>> לישראלים יש מעמד יוקרתי בין הרופאים והחוקרים החברים בארגונים בינלאומיים, בין הבכירים בתעשיית ההיי-טק העולמית ובטכנולוגיה החקלאית. למרות זאת נותרה ישראל מאחור בעשור האחרון באירוח כנסים בינלאומיים. המצב הגיאופוליטי וחוסר הוודאות הביטחונית מחבלים בקבלת ההחלטות על עריכת כנסים בישראל.
ענף הכנסים (קונגרסים) הוא פלח השוק המכניס ביותר בתעשיית התיירות בישראל. תייר כנסים מוציא בממוצע 1,200 דולר בכנס, אך ההכנסות שהוא מייצר, גם על ידי הגוף ששלח אותו לכנס והאירועים מסביב, יכולים להגיע ל-2,000 דולר לעומת 1,000 דולר של תייר רגיל.
משתתפי הכנסים ישנים במלונות חמישה כוכבים, מבלים באולם הכנסים ומההוצאות של הספונסרים, החברות המלוות ואירועים שונים נהנים גם גורמים מחוץ למעגל התיירות.
לפי נתוני מרכז הקונגרסים, בנייני האומה בירושלים, ב-2000 היו 21 כנסים בעיר שהניבו הכנסה של 120 מיליון שקל.
מכאן החלה הצניחה. ב-2001 ו-2002 היו רק חמישה כינוסים. ב-2003-2005 לא נערכו כנסים בירושלים. ב-2006 נערכו שניים בלבד מספר זהה ב-2007 וב-2008 נערכו רק ארבעה כנוסים בירושלים. תעשיית הכנוסים בעולם הכניסה ב-2008 קרוב ל-12 מיליארד דולר.
מכיוון שהכנסים מתקיימים בממוצע אחת לשנתיים עד ארבע שנים, תנועת הכנסים מגיבה באחרונה לשיפור במצב הבטחוני. "יו"ר של ארגון רופאי שיניים צריך להחליט אם יהיה פה שקט בעוד שלוש שנים, כשיגיע מועד הכנס. לכן, צריך להעניק להם רשת ביטחון ואתר חלופי לקיום הכנס במקרה הצורך", אומר מנהל מלון קרלטון תל אביב, ג'ימי זוהר. "משרד התיירות צריך להשתתף בירידים, כינוסים וסיורי תמריץ בחו"ל, לייצר את הפלטפורמות השיווקיות ולהפיק סרטי תדמית".
מדינות אחרות מילאו את הוואקום
ב96' ניצבה ירושלים במקום הרביעי מבחינת היעדים המועדפים לכנסים. "כולם יודעים למה נפלנו. מהירות התגובה של פלח השוק הזה היא מאוד אטית. אין ואקום, ולמקום שלנו נכנסו יעדים אחרים", אומר ראש מינהל השיווק במשרד התיירות, אורן דרורי. "הדינמיקה להחזיר אותם היא ארוכת טווח".
מירה אלטמן, מנכ"לית מרכז הכנסים בנייני האומה, אומרת שכשמתקיים כנס בחו"ל, כל העיר מתגייסת כדי לתרום להצלחתו. על פי תוכנית שגובשה במרכז הקונגרסים, התרומה הכלכלית העתידית של כנסים בינלאומיים לירושלים תהיה כ-460 מיליון שקל בשנה. "כנס בינלאומי אחד שווה עשרה כנוסים מקומיים. זו תשתית שיכולה להרים עיר שלמה", מדגישה אלטמן.
אלטמן אומרת שיש לאגד את המגזר הפרטי והציבורי ולהקים בישראל לשכת כנסים שתקדם את הנושא. "בספרד יש לשכת כנסים בכל עיר קטנה. צריך כבר כיום לשווק שלוש שנים קדימה. לישראל יתרון עבור האירופאים: המרחק הגיאוגרפי קצר, השקל חלש לעומת היורו והדולר ומזג אוויר נוח כל השנה".
לדברי שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, אחד היתרונות שיש לישראל הוא במעורבות של ישראלים בעולם האקדמי, הפיננסי, בנושאי חוק ורפואה, "את ההישגים שלנו קשה למצוא אצל שכנינו. אם מחפשים כיום את הלקוח האיכותי שיכול לתרום לנו - זה הלקוח החסר. הכנסים יצאו מכאן בגלל חוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך".
ארטרא, ששרדה בארגון כנסים בישראל, גם לאחר כשחברות כמו כנס, שהיתה החברה הגדולה בישראל בהפקת כנסים, הוציאו את פעילותן לחו"ל, חשים בהתאוששות. לדברי ליאור גלפנד, מנכ"ל החברה, ב-2009 התקיימו כמה כנסים בינלאומיים. "אמנם מדובר בכנסים שבהם השתתפו כמה מאות ולא במגה-כנסים של 2000-3000 איש כמו לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה".
לפני כחצי שנה אירגנה ארטרא בתל אביב את כנס iosco (ארגון רשויות ניירות הערך העולמי). גלפנד לא מתרגש מהבעיה הביטחונית. "אנשים מרגישים בטוחים בישראל. העובדה שלא היו כאן כנסים כבר כמה שנים מחזירה את הביקוש".
דרורי טוען שמשרד התיירות הציב יעד של יותר מ-30 כנסים ב-2012. "אנחנו שמים את יהבנו על השוק הזה. זה שוק איכותי. עם יתרונות מובהקים: אל תייר הכנסים מתלווים לעתים גם בני משפחה וגדל הסיכוי שיחזרו לישראל באופן פרטי, הכינוס מתקיים שלא בעונות השיא, ומחזיר מבחינה תדמיתית אותנו לפסים נורמליים".
ישראל מאבדת את הכנסים הבינלאומיים - הפלח המכניס ביותר בתעשיית התיירות
מאת עירית רוזנבלום
21.1.2010 / 7:14