האמהות בישראל יוצאות לעבוד - אבל שכרן נמוך

>> מבט על מצבן של הנשים בכוח העבודה בישראל מראה תמונה מעורבת, שבה השתתפות הנשים בכוח העבודה זינקה פלאים משנות ה-50 וכיום היא גדולה משמעותית גם בהשוואה לשנות ה-70. מנגד, מבט על השכר מעורר קנאה בהשוואה לארה"ב. נתוני השכר לפי מין מראים פערים גדולים בין נשים לגברים - גם במונחים של שכר לשעה, המקזזים את העבודה במשרה חלקית, בה בוחרות נשים רבות.

שיעור ההשתתפות של לנשים ללא ילדים, רק מעט יותר גדול משל נשים שהן אמהות לילדים. נשים לילדים גדולים יותר, שלכאורה פנויות לעבודה, דווקא מועסקות בשיעור נמוך יותר. מספר הנשים בכוח העבודה האזרחי בישראל מגיע ל-1.33 מיליון - שהן 51.92% מכלל כוח העבודה האזרחי במדינה, המונה 2.5 מיליון איש. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ל-2008, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים על כוח העבודה בישראל לפי חלוקה מגדרית.



מהנתונים עולה כי מספר הנשים העובדות שאין להן ילדים, גדול רק במעט ממספר הנשים שיש להם ילדים: 670,700 לעומת 662,700 בהתאמה. הפער בין שתי הקבוצות גדל כאשר בוחנים את היקף המשרה שבה עבדו הנשים: 407,100 נשים ללא ילדים עבדו בדרך כלל במשרה מלאה ב-2008 לעומת 382,700 נשים עם ילדים. זאת ועוד: 218,100 נשים ללא ילדים עבדו ב-2008 בדרך כלל במשרה חלקית, לעומת 236,700 נשים עם ילדים שעבדו בדרך כלל במשרה חלקית.



ככל שעולה מספר הילדים, כך קטן מספר הנשים בכוח העבודה האזרחי: מספר הנשים בכוח העבודה שיש להן ילד אחד היה 263,700; מספר הנשים עם שני ילדים - 234,700; שלושה ילדים - 105,800; ארבעה ילדים או יותר - 58,500 בלבד.



מבין האמהות העובדות, הקבוצה הגדולה ביותר היא של אמהות לילדים בגיל 9-5, 176,500. הקבוצה השניה בגודלה הן אמהות לילדים בגילאי 4-2 , 116,400 עובדות. אחריה - אמהות לילדים בגיל 1-0 (165,800 עובדות), בעוד שהקבוצה הקטנה ביותר היא של אמהות לילדים גדולים יותר, בגיל 10-14 (154 אלף עובדות).



סוגיית השכר בישראל עדיין כאובה. פערי השכר ממשיכים להיות גבוהים, אם כי אין נתונים לגבי יחסי השכר בין בני זוג באותה משפחה. שכרן החודשי ברוטו של נשים בישראל נמוך ב-37% לעומת שכרם של גברים, ובשכר לפי שעה הוא נמוך בכ-18%. נשים, אומרת יו"ר תנועת נעמת, עו"ד טליה לבני, מופלות גם בתחום התגמול עבור שעות נוספות ובגין אחזקת רכב, בגלל דעות קדומות. "אילו בישראל היה שוויון מגדרי מבחינת השכר והייצוג בדרגות הבכירות בארגונים, הכלכלה הישראלית היתה צומחת ב-12%", היא טוענת.



"המפתח לשילוב נשים בכלכלה הישראלית טמון בסבסוד השהות של ילדי עובדות במעונות היום לגיל הרך", טוענת לבני. לדבריה, הקצאת 200 מיליון שקלים נוספים לסבסוד השהות במעונות, דבר שיביא את סך ההקצאה למטרה זו ל-750 מיליון שקלים, די בה כדי לעודד רבבות נשים לצאת לשוק העבודה ולהגביר את תרומתן הכלכלית למשק.