הגיאולוג לנגוצקי תובע משטיינמץ עשרות מיליוני ד' על איבוד המניות בתמר

בלעדי themarker

>> הגיאולוג יוסי לנגוצקי יוצא למסע להשבת זכויותיו בקידוחי "תמר" ו"דלית" שאותם יזם. ל-themarker נודע כי לנגוצקי יגיש בימים הקרובים תביעה נגד שותפו לשעבר, איש העסקים בני שטיינמץ, בגין איבוד זכויותיו בקידוחים. השניים החזיקו בשותפות מוגבלת (stx), שבבעלותה היו 5% מזכויות הקידוחים, ואולם שטיינמץ פרש מקבוצת השותפות בקידוחים חודשיים לפני שאלה החלו, ולנגוצקי - שלא הספיק למצוא משקיע אחר - איבד את זכויותיו בהם.



לפי הערכות, תבוסס התביעה על דרישת פיצויים בשווי נתח של 1% לפחות מזכויות הפרויקטים. ערכה של תביעה זו מוערך כיום בלפחות 60 מיליון דולר, לפי הערכות שווי פרויקט של כ-6 מיליארד דולר שפורסמו באחרונה בידי האנליסטים. ואולם ייתכן כי דרישת הפיצויים תקיף את כלל ה-5%, ומכאן שההיקף הכספי של התביעה יגדל.



בתוך כך נודע כי בחודשים האחרונים ניהלו לנגוצקי ושטיינמץ מגעים חשאים בהליך גישור, במטרה להגיע לפשרה. ואולם מגעים אלה עלו ככל הנראה על שרטון. השניים פנו לבוררות בפני השופט (בדימוס) בועז אוקון, והדיונים יחלו בימים הקרובים. לנגוצקי מיוצג בידי עו"ד יוסי שגב, בעוד שטיינמץ מיוצג בידי עו"ד אלדד יניב.



בראיון שנתן לנגוצקי ל-themarker לפני כשנה, לאחר שהתגלה הגז בתמר, אמר: "צר לי שבני שטיינמץ החליט ברגע האחרון שלא להמשיך בפרויקט. היתה בינינו שותפות שבה הוא היה האחראי למימון. אמתין לתוצאות הסופיות של הקידוח, ואז אפעל בעצת יועצי המשפטיים". לנגוצקי טען כי בשל הודעתו המאוחרת לכאורה של שטיינמץ על פרישתו, לא היה לו די זמן לאתר משקיע חלופי, וכך נותר מחוץ לפרויקט שיזם בעצמו.



"כואב לי, כי אני מרגיש כמו יוצר שלקחו ממנו יצירה", אמר בראיון לנגוצקי, שקידוח תמר נקרא על שם נכדתו, וקידוח דלית על שם בתו. "זה שיכולתי לראות כאן רווח כספי - זה חשוב, אבל אני לא עוסק בחיפושי נפט וגז בגלל הכסף אלא בגלל שזה המקצוע שלי, ואני אוהב את זה. כסף זה טוב - אבל זה לא טעם החיים שלי. אני מרגיש צער עמוק מאוד", הוסיף.



פרש ברגע האחרון



ב-1998 פנתה ישראמקו, השותפה הישראלית הגדולה (28.75%) בקידוחים, אל לנגוצקי, בבקשה לאתר לה שותף אסטרטגי בעל שם לחיפושי נפט וגז בים התיכון. בתום שנת חיפושים, הצליח לנגוצקי לשכנע את ענקית האנרגיה בריטיש גז (לימים bg), שהשיגה באותה עת דריסת רגל בשדות הגז הטבעי של מצרים, כי פוטנציאל למציאת גז קיים גם בחופי ישראל. bg נעתרה לפנייתו של לנגוצקי, והותירה לו אופציה ל-5% מהזכויות בתגליות.



לנגוצקי ייסד שותפות מוגבלת (stx) יחד עם שטיינמץ, במסגרתה סוכם כי שטיינמץ יעמיד את חלקם במימון החיפושים וההפקה, ובמקרה של תגלית, יזכה ל-80% מהרווחים, וביתרה יזכה לנגוצקי.



במשך השנים עברה מפת הבעלים בקידוחים שינויים רבים, כאשר באפריל 2005 הודיעה גם bg על עזיבת הקידוח. זאת על רקע אחזקותיה (60%) בקידוח gaza marine שמול חופי עזה, שהתגלה ב-2002. לנגוצקי יצא אז שוב לחיפושים אחר שותף חלופי, והציע את הפרויקט למנכ"ל דלק אנרגיה ואבנר חיפושי נפט, גדעון תדמור, ששנה מאוחר יותר גייס גם את שותפתו לקידוחי ים-תטיס - נובל אנרג'י האמריקאית, שנהפכה למפעילת הקידוחים.



לאחר כמה דחיות נקבע מועד התחלת הקידוחים לנובמבר 2008. ואולם בספטמבר אותה שנה החליט שטיינמץ לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, אף שהשקיע עד אז בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר. stx אמורה היתה להזרים עד סוף נובמבר 2.25 מיליון דולר נוספים עבור מימון תחילת עבודות הקידוח, כך שלרשות לנגוצקי עמדו חודשיים בלבד לאיתור משקיע חדש - משימה שלא עלתה בידו. לאחר שחלף המועד האחרון להעמדת הכספים, חולקו הזכויות בשיעור 5% שהחזיקה stx בין יתר השותפות לקונסורציום - נובל, דלק קידוחים ואבנר, ישראמקו ודורגז - לפי שיעור אחזקתן היחסי.



על שטיינמץ עברה שנה סוערת בעסקיו הציבוריים. ב-2009 הוא מחק מהמסחר את חברת בייטמן הנדסה שבשליטתו, ולפני כחודשיים מחק בלונדון גם את החברה האחות בייטמן-ליטווין, לפי שווי נמוך משמעותית מזה שבו הונפקה רק ב-2006. כמו כן, בימים האחרונים מנהל שטיינמץ מגעים להסדר לפריסת חובותיה של חברה נוספת בבעלותו המלאה, סקורפיו נדל"ן, מול בנק הפועלים ומחזיקי אג"ח בהיקף של כמיליארד שקל.



מקבוצת שטיינמץ מסרו בעבר: "החלטתנו לפרוש מהפרויקט התקבלה לאור ההזדמנויות הגדולות שנפתחו בשוק, ובחירתנו להתמקד בפרויקטים שבהם יש לנו אחזקה משמעותית - אחזקת הקבוצה בפרויקט היתה 5% בלבד".



עתודות הגז המוכחות במאגר תמר (proved reserves) הן 170 מיליארד מ"ק (bcm), ולפי הערכות, מגיע פוטנציאל הגז הטבעי במאגר ל-207 bcm. זאת אגב, כאשר לפי הערכות, שני הקידוחים שבוצעו עד כה בשטח מבנה תמר כיסו רק כ-70% משטח המאגר הפוטנציאלי. לצד תמר נמצא פוטנציאל (שלא הוכח באופן סופי) של 14 bcm נוספים, בקידוח דלית שמול חוף חדרה, מה שמעניק בשלב זה לתגליות 2009 פוטנציאל אספקה של כ-220 bcm. היקף ההכנסות ממכירת הגז מוערך ב-40 מיליארד דולר.



לנגוצקי סירב להתייחס לדברים. במשרד ד"ר י. שגב ושות' סירבו להגיב לדברים, בטענה כי "אינם מוסרים מידע בנוגע לכתבי בית דין שטרם הוגשו". תגובת קבוצת שטיינמץ לא נתקבלה עד סגירת הגיליון.



בורר סדרתי: בוררות מתוקשרת שמינית לבועז אוקון



>> שלוש שנים לאחר שפרש מתפקידו כמנהל בתי המשפט, נהפך השופט (בדימוס) בועז אוקון לאחד הבוררים המבוקשים בשוק. זאת, כאשר עיון קל בפרסומים של השנתיים האחרונות מלמד על לא פחות משבע בוררויות מתוקשרות נוספות שאוקון ניהל או מנהל בימים אלה.



בין היתר, אוקון משמש כיום בורר בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים (יחד עם עו"ד רם כספי). באחרונה פסק בבוררות שבין מועדון הכדורגל הפועל רמת גן לבין חברת יורוקום נדל"ן על הריסתו של מגרש הכדורגל "המכתש" בגבעתיים לצורך בניית שני מגדלי מגורים; הוא ניהל את הבוררות המתוקשרת שבין משרדי הפרסום ראובני-פרידן ושלמור סביב העסקת אורן יוניוב; מונה לבורר בסכסוך שבין כיל לבין חיפה כימיקלים במחלוקת על מחיר האשלג, ובסכסוך שבין לינדה בן שושן לקבוצת הדס-ארזים; וכן מונה לבורר בין ההתאחדות לכדורגל לבין ערוץ 10 סביב התשלומים בגין זכויות השידורים, ואף ניהל את הבוררות בין איש העסקים ראובן מועלם לבין יעקב בוזגלו, סביב זכויות כרטיס השחקן של כדורגלן מכבי ת"א, מאור בוזגלו.