>> באחרונה אישר שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, מהלך להפיכת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מגוף פנים-ממשלתי לרשות עצמאית. המשמעות המיידית של המהלך, אם יאושר על ידי האוצר, הוא הגדלת תקציבה השנתי מ-1.4 מיליון שקל לכ-7 מיליון שקל, והרחבת מצבת כוח האדם משבעה עובדים ל-33. בתמ"ת מקווים שהמבנה המוצע יאפשר לנציבות לפעול בצורה עצמאית הן מבחינה מנהלתית והן מבחינה משפטית, ויענה על המחסור בכוח אדם המורגש כיום בנציבות.
בדו"ח שהציגו השבוע נציגי oecd לממשלה, הם ציינו בפרק העוסק בתעסוקה בישראל, כי "בעוד שהממשלה הקימה נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, כוחה דל". ואולם על אף התקציב וכוח האדם המצומצמים, רושמת הנציבות, שתפקידה אכיפה והסברה של חוקי השוויון בעבודה ושהחלה את פעילותה רק בספטמבר 2008, כמה ציוני דרך מרשימים. יותר מ-600 תלונות בנושא אפליה הגיעו עד היום לשולחן הנציבות, ומספר הפניות רק גדל והולך. היא מנהלת שבעה תיקים בבית הדין לעבודה מול מעסיקים בנושא אפליה ומאחוריה שתי תביעות שהסתיימו בפשרה ואחת שהסתיימה בניצחון, כשהחזירה לעבודה את עובדי הרכבת הערבים שפוטרו בשל פרסום מכרז המחייב אותם בשירות צבאי.
"ההישגים האמיתיים שלנו הם דווקא המקרים שנפתרים ללא פנייה לבית הדין לעבודה, אלא רק בעקבות פנייה שלנו", אומרת נציבת שוויון ההזדמנוית בישראל, עו"ד ציונה קניג-יאיר. "למשל, מקום עבודה שמגיב בחיוב להערות שלנו על מודעות דרושים מפלות ומודיע ששינה את לשון המודעה מיד, זה בעיני ניצחון". קניג-יאיר משוכנעת שמדובר במספר נמוך יחסית של פניות יחסית ל"פוטנציאל" של שוק העבודה הישראלי. לדעתה, לו היתה יותר מודעות לעניין בקרב העובדים, מספר הפניות היה עולה. ב-3 במארס יתקיים הכנס השנתי הראשון של הנציבות במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן.
באחרונה הצטרפה הנציבות לפרויקט twinning הנערך בשיתוף האיחוד האירופי ועתיד להימשך כשנתיים, במהלכן יגיעו לישראל כעשרה מומחים שונים בתחום שוויון הזדמנויות בעבודה. לטובת הפרויקט הקצה האיחוד כ-950 אלף יורו - פי 3.5 מתקציבה השנתי של הנציבות הישראלית. מטרת הפרויקט היא ליצור שיתופי פעולה עם מעסיקים בניסיון לרתום אותם לחתום על הסכם או אמנה בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה.
בכיר היועצים בפרויקט הוא בוב ניבן (62), בריטי סמוק לחיים ולבן שיער, עד לאחרונה הנציב הבריטי לשוויון הזדמנויות בעבודה. ניבן נראה כמו האדם האחרון שינסה לעורר פרובוקציה בשביל כותרת, אבל המוטו שלו הוא: "כדי להחדיר באוכלוסייה מושגים של שוויון הזדמנויות בעבודה לא מספיק לזכות בתביעה בבית המשפט - צריך גם יחסי ציבור טובים וכותרות בעיתונים". ניבן לא מהסס להסביר כי אם אין ברירה - המטרה מקדשת את האמצעים. "מצד אחד צריך להכאיב למעסיקים הפוגעניים בכיס ובמוניטין שלהם, ומצד שני להסביר כל הזמן למה שוויון בעבודה הוא נכס חברתי וכלכלי, ולנצל כל מקרה כדי למשוך כמה שיותר תשומת לב ציבורית".
ניבן כבר למד לנתח את הבעיות המרכזיות העומדות על סדר יומה של נציבות הישראלית: "שיעור האבטלה בקהילה הערבית והחרדית גבוה מאוד", הוא אומר. "הנשים, כמו במקומות רבים באירופה, עדיין מופלות ונלחמות על מקומן; והגיל של מועמדים לעבודה בגילאי 40 ויותר מהווה חסם קשה. בישראל יש חקיקה מצוינת בנושא מניעת אפליה - אך היא לא עובדת"
למה זה קורה?
"מצד אחד אין אכיפה מספקת ומצד שני אין די מודעות מצד העובדים לעובדה שיש גוף שאפשר לגשת אליו ולהתלונן. אישית לא ברור לי עדיין אם המעסיקים הישראלים פתוחים באמת, אם הם רוצים את האנשים הטובים ביותר ומוכנים לזנוח לשם כך פרדיגמות ישנות כדי להשיג את המטרה".
לא להעסיק רק ורודי לחיים
ניבן מביא עמו לישראל יותר מ-15 שנות ניסיון בתחום שוויון הזדמנויות בתפקידים שונים במשרדים ממשלתיים בבריטניה. בין היתר, עסק בחקיקה נגד אפליה ובחינוך לשוויון והטמעת סטנדרטים של האיחוד האירופי בבריטניה. באחרונה העתיק את מגוריו מלונדון לירושלים, שם הוא עתיד לעבוד ב-18 החודשים הקרובים במשרה מלאה מטעם האיחוד אירופי.
ניבן מברך על הכוונה להגדיל את הנציבות בישראל. "גם אם אתה קטן, אתה יכול להיות חכם ולעבוד נכון מבחינה אסטרטגית", הוא אומר. "אם תעבוד נכון עם ארגונים עסקיים, תוכל לרתום אותם לצדך והם יעשו את העבודה יחד עם ארגונים חברתיים ומובילי דעה. ואולם נראה שהנציבות הישראלית במתכונתה הנוכחית תתקשה להגיע להישגים משמעותיים במהירות. כבר כיום הם מתמודדים עם כ-500 תלונות בשנה. הם הצליחו לזכות בכמה תיקים חשובים ויש להם נוכחות בכנסים, אבל כוח אדם ותקציב הם ללא ספק מפתח להצלחה".
אחד מקהלי היעד העיקריים שיש לפנות אליהם, לפי ניבן, הם דווקא העסקים הקטנים והבינוניים ולא תאגידי הענק. התאגידים ממילא קשובים יותר לתנודות בתחום, ומתוך מגמה להשתלב בשוק הגלובלי מתאמצים כדי לקדם שוויון הזדמנויות. ואולם הסיבה העיקרית מדוע יש להתמקד בעסקים הקטנים והבינוניים היא העובדה שהם מעסיקים את רוב העובדים במשק, ולכן אחראים במידה רבה למידת השוויון או האי-שוויון בשוק העבודה.
לפי ניבן, עסקים קטנים הם לרוב דינמיים יותר, ולכן ניתן לצפות שהשינוי ייעשה בהם במהירות וביעילות יחסית. "צריך להגיע למצב שבעלי העסקים מתלהבים מהנושא ומבינים את ערכו הכלכלי", הוא אומר. "כך למשל קרה בנושא האפליה האתנית בשנות ה-70 בבריטניה. רק לעתים נדירות פגשת שחורים, הודים או פקיסטנים בתור מוכרים או בעלי חנויות. ברגע שבעלי העסקים התחילו לגייס עובדים מקהילות מגוונות גם הרווחים עלו - כי אנשי הקהילה הרגישו יותר בנוח לקנות. בהתחלה העניין התחיל בחנויות מכולת שכונתיות ובסוף זה גם הגיע למרקס אנד ספנסר. גם המקום השמרני ביותר הבין שאין היגיון כלכלי להעסיק רק 'ורודי לחיים'".
כל מה שעבד באירופה יכול לעבוד גם בישראל?
"הרעיון הוא לספק לנציבות ולמעסיקים דוגמאות ולבדוק אם הן יכולות לעבוד בקונטקסט הישראלי. אחד הדברים המרכזיים שעשו בבריטניה, ואני חושב שיכול לעבוד גם פה, הוא שילוב השלטון המקומי והנחלת ערכי השוויון כבר בגיל צעיר, בבתי ספר ובפרויקטים קהילתיים".
איך פועלת הנציבות?
לנציבות לשוויון הזדמנויות בישראל יש שתי זרועות עיקריות לפעולה - משפטית והסברתית. במישור המשפטי היא מקבלת פניות ותלונות מהציבור, בודקת את מקורן ובמידת הצורך יוצרת קשר עם המעסיקים ומנסה להגיע עמם להבנות. אם ההידיינות נקלעת למבוי סתום, פונה הנציבות לבית המשפט.
המישור ההסברתי מורכב יותר. כדי לרתום מעסיקים פועלים אנשי הנציבות הן במישור אישי והן על ידי פעילות הסברה בכנסים, הפצת חומרים והקמת פורום מעסיקים. רתימת מעסיקים במישור האישי התחילה במיפוי מקומות העבודה הגדולים בישראל ופגישות עם האחראים על הנושא במחלקות משאבי האנוש ובהנהלה, תוך מטרה לסייע בקידום העניין, אם באמצעות ניסוח נוהל פנימי במקום העבודה לגיוס עובדים או להטמעת שוויון במקום העבודה. במקומות שהנושא עדיין לא מפותח, יוזמת הנציבות פגישות עם מנכ"לים או מנהלי משאבי אנוש כדי להציף את העניין.
"אנו מאמינים כי ככל שיהיו יותר דוגמאות חיוביות בישראל מהחברות הגדולות-בינוניות (חלקן בינלאומיות), כך הנורמה תשתנה וגם חברות יותר קטנות יתחילו לפעול ברוח זו", אומרת קניג-יאיר. "אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם עמותות כגון מעלה ו-beyond business, שפועלות מול מעסיקים רבים בקריטריונים של העסקה הוגנת, שקידום שוויון נמנה על רשימה זו. התחלנו כבר בהקמת פורום מעסיקים שיאגד קבוצה של עשרות מעסיקים המוכנים להירתם להטמעת שוויון ולשילוב אוכלוסיות רבות בעבודה.
"אין ספק שהחברות הבינוניות-קטנות מהוות אתגר גדול ואימצנו את המודל שקיים בחו"ל, של התאמת מקרה מבחן לפי אופי מקום העבודה ולפי צרכיו. הנציבות מעמידה את עצמה לרשות המעסיקים לקבל ייעוץ ולשתף פעולה בעניין".
career@themarker.com
"בישראל יש חקיקה מצוינת למניעת אפליה - היא רק לא עובדת"
מאת עידו סולומון
21.1.2010 / 7:14