>> באחרונה סיימתי ביקור מקצועי בן שבוע במומבאי ובניו-דלהי. חלפו כמעט עשר שנים מאז ביקורי הרשמי האחרון בהודו ואת השינוי הגדול שהביאה הצמיחה הכלכלית להודו ניתן היה לחוש כמעט בכל פינה.
ביקורי הנוכחי כשר התמ"ת היה אחד משלל הצעדים והמאמצים הנעשים כיום במשרד התמ"ת במטרה לשדרג ולהרחיב את קשרי המסחר והכלכלה עם הודו, מתוך אמונה בפוטנציאל הכלכלי הגדול של מדינה זו, המבססת את מעמדה כמעצמה כלכלית.
ב-2008 הסתכם המסחר עם הודו בכ-2 מיליארד דולר (ללא יהלומים). מתוכו היווה היצוא ישראלי כ-65%, בעיקר בענפי הכימיקלים, מכונות וציוד חשמלי. מבחינת שותפות הסחר של ישראל, הודו מדורגת במקום ה-15 בהיקף הסחר. ואולם אני מאמין כי אנו עדיין רחוקים מלממש את הפוטנציאל האמיתי הגלום בסחר שבין שתי המדינות.
10 מיליון מנויי סלולר חדשים בכל חודש
המרוויחות הגדולות מהתהליך הגלובלי הן ללא ספק מדינות המזרח, שהציגו בעשור האחרון שיעורי צמיחה בממדים שאינם מוכרים במדינות המפותחות, תוך שהן מושכות אליהן חברות מכל העולם.
השינוי המהיר תפס מדינות מערביות רבות לא מוכנות. אלה ספגו פגיעה כפולה - הן בשל הגירה של מפעלים וחברות מקומיות מהמערב למזרח והן בשל החשיפה של המערב ליבוא זול. לעומתן, ישראל דווקא השכילה למנף את השינויים הגלובליים ואף לשפר את מאזן התשלומים שלה ולחזק את מעמדה כיצואנית מובילה, בזכות הדגשת יתרונה היחסי בתחומי הטכנולוגיה.
ואולם אל לנו לנוח על זרי הדפנה. תהליך הגלובליזציה הוא דינמי ואדפטיבי, הצמיחה המתמדת במדינת המזרח ובעיקר בהודו וסין נשענה אמנם בתחילת הדרך על היכולת לספק כוח עבודה זול ובלתי מיומן, אך אט-אט מטפחות מדינות אלה הון אנושי איכותי ומחזקות את התעשייה המקומית המתקדמת. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בעלות השכר הגדלה והולכת, אלא גם בשינויים שעוברים הן על המגזר העסקי והתעשייתי הפונה לתחומי הטכנולוגיה המתקדמת במדינות אלה והן על שינויי התרבות והצריכה אצלן.
הודו מכשירה בכל שנה כ-100 אלף מהנדסים חדשים, שחלק גדול מהם פונה לתעשיית ההיי-טק. לצד המשיכה של חברות מכל העולם בתחומי התעשייה המסורתית להודו, ניתן לראות בשנים האחרונות גם כניסה של יותר ויותר חברות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת ואף צמיחה של חברות הזנק מקומיות. בנוסף, בתי הספר לניהול נמצאים בתפוסה מלאה ומציעים לבוגריהם משרות ניהול בכירות עם משכורות אטרקטיביות. רבות מהחברות הרב-לאומיות מנוהלות על ידי כוח אדם מקומי בשכר שלא מבייש מנהלים במערב.
צמיחתה של המדינה הביאה גם לשינוי במבנה החברתי ובעיקר לאורבניזציה מהירה והתרחבותו של מעמד הביניים, המוערך כיום בהודו ב-300 מיליון איש. תרבות הצריכה היא חלק אינטגרלי מחייו של מעמד זה. ואכן, רבים תולים את ההשפעה המינימלית של המשבר העולמי על כלכלתה של הודו לא רק במערכת הפיננסית השמרנית, אלא בעובדה שהצמיחה בה הסתמכה בעיקר על צריכה פנימית שלא הושפעה מהמשבר.
אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הצריכה המתפתחת בהודו הוא תחום הסלולר, שאליו מיתוספים יותר מ-10 מיליון מנויים חדשים בכל חודש, כמו גם פריחתם של מרכזי הקניות, שנהפכו לדבר שגרתי בערים המרכזיות שבהם מוצע מבחר מותגים מכל העולם ושפע של מקומות בילוי, מסעדות, בתי קולנוע ובתי קפה.
תהליכים אלה מציבים אתגרים אך גם הזדמנויות עבור היצוא הישראלי. מדינות המערב שיפנימו את השינויים הללו וישכילו למקד את קשרי המסחר שלהם כדי לענות על צרכים אלה ייצאו נשכרות משיתוף פעולה פורה מאוד בתחום הכלכלי עם מדינות המזרח. סיורי בהודו נועד לסייע להשגת מטרה זו באמצעות הכנת תשתית לחיזוק הקשרים המסחריים שבין המדינות. שמחתי לגלות כי לישראל שמור מעמד מיוחד כמי שיכולה לתרום לשאיפתה של המדינה לבצע את קפיצת המדרגה בתחומי התעשייה המתקדמת.
רוצים להקים קרן מו"פ משותפת
כמי שפוגש באופן תדיר דמויות מפתח מכל העולם, אפילו אני הופתעתי מרמת ההערכה וההיכרות שיש לפוליטיקאים ולאנשי העסקים בהודו עם הטכנולוגיה הישראלית.
משרד התמ"ת פועל במרץ לקידום הסכם סחר חופשי בין הודו לישראל שיהווה זריקת מרץ משמעותית ליצוא הישראלי להודו. העניין הרב והנכונות הרבה שגילה הצד ההודי בקידום הסכם שכזה מהווה עדות למיתוגה של ישראל בעולם כשותפת סחר נאמנה וכמי שיכולה לתרום רבות מיתרונה הטכנולוגי לשותפותיה.
להודים עניין רב בהקמת קרן מו"פ משותפת, שתשקיע במיזמים משותפים של חברות ישראליות והודיות. לקרן כזו חשיבות רבה במיצובה של ישראל כמי שתוכל לתרום לתהליך הפיתוח הטכנולוגי והמחקרי העובר כיום על הודו, לסייע בהיכרות של התעשייה המקומית בהודו עם חברות ישראליות ולהשפיע רבות על קשרי המסחר העתידיים בין המדינות.
הכותב הוא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
בהודו מעריצים את ישראל
בנימין בן-אליעזר
21.1.2010 / 7:14