שפע הוא עניין משמח בכל תחום, אך גם מבלבל. "הרבה מאוד צעירים מגיעים אלינו ואומרים: 'אני פשוט לא יודע איך להחליט'", מספרת נאוה הורן-רקנטי, מנהלת היחידה לייעוץ קריירה במכון אדם-מילא. "העולם נעשה מורכב וסבוך, השפע של עולמות התוכן החדשים דורש היכרות עם עצמך ועם גודש של אפשרויות. אדם צעיר יוצא מהצבא וצריך לבחור, ולא תמיד יש לו את הכלים". בימים עברו, היו תחומי העיסוק ברורים ומוגדרים, ולרוב הוכתבו על ידי המשפחה ועברו מדור לדור. באמצע המאה ה-20 חל מפנה משמעותי. המעבר מהשימוש במלה פרנסה לשימוש במושג קריירה החל לקפל בתוכו את השאיפות להגשמה עצמית. הצורך האישי, במקביל להתפתחות הטכנולוגית המואצת, לגלובליזציה ולדרישה להתמחות, הציפו את שוק העבודה באלפי מקצועות חדשים, שעבורם נדרשה גם השכלה נוספת.
מסלולי הלימוד החדשים נהפכו עם השנים לסל מגוון מאוד, לעתים מגוון מדי, ומולם עומד האדם הצעיר ומתקשה לבחור. בישראל, סביר שאותם צעירים חזרו זה עתה מטיול בדרום אמריקה או במזרח הרחוק לאחר שירות צבאי, כך שגם חלפו אי אילו שנים מאז חבשו את ספסל הלימודים.
ההתלבטויות בתחום התעסוקה לא נעצרות בגיל 21. הורן-רקנטי מספרת כי אלפי האנשים שמגיעים לייעוץ תעסוקתי בכל שנה מתחלקים לשתי קבוצות: 60% הם בני 25 ומטה, העומדים בפני הבחירה הראשונה של מסלול לימודים. השאר הם אנשים באמצע החיים, שכבר בחרו בעבר מסלול קריירה אך מרגישים שהגיע הזמן לשנותו. המשבר הכלכלי הביא כמובן לעלייה בכמות הפונים.
מכוני ההכוונה: מפוגגים את הערפל
תהליך הייעוץ במכונים מסוג אדם-מילא פשוט וקבוע באופן יחסי. יש הטוענים כי בזאת חולשתו. לאחר מפגש ראשון בן שעה, מגיע האדם ליום שלם, שבמהלכו הוא עובר ארבעה סוגים של מבחני אישיות, וכן דינמיקה קבוצתית. התהליך זהה עבור כל הפונים לשירות ואינו מותאם אישית. המפגש הבא ייערך שוב עם יועץ הקריירה שאותו פגש בראשונה, ויחד ינתחו את הממצאים. "מדובר בדיאלוג", אומרת הורן-רקנטי. "אנחנו עוזרים לו לעשות סדר בחשיבה".
והתוצאה?
"לרוב זה מגיע להתמקדות בשניים-שלושה מקצועות, לפעמים נדרשת עוד פגישה".
אתם לוקחים על עצמכם אחריות רבה.
"למבחנים שבהם אנחנו משתמשים יש תוקף ומהימנות כבר הרבה מאוד שנים".
יש אנשים שאתם לא מוכנים לתת להם הכוונה ברורה?
"אנחנו אומרים למעטים: 'אתה עוד לא בשל לקבל החלטה כזאת'. אלה אנשים שבמהלך המפגש עמם עולות שאלות שונות שאנחנו חושבים שכדאי לפתור לפני קבלת ההחלטה התעסוקתית, למשל בטיפול. הרי בעצם לא מדובר רק בבחירת קריירה, אלא בזהות שלמה הנובעת ממנה. העניין הזה חשוב ולעתים טעון מאוד".
שלב נוסף בתהליך סינון האפשרויות הוא שלב שיעורי הבית. לדוגמה, באדם-מילא - שלפני שלוש שנים מיזג לתוכו את מכון הדסה, ממייסדי תחום ההכוונה התעסוקתית בישראל - יש מערכת ייחודית, הכוללת יותר מ-500 מקצועות ויותר מ-5,000 מסלולי לימוד בישראל, ומתעדכנת באופן קבוע. מקבלי הייעוץ מוזמנים להכיר את האפשרויות השונות ולהבין מה בעצם כולל כל תפקיד. "אם אתה מתאים ללמוד תקשורת חזותית, כדאי לך לדעת מה פירוש המקצוע הזה בדיוק", אומרת הורן-רקנטי. "מדובר בכלי נוסף, שמטרתו לפוגג את הערפל. כמובן שאנחנו מעודדים לדבר גם עם אנשי מקצוע לפני ההחלטה, כדי להתמקד. ככל שאדם ממוקד יותר, כך קל לו יותר לקבל החלטות נבונות באשר לעתידו".
פסיכולוגים תעסוקתיים: תהליך ממוקד
אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית בעלת מכון פרטי לייעוץ תעסוקתי ומרצה בכמה מוסדות אקדמיים, לא מתפעלת מהתהליך המהיר באופן יחסי שמציעים המכונים הגדולים. "תהליך ייעוץ משמעותי לא נמשך שלוש פגישות", היא אומרת. "כדי להבהיר את העניין ולגלות את הקונפליקטים האמיתיים הסובבים אותו, נדרשות 10-15 פגישות. הזהות התעסוקתית של אדם היא חלק מהזהות הפנימית שלו, שהיא מורכבת ביותר ובנויה מעשרות גורמים שונים - ביניהם הילדות שעבר, החוויות המשפחתיות, מערכת האמונות שלו, הצלחותיו וכישלונותיו. בחירה של מסלול לימודים או של מקצוע בעידן של אי ודאות היא שאלה הדורשת התייחסות אישית ומעמיקה. תהליך קצרצר לא תמיד מביא את התוצאות הרצויות".
היית מציעה לכל אדם לעבור ייעוץ לבחירת מקצוע בגיל 20?
"יש אנשים שיודעים מגיל צעיר מה הם רוצים לעשות, מה מתאים להם ומה לא, ותהליך הבחירה שלהם הוא אינטואיטיבי. מי שלא נמצאים בקבוצה הזו, כדאי שישקלו לעבור את התהליך. נכון יותר להקדיש חודשיים-שלושה מהחיים לבדיקת העניין, במקום לבלות שנים ארוכות במקום שאינו מתאים לך, ולהיות בתוך תהליך שקשה מאוד לצאת ממנו. מסלול לימודים דורש שלוש-חמש שנים לפחות, עולה עשרות אלפי שקלים, ועשוי להסתיים במפח נפש ובבזבוז גדול של אנרגיה. זה ממש לא פשוט להתחיל מחדש. לכן, גם ברמה הרגשית וגם ברמה הכלכלית, הגיוני להשקיע בתהליך ממוקד כדי לוודא שאתה בכיוון הנכון".
לדברי צדוק, תחום ההכוונה התעסוקתית עובר תהליך שלילי, שבו גורמים לא מוסמכים ולא מקצועיים נהפכים ליועצי קריירה מטעם עצמם. "חשוב לוודא שאם כבר מתחילים תהליך, זה קורה במקום המוכר על ידי משרד הבריאות, שבו יש אנשי מקצוע בעלי תואר ראשון ושני, תעודות וניסיון. אל תשימו את כספכם על קרן הצבי".
מחפשים גוף אובייקטיבי
המתחרים העיקריים ביועצי התעסוקה הם המשפחה והחברים, שמכירים את המתלבט ואת נטיותיו המקצועיות, ויכולים לסייע לו בחינם. ובכל זאת, רבים מעדיפים לפנות לייעוץ מקצועי. "מגיעים אלינו כי אנחנו גוף אובייקטיבי", אומרת טל קומרצ'רו, יועצת תעסוקתית בכירה במכון אדם-מילא "המשפחה והחברים הם אנשים בעלי אג'נדה ומעורבות ולעתים הקשרים הם טעונים מדי, עד שלמתייעץ אין כל רצון להקשיב. לנו אין אג'נדה, למעט הרצון לסייע לו להגיע אל מה שמתאים לו ביותר".
ובכל זאת, לא כל ייעוץ מצליח.
"התנאי הראשון הוא רצונו של המתייעץ להכיר את עצמו, להקשיב ולעבוד קשה יחד עם היועץ בתהליך הגילוי וההתאמה. מי שמחפש שיתנו לו תשובות מבלי לעבוד - לא יקבל. זה גם לא מתאים לאנשים שבאמת יודעים מה נכון עבורם ומה לא.
"לדוגמה, שחר (שם בדוי), 26, התברבר לאורך שנים. הוא גר עם ההורים ועסק רק בעבודת חלקיות שלא ממש פירנסו אותו. שחר אהב מאוד ספורט, ורצה לעסוק בתחום מבלי 'לבזבז' יותר מדי זמן על הכשרה אקדמית. במקביל, הוא לקח על עצמו תפקידים שחייבו אותו ליזום כל הזמן כדי להתפרנס. מכיוון שחיפש לעצמו קיצורי דרך בתחום הלימודים, הוא גם לא יכול היה להתקבל למקומות שדרשו הכשרה שמעבר לתעודה בסיסית. לשחר היתה תכונה נוספת: הוא לא ממש הקשיב למה שאנשים בסביבתו אמרו לו. לאחר שנים שבהן לא הצליח לתרגם את שאיפותיו לקריירה או לפרנסה, הוא הגיע למכון.
"תוך כדי התהליך, גילינו שהוא שאל את עצמו רק שאלה אחת: 'מה אני אוהב לעשות?' זאת אמנם שאלה חשובה, אבל רק אחת מתוך כמה שאלות שכדאי לחשוב עליהן בבחירת הקריירה. שחר לא שאל את עצמו איך הוא יכול לתרגם את האהבה הזאת למשהו שהוא יוכל גם להתפרנס ממנו, או כיצד הוא מתאים את תכונות האופי שלו למקצוע שבחר. כך התברר שהוא טוב מאוד בביצוע, אבל הוא לא יזם מטבעו ולא יודע לשווק את עצמו - ובכל זאת הוא בחר עד היום בתפקידים שדורשים את התכונות האלה. כשלמדנו את כל התכונות של שחר - בין היתר, על פי הישגיו וכישלונותיו בעבר - התגבשה תמונת קריירה שונה.
"במקרה אחר, הגיעה אלינו בחורה מוכשרת מאוד שלא רצתה להמשיך במסלול הלימודים שבחרה. מבחינתה, נהפך הכישלון בבחירת מסלול הלימודים לכישלון אישי. יחד עמה הבנו אילו תחומים בדיוק כדאי לה ללמוד ואילו לא. הרעיון הוא לעשות אופטימיזציה של היכולות שלה מול בחירות הקריירה".
מה המסר שתרצי להעביר לכל מי שמתלבטים כעת בבחירת לימודים וקריירה?
"תהיו קשובים לעצמכם, שמרו על עיניים פקוחות לגבי מה שקורה בעולם שסביבכם, הכירו את האפשרויות ובעיקר הכירו היטב את עצמכם. השתמשו בניסיון שכבר יש לכם, גם אם הוא קצר מכדי להבין מה אתם צריכים, וקבלו החלטה שגם תואמת למציאות".
"קלעתי בול להמלצות של הפסיכולוג"
בגיל 36, לאחר קריירה מפוארת כיועצת תקשורת פוליטית בלשכת ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ואחרי ששימשה כקצינת הסברה ראשית בקונסוליה הישראלית בני יורק, לא העלתה מאיה יעקבס בדעתה שייעוץ תעסוקתי הוא מה שחסר בחייה. היה נדמה לה שמסלול הקריירה שלה ברור לחלוטין. המציאות היתה מעט אחרת.
"אחרי השירות בקונסוליה, פתחתי משרד ליחסי ציבור שעבד עם חברות אמריקאיות וישראליות בניו יורק", היא מספרת. "כשחזרתי לישראל ב-2005, הבנתי שהיתרון היחסי שהיה לי בארה"ב נחלש מאוד מול המשרדים הגדולים בתל אביב".
היא חזרה אל הזירה הציבורית וכיהנה כדוברת של מנהלת סל"ע, שהוקמה במשרד ראש הממשלה לצורך סיוע למפונים בתוכנית ההתנתקות מעזה ומצפון השומרון. בנוסף, שימשה כמנהלת התקשורת של מפלגת קדימה בשתי מערכות בחירות. היא אף השתעשעה במחשבה להצטרף לפעילות הפוליטית, אך נסוגה במהירות. "הרגשתי שאני עומדת בצומת דרכים", היא מסכמת.
יעקבס לא חשבה לפנות לעזרה מיוזמתה, אך חבר טוב שלה הציע שתקבע פגישה עם פסיכולוג תעסוקתי. "הייתי סקפטית", היא מספרת. "אני מכירה את עצמי היטב ומודעת ליכולותי ולחולשותי, ויודעת מה מתאים לי ומה לא. אבל המלצתו של חברי, אדם שאני מעריכה מאוד, הכריעה. החלטתי לנסות". לאחר שלוש פגישות, היא הגדירה את החוויה "מיותרת לגמרי".
"נסעתי אליו שלוש פעמים מתל אביב לחיפה. פעם אחת לשיחת היכרות, שנייה למבחני אישיות ושלישית לניתוח הממצאים ולהכוונה. בפגישה השלישית הוא אמר לי, 'בואי נראה כמה את מכירה את עצמך'. קלעתי בול להמלצות שלו. זה עלה המון כסף, דרש המון זמן ולא נתן שום ערך מוסף. הוא עוד ניסה לבנות תיאוריה שלמה על חוסר הביטחון שלי והציע להמשיך אתי את התהליך. אמרתי 'בטח בטח', והפסקתי לענות לטלפונים שלו".
כיום, לאחר שנתיים, יעקבס מנהלת את מחלקת התקשורת וההסברה של הקרן לידידות מיסודו של הרב יחיאל אקשטיין, קרן פילנתרופית שמחלקת 90 מיליון דולר בכל שנה, ומרגישה שכפי שהגדירה לעצמה בעבר, היא משפיעה בעבודתה על חייהם של אנשים. "לא הייתי צריכה ייעוץ תעסוקתי בשביל זה", היא מסכמת.
החבר הטוב שלה, בעל מקצוע חופשי מצליח, דווקא נהנה מקבלת הייעוץ. "הייעוץ עזר לי לחדד בעיני עצמי כמה דברים. לדוגמה, מאיזה סוג עבודה אני שואב סיפוק, מתי אני משתעמם ומה גורם לי שחיקה, וגם מהי נקודת ההשקה בין עבודות שאני מצליח בהן לבין עבודות שאני מסופק מהן", הוא אומר. "למעשה, כבר החלטתי לעזוב לחלוטין את התחום שבו עסקתי. אחרי הייעוץ, הבנתי שאני דווקא נהנה ממנו, אבל רק בתפקידים מסוימים - ואליהם אני צריך לחתור".
שני אנשים מספרים על אותו תהליך, עם אותו יועץ, סיפור שונה לחלוטין.
"נכון, כי מדובר בעניין אישי מאוד. לכל למי שמרגיש מתוסכל, תקוע, לא נהנה - הייתי ממליץ לפנות לייעוץ תעסוקתי. כדאי גם למי שלא יודע בדיוק מה השלב הבא בקריירה שלו, וזה מטריד אותו. מי שאוהב את העבודה או את הלימודים וטוב לו, ממש לא צריך את זה".
לאמן את השרירים לקראת הפרק החדש
מעבר לשיטות הקונוונציונליות לבחירת מקצוע, יש לא מעט ספרי ייעוץ ושיטות רבות נוספות שמטרתן לסייע למתלבטים בבחירת דרכם המקצועית. ד"ר אורניה יפה-ינאי היא פסיכולוגית קלינית ותיקה שהיתה ממייסדי מכון אדם, שהתמזג מאוחר יותר למכון אדם-מילא. היא פיתחה שיטה בשם "לכל אדם יש שביל". זוהי גישה הוליסטית, שרואה לימודים וקריירה כמכלול אישיותי, ויוצאת מהנחה כי לכל אדם יש ייעוד, שרק הוא עצמו יודע מהו. אם הוא לא מתבטא באופן ספונטני, מסייע לו הייעוץ בשיטה לזהות את התחום.
שתי אמיתות הנוגעות לטבע האדם עומדות בבסיס השיטה. הראשונה - מעצורים הם דבר מפחיד, קשה, לא נעים אך גם נורמלי. הם אולי מבהילים, אך אין להיבהל מהם. "משברים הם חוויה טובה מאוד", אומרת יפה-ינאי. "הם רק הסימנים לעובדה שפרק אחד שכבר לא רוצים בו נגמר, והשני מתחיל. עכשיו יש לאמן את השרירים לקראת הפרק החדש". השנייה - מה שאדם עושה מקורו בתשוקה, התשוקה מגיעה מפצע ומהצורך לרפא אותו. בכל עשייה יש מן הריפוי, לדבריה, והעבודה מבוססת על נתינה ועל קבלה חברתית. התהליך במכון, שהקימה יפה-ינאי עם בתה, מתחיל במיפוי התקיעות האישית.
בפגישות הראשונות נבדקת השאלה אם התקיעות נובעת מתחום התעסוקה ומהיכן בדיוק בתחום הזה, או שמא התקיעות מגיעה מתחומים אחרים. אחד הכלים המרכזיים שעמם עובדת יפה-ינאי הוא עץ התעסוקה הבין-דורי - במטרה להבין כיצד מתאפיינים הכישורים, הנטיות ודרכי ההתמודדות עם קריירה ועם לימודים במשפחה שממנה הגיע המטופל: מה הוערך ומה לא הוערך, מה נחשב ומה בוטל מיידית - ולאן כיוונו את הדור הצעיר. לאחר שאובחנה ומופתה התקיעות, נבדקת השאלה לאן מעוניין המתייעץ להפנות את כוחותיו. כלומר, אחרי שמבוססת ההבנה מה כדאי למתייעץ ללמוד או במה כדאי לו לעסוק, מתחילה העבודה האמיתית. למטופל מותאם תהליך אישי שמשכו 10-12 פגישות. לעתים התהליך מיושם במכון, לעתים הוא מופנה לגופים אחרים. המסלול יכול לכלול אימון אישי, כמו גם עיסוק בספורט, באמנות ובתחומים אחרים.
לייעוץ בשיטת "לכל אדם יש שביל" מגיעים יותר אנשים באמצע החיים, שאינם מרוצים מהדרך שבה בחרו בעבר. יפה-ינאי מניחה שזה קורה בשל התהליך הארוך שאף דורש חקירה פנימית נמרצת, ואינו נותן תשובות קלות ומהירות. עם זאת, המכון מציע גם תהליך ממוקד בן שלוש פגישות בלבד לצעירים לפני לימודים.
"המסר שלנו פשוט: יש בך את התשובות, היעזר בנו כדי למצוא אותן", מסכמת יפה-ינאי. "חבל לא ללכת בדרך שלך מההתחלה, בדיוק מאותה סיבה שבגללה לא כדאי ללכת עם נעל לא מתאימה - אם תתעקש הרי בסופו של דבר תצליח להשמיש אותה לצרכיך, אבל בשביל מה זה טוב?"
מתלבטים מה ללמוד? מרגישים שנתקעתם בקריירה הלא נכונה? ייעוץ תעסוקתי עשוי לשנות לכם את החיים
מאת טלי חרותי-סובר
21.1.2010 / 13:59