שמואל דנקנר זוכה בפרשת קרטל הגז

>> יו"ר דירקטוריון דורגז לשעבר, שמואל דנקנר, זוכה אתמול מעבירות הגבלים עסקיים בפרשת קרטל הגז. בית המשפט המחוזי בירושלים הבהיר כי למרות תפקידו, לא היה דנקנר מנהל פעיל ולא הוכח כי ידע על מעורבות דורגז בקרטל.

ארבע חברת הגז הגדולות - פזגז, ישראגז, אמישראגז ודורגז - ונושאי משרה הואשמו במשפט בתיאום מחירים, יצירת הסדרים כובלים וחלוקת שוק הגז בתחום התעשייתי והביתי באמצע שנות ה-90. החברות ו-12 נאשמים הגיעו להסדרי טיעון שונים ואילו דנקנר, דוד שזר וישראל אנגל ניהלו משפט.



דנקנר הואשם בשלושה אישומים הנוגעים לאחריותו כ"מנהל פעיל" בדורגז, לשון כתב האישום, לעבירות הגבלים עסקיים. הכרעת הדין מפרטת את שיטת העבודה של האחים דנקנר בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90: דנקנר הוא אחד מבין שישה אחים, שניהלו בתקופה זו עסקים שונים באמצעות כמה חברות בתחומים שונים. ששת האחים היו בעלי מניות בחברות בשיעור שווה וכיהנו כדירקטורים בכולן. עם זאת, האחריות המעשית חולקה ביניהם, כך שכל אחד מהם מונה אחראי לחלק מהחברות ונשא לגביהן באחריות כלפי שאר האחים.



לכל אחד מהאחים ניתנה אוטונומיה לקבל החלטות בחברות שבתחום אחריותו, תוך שהוא מתייעץ עם האחרים ומעדכנם. האחים אף נהגו לתת יפויי כוח לאח האחראי, כדי שזה יוכל להצביע בשמם באסיפות הכלליות ובדירקטוריונים של החברות שבאחריותו. דנקנר היה אחראי כלפי אחיו על עסקי דור-כימיקלים, חברת המלח באילת וחברת דנקנר השקעות. בסוף שנות ה-80 נוספה חברת דור אנרגיה שחוללה תחרות בתחום הדלק. שר האנרגיה דאז, משה שחל, ביקש מדנקנר בתחילת שנות ה-90 להיכנס גם לתחום הגז ולקדם את התחרות בו. כך הוקמה דורגז.



שפע החברות והעיסוקים של דנקנר הוביל את השופט יצחק ענבר לקבוע כי דנקנר לא היה מנהל פעיל בדורגז. זה העיד במשפט כי לא פיטר אנשים ולא קיבל החלטות אופרטיביות בחברה. עוד העיד דנקנר כי עיקר מרצו באותה תקופה הופנה לחברת הכבלים מת"ב ולדור אנרגיה.



"מבחינתי, להאשים אותי בשיתוף פעולה עם חברות הגז הקשורות לחברות הדלק בהן התחריתי - זה כמו לומר לאדם חרדי שהוא אכל חזיר", אמר דנקנר במהלך עדותו במשפט.



במהלך המשפט הודה דנקנר כי נערך הסדר כובל, אך טען שאין להרשיעו. השופט הבהיר כי די היה אם התביעה היתה מצליחה להוכיח שלדנקנר זיקה מספקת לתחום שבו נערך הקרטל ולא היה אפילו צורך במודעות שלו לעניין. בהכרעת הדין אתמול נקבע כי עצם חברותו של דנקנר בדירקטוריון דורגז לא הפכה אותו למנהל פעיל.



"זיקתו של דנקנר לתחום שיווק הגז ללקוחות חדשים, שבו נערכו ההסדרים הכובלים, היתה רופפת ואקראית", קבע השופט. לדורגז, כך נמצא, היתה הנהלה פעילה, ואף גורם ניהולי לא היה כפוף לדנקנר.



לעומת דנקנר, ענבר הרשיע את דוד שזר, יו"ר ההנהלה הפעילה לשעבר של דורגז, בכל העבירות שיוחסו לו כצד להסדר כובל ומנהל בחבר בני אדם בו נעברה עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים.



במהלך המשפט חזר בו שזר מכפירתו הכללית והודה ברוב האישומים בהם הודו נאשמים אחרים במסגרת הסדרי טיעון. שזר הודה כי היה צד להסדר כובל בתחום הביתי והתעשייתי בנוגע ללקוחות חדשים. אמנם שזר הודה כי היה מנהל פעיל, אך טען כי לא ניתן לייחס לו אחריות פלילית נגזרת, משום שרשות ההגבלים העסקיים ויתרה על הרשעת דורגז כמי שנושאת באחריות ישירה. "בהינתן ששזר לא הוכיח כי לא ידע על העבירה וכי פעל למניעתה, יש להרשיעו", נקבע. הסניגוריות עורכות הדין נווית נגב וליזי שובל ממשרד שינמן-נגב, שייצגו את דנקנר, אמרו בתגובה: "אנחנו שמחות על הזיכוי ועל כך שבית המשפט קיבל עמדתנו, כי דנקנר כדירקטור לא היה מנהל פעיל. דנקנר הקדיש את חייו למלחמה בקרטלים בתחום האנרגיה ולכן ההכרעה העקרונית בעניין חשובה לנו".