>> כמה באמת מוציאה המדינה על ההתנחלויות בשטחים? הניסיון של ההתנתקות מעזה מלמד שאין סיכוי שתדעו את התשובה לכך. חמש שנים לאחר ההתנתקות, הסודות הכמוסים של כלכלת עזה מתחילים אט-אט להיחשף - ומלמדים כי בכל הקשור לכלכלת ההתנחלויות רב הנסתר על הגלוי.
למשל, החיים הטובים של העסקים בעזה. לצד הקושי של חיים תחת מצור כלכלי וביטחוני, היו גם לא מעט יתרונות כלכליים לחיים בגוש קטיף. אחד היתרונות הבולטים היה כוח העבודה הזמין והזול שממנו נהנו העסקים בתוך הגוש - כוח העבודה הפלסטיני. שיעורי האבטלה ברצועת עזה, גם בשנים שבהן שלטה ישראל ברצועה, הוערכו ב-50% ויותר, כאשר לעובדים העזתים לא הותר להיכנס לעבוד בתוך תחומי ישראל. בלי עבודה אחרת, הפועלים העזתים שמחו להיות מועסקים בשכר זעום בחממות או בעסקים אחרים בגוש קטיף.
"כוח עבודה זמין וזול זה היה נדבך חשוב בחממות החקלאיות באזורי התעשייה ארז, נוה דקלים ואחרים, והתבסס על תשומות עבודה זולות שהוזילו משמעותית את התוצרת והשירותים שהעניקו אותם בעלי עסקים", כתב על כך יונתן בשיא, לשעבר האחראי מטעם הממשלה על הגוף שטיפל במפוני גוש קטיף (מינהלת סל"ע). "זה הביאם ליתרון תחרותי מבחינת עלויות ומחירים, וייתכן שאיפשר את עצם קיומם של חלק מאותם עסקים".
במלים אחרות, בשיא מודה כי חלק משמעותי מהעסקים בגוש קטיף חייבים את זכות הקיום שלהם לעובדים הזולים מעזה. בתוך תחומי הקו הירוק, שם לא קיימים עובדים זולים ברמות שכר של העולם השלישי, לעסקים הללו פשוט לא היה סיכוי. זהו, אגב, אחד ההסברים לשיעור האבטלה הגבוה בקרב המפונים מעזה, ולקושי העצום לשקם אותם.
רק שעובדים זולים לא היו היתרון היחיד של העסקים בעזה. יתרון נוסף היה העלמת מסים. לפחות חלק מהעסקים בגוש קטיף לא דיווחו כחוק למס הכנסה על הרווחים שלהם. אנחנו יודעים זאת כי לאחר הפינוי מגוש קטיף אותם עסקים באו והצהירו על כך בגלוי. הם הצהירו בפני מינהלת סל"ע, המטפלת בתשלום הפיצוי לבעלי עסקים שפונו מגוש קטיף, כי הרווח שעל פיו חושב הפיצוי שלהם אינו מייצג. בפועל, הרווח שלהם היה גבוה יותר - הוא רק הוסתר ממס הכנסה - ואי לכך הם תבעו לקבל פיצוי עסקי גבוה יותר מהמגיע להם.
כלומר, חלק מהמפונים מעזה חשבו שהמדינה צריכה לפצות אותם בגין העלמות המס שלהם, ורצו לקבל פרס על העלמת מסים זו. רענן דינור, המנכ"ל לשעבר של משרד ראש הממשלה, העיד על כך כי "לפצות מישהו על רכוש שמעולם לא היה לו לפי רישומי המדינה, והטענה שלו שהוא פשוט דיווח מתחת כדי לא לשלם מסים גבוהים, סברתי כי המדינה לא יכולה להתמודד עם זה".
עם זאת, דינור לא עשה את מה שהיה מצופה ממנו. כלומר, לזרוק מכל המדרגות את מי שרוצה להעלים מס ועוד לקבל על כך פרס. תחת זאת, הוא בחר לגלגל את הכדור לשולחנו של מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה. שם, במשרד המשפטים, הוציאו עבור דינור את הערמונים מהאש: שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי, קבעה כי "נוכח בקשות שהוגשו לשלם פיצוי בגין נכסים שלא דווחו או בגין נכסים שדווחו בסכום נמוך יותר מהטענה של הנישום לעניין השווי הממשי, נשאלנו אם הדבר ניתן על פי החוק. השבנו שתשלום כזה אינו מתאפשר על פי הוראות החוק".
מזל שיש את משרד המשפטים כדי להכניס קצת שכל בקודקודה של המדינה ולקבוע קווים אדומים שאותם לא עוברים. הבעיה שמשרד המשפטים לא יכול למנוע מהמדינה להמשיך להיכנע לדרישות לא סבירות - הגם שהן חוקיות למהדרין - שמעלים המפונים מעזה, בגיבוי של חברי כנסת, חדשות לבקרים.
כך הדרישה שבעלי עסקים מגוש קטיף יקבלו מהמדינה פיצוי שיאפשר להם להקים עסק חדש בישראל - וזאת אף שהוכח כי העסקים בגוש קטיף היו בחלקם הגדול משוללי זכות קיום עסקי; או הדרישה שבעלי עסקים שקיבלו מהמדינה פיצוי מלא עבור העסק שלהם - לצורך העניין, הם מכרו את העסק שלהם למדינה - יקבלו ממנה גם פנסיה של 3,000 שקל בחודש על חשבון המדינה מגיל 50. לשם ההמחשה, זה כמו שמי שמכר בניין ימשיך במקביל לקבל את דמי השכירות מהבניין לאחר המכירה. ועדת החקירה לעניין הטיפול במפונים וחברי הכנסת מוצאים כי הדרישה הזאת הגיונית.
או למשל, הדרישות כי גם מי ששכרו דירה בגוש קטיף יקבלו מהמדינה פיצוי של מאות אלפי שקלים - כאילו היו בעלי בתים שם. כך גם הדרישה שלא רק המפונים עצמם יקבלו פיצוי מהמדינה בעבור בניית בית חדש, אלא גם הילדים שלהם; וכך הדרישה כי המדינה תממן למפוני גוש קטיף, שהועסקו כשכירים, פנסיה מלאה מגיל 45. מפוני גוש קטיף, מתברר, רואים עצמם כשווים לאנשי צבא הקבע.
בקצב הזה יש מקום להניח שתג המחיר הכלכלי של ההתנתקות מעזה ירקיע לשחקים כאלה, שפשוט לעולם לא יהיה למדינת ישראל די כסף כדי לממן גם את ההתנתקות משטחי יהודה ושומרון. עולה החשד שזה בדיוק מה שמתכננים 71 הח"כים שחתמו על הצעת חוק שמעמידה את כל הדרישות הנוספות הללו עבור המפונים. יש מקום להעריך את הח"כים על כך: להם לפחות יש אסטרטגיית פעולה ארוכת טווח - להבטיח שישראל לא תוכל לעולם לממן כלכלית התנתקות נוספת. אבל היכן כאן אסטרטגיית הפעולה של ממשלת ישראל?
בגוש קטיף רצו פיצוי גם על העלמת מסים
מירב ארלוזורוב
21.1.2010 / 7:14