וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האמת הלא פופולארית של ד"ר יעקב ברגמן: "לא צריך שכולם יהיו אקדמאים"

מאת שרית מנחם

21.1.2010 / 12:57

ברגמן: האוניברסיטאות לא זקוקות לעוד תקציבים, הן בעצם גופים די בזבזניים. הפתרון - לחתוך בכמות הסטודנטים והמרצים. הסיבה - גם בטכנאים יש צורך ■ "הנגשה רחבה של ההשכלה הגבוהה פוגעת בתפקידה לאותת למעסיקים על העובדים המוכשרים ביותר" ■ שיעור האקדמאיים



במסדרונות האוניברסיטה העברית אין לד"ר יעקב ברגמן, מרצה למימון בבית הספר למינהל עסקים, הרבה חברים. "יש הרבה שלא אוהבים אותי, אני יכול להבין אותם - בייחוד את הבינוניים ואת המוצלחים פחות שבהם. הם יודעים בדיוק מה אני מקדם", כך מסביר ברגמן את חוסר הפופולאריות שלו. זה 13 שנה שברגמן, הידוע כמתריס הגדול נגד מערכת ההשכלה הגבוהה, מנהל מלחמת התשה כנגד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שאותה הוא מכנה "חבורת אינטרסנטים שמעודדת בינוניות". קולות באקדמיה מספרים כי מאבקו העיקש של ברגמן גבה ממנו מחיר, עד כדי פגיעה בהתקדמות האישית שלו. בעולם האקדמי וגם במשרד האוצר מכירים את ברגמן - ולא רק בזכות פרסומיו המדעיים. הוא מרבה לשלוח מכתבים ומיילים המתריעים על מצבה של האקדמיה ומקיים הרצאות גם בפני בכירים במשרד האוצר ובמשרד מבקר המדינה תוך שהוא קורא תיגר על כל מה שחשבתם על ההשכלה הגבוהה: "לא צריך הרבה משכילים"; "תקציבי ההשכלה הגבוהה לא קוצצו"; ו"האוניברסיטאות בזבזניות" הם רק חלק מעקרונותיו הבולטים. בשנים האחרונות ניכר כי רעיונותיו של ברגמן מתחילים לחלחל: יותר ויותר בכירים מהאקדמיה וקובעי מדיניות תומכים ומכירים כיום במשנתו.



על ההשכלה הגבוהה



"יש אנשים שמוכשרים בהקלדה ויש שמוכשרים בניהול חברה, מה יקרה אם נחליף ביניהם? גם עמיר פרץ נהפך לשר ביטחון, זה היה טוב? זה מה שקורה כשמטשטשים בין המוכשרים לתפקיד לבין אלה שלא. זה יוצר כלכלה לא יעילה, שמכווצת את העוגה לחלוקה. האם צריך שכולם יהיו כדורגלנים, קופצים לגובה או מומחים לתקשורת? לא. ולכן לא צריך שכולם יהיו אקדמאים.



"באשר למתאם שבין השכלה לשכר גבוה, הרי שיש הבדל רב בין מתאם לבין גרימה. יש גם מתאם בין יציאה לחופשות סקי לבין הצלחה בהיי-טק - אבל ברור שסבסוד חופשות סקי לא יגרום להגברת פעילות ההיי-טק. בהשכלה גבוהה יש אפקט של איתות. נניח שיש שני סוגי עובדים: משובחים יותר ומשובחים פחות. העובדים יודעים לאיזה סוג הם משתייכים, אבל המעסיק אינו יודע.



"לימודים אקדמיים כרוכים בעלות מסוימת מכל סטודנט, לא מדובר בעלות כספית אלא פסיכולוגית. העלות עבור המוכשרים נמוכה ביחס לעלות עבור הפחות מוכשרים, כי למוכשרים קל יותר. העלות הזו גרמה למוכשרים פחות שלא לרכוש השכלה גבוהה גם בשל קשיי הקבלה.



"הנגשה רחבה של ההשכלה הגבוהה לחלק גדל והולך של האוכלוסיה פוגעת בתפקידה לאותת למעסיקים על העובדים המוכשרים ביותר. לכן, רוכשי השכלה אקדמית שאינם מוכשרים עשויים לקבל משרות שאינן מתאימות להם, ולהזיק בכך לכלכלה ולחברה".







דו"ח הוועדה "ישראל 2028"



"הדו"ח צופה את הכפלת התמ"ג לנפש אם 75% מהאוכלוסיה ירכשו השכלה גבוהה. זו אצבע ברוח. איזה הוכחות או סימוכין יש להם? כלל לא ברור שככל שמדינה מרבה ברוכשי השכלה גבוהה הרי זה משובח. אם בוחנים את שיעור בעלי ההשכלה האקדמית מתוך האוכלוסיה בגילי 25-34 במדינות ה-oecd, הרי שישראל נמצאת במקום השני, עם 35%. בגרמניה למשל השיעור הוא 15%, ולא נראה שהמחסור באקדמאים הוא בעיה כלכלית או תרבותית שם. אולי ההפך הוא הנכון.



"קיימות דעות חשובות בספרות המקצועית, שלפיהן חלק משמעותי ברכישה של השכלה גבוהה לא מוסיף לכישורי הרוכשים, אלא הוא איתות בזבזני על כישוריהם. אפשר להקים מנגנון בחינות זול בהרבה, שיבדיל עבור המעסיקים בין המוכשרים למוכשרים פחות, מבלי להקדיש לתהליך שלוש שנים של בטלה מעבודה פרודוקטיבית".



המועצה להשכלה גבוהה



"מלבד ישראל, אין מקום בעולם שבו מנוהלת ההשכלה הגבוהה על ידי הסגל האקדמי. המל"ג מורכבת מנציגי המוסדות שעליהם יש לפקח. זהו מצב אנטי דמוקרטי. כל מערכת במדינה דמוקרטית צריכה לתת דין וחשבון לפרלמנט ודרכו לציבור. הייתכן שבפיקוח על הבנקים תהיה מועצה המורכבת מנציגי הבנקים? האם הגנרלים מנהלים את משרד הביטחון או הרופאים את משרד הבריאות? המל"ג היא קבוצת אינטרסים, וכך היא פועלת.



"בכל העולם יש שר להשכלה גבוהה, בישראל אין. המקום היחיד בעולם שבו היה קיים מבנה דומה הוא קליפורניה, שביטלה אותו ב-1973, לאחר ניסיון קצר ומר.



"הסידור הזה גורר תחלואות רבות. האוניברסיטאות מגדילות את מספר הסטודנטים מעבר למכסות. לכל אוניברסיטה או מכללה מתוקצבת נקבעת מכסה. עבור כל סטודנט לומד, מעניקה ות"ת תקציב שנתי ממוצע של 20 אלף שקל. אם האוניברסיטאות מקבלות יותר סטודנטים מהמכסה, לא רק שהן לא מקבלות תקציב, הן נקנסות בכ-5,000 שקל. זה שווה להן, כי שכר הלימוד הוא כ-10,000 שקל. כך הסטודנטים מקבלים שירותים באיכות נמוכה יותר.



"האוניברסיטאות כיום מורידות את הדרישות כדי לקבל יותר אנשים. גם הרמה יורדת, כדי שיותר אנשים יסיימו את התואר - כי התקצוב מבוסס גם על קבלת סובסידיה פר בוגר. שיטת התקצוב הזו מתמרצת גם גיוס של דוקטורנטים - ככל שמספרם גבוה יותר בהשוואה למוסדות האחרים, האוניברסיטאות מקבלות יותר כסף".



צמצום התקנים של אנשי הסגל



"יש קינה על צמצום תקנים משמעותי באוניברסיטאות מאז שנות ה-70, ואולם קינה זו אינה במקומה. לדוגמה, אם צומצם משקלו של אדם בוגר ב-50% תוך שנה - זה עניין רע אם משקלו היה 80 ק"ג, אבל זאת תוצאה רצויה אם משקלו היה 140 ק"ג. כבר ב-1967 איבחן הסוציולוג והיסטוריון המדע, דרק דה סולה פרייס, ש'ישראל מוציאה יותר מדי על מדע', כשהראה שישראל הכשירה אז מדענים חדשים, לא בהכרח איכותיים, בקצב עצום ביחס לתוצר שלה - פי 50 מבלגיה באותו זמן, לדוגמה.



"הוצאה מיותרת זו ניפחה את תקני האוניברסיטאות בישראל עד שהצמצום הצפוי והרצוי שבא לאחר מכן עדיין לא הספיק, וישראל מייצאת עודפים גדולים של מדענים לארה"ב - מה שמכונה בריחת מוחות - מבלי לקבל פיצוי על השקעתה המיותרת. בישראל הפירמידה הפוכה. סקטור האוניברסיטאות גדול מדי וסקטור המכללות קטן מדי. יש לנו שבע אוניברסיטאות על 7 מיליון נפשות; בארה"ב יש 100 אוניברסיטאות על 300 מיליון איש. לא צריך כל כך הרבה סטודנטים באוניברסיטאות המחקר. לעומת זאת, קיימים בישראל מעט מדי מוסדות לחינוך שלישוני (על-תיכוני), המכשירים ברמה גבוהה למקצועות ההנדסאות והטכנאות. שם צריכה להיות המאסה הגדולה של הסטודנטים. זה הבסיס".



תרומת כספי המחקר לכלכלה



"המטרה של חוקרים אצלנו היא פרסום מאמרים בעיתוני מדע יוקרתיים. מחקר כלכלי על ישראל לא יעניין אף אחד, ולכן רבים מהמחקרים הם על ארה"ב. באוניברסיטה העברית מוציאים חוקרי מוח כספי ציבור על יצירת מכונה שתדבר כאילו היתה הסבתא של בעליה, ובטכניון מוציאים פיסיקאים כספים על בניית מכונות זמן. עיסוק שכזה ב'תורה לשמה' דומה למכירת בגדי המלך החדשים לציבור תמורת מיטב כספו, בטענה שרק חכמים כחוקרי האוניברסיטה יכולים לראותם. במאי 2006 מסרה ועדת מומחים בינלאומיים לקרן יד הנדיב דו"ח שהזמינה, על 'בריאות וסביבה בישראל'. היא מצאה כי בישראל מתקיים מחקר מינימלי בתחום ולכן יכולת התגובה לא מספקת במקרים של התפרצות תחלואה הנגרמת ממפגע סביבתי.



"מנגד, הציבור בישראל מימן בעל כורחו קרוב למיליון שקל למחקר על עמי הערבה לאחר כיבוש המונגולים, מחקר שכנראה לא מעניין איש מלבד קבוצת העוסקים בתחום אזוטרי זה, אפילו לא את צאצאי המונגולים או את צאצאיהם של עמי הערבה האסיאתית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully