחס לתמ"ג, הן מבין הגדולות בעולם - כמעט כפול ממדינות דומות לה ונמוכות יותר רק ממדינות כמו עיראק, ארגנטינה ופרו". הוא הוסיף כי "המשך ההתערבות יבלבל את השווקים ועשוי לפגוע באמינותה של ישראל".



בארגון oecd סבורים כי אכיפתו של מס קנייה גבוה על מכוניות משוללת צידוק חזק. המיסוי על מכוניות שונה באחרונה כדי לשקף יעדי איכות סביבה, אך המוטיבציה האמיתית לשינוי המיסוי היתה להגביר את גביית המס. השיפור לאיכות הסביבה צריך להיעשות באמצעות התייחסות לאופני שימוש במכונית (למשל, הטלת אגרות כבישים) - ולא על הבעלות. יש לשאוף להגדלת ההכנסות ממסים על ידי הטלת רשת רחבה יותר שתנפה הוצאות מס מיותרות; יש מקום לקיצוצים במדיניות הרווחה; התמיכה במס בקרנות השתלמות, שמעודדות חיסכון לטווח בינוני, אינה מוצדקת מאוד, במיוחד משום שהחיסכון יכול לשמש למגוון מטרות; ולבסוף, לפי הדו"ח, השוואה למדינות אחרות מראה כי יש מקום להפיכת פרוצדורות המס לפשוטות יותר.