וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נשיא האוניברסיטה העברית: תקציב של 2.5 מיליארד שקל לא מספיק, יש עלינו איום קיומי

מאת מוטי בסוק

21.1.2010 / 16:58

לפרופ' מנחם בן ששון תקוות ותוכניות גדולות עבור האוניברסיטה העברית, והוא מסרב לתת למציאות הכלכלית לעצור אותו בדרך להגשמתן &#9632 תחת ניהולו, האוניברסיטה מגייסת הון לקידום המחקר האקדמי ונלחמת להחזיר את ה"מוחות שברחו"



"האוניברסיטה העברית מתכוונת לגייס למרכז לחקר המוח חוקר בכיר ביותר מחו"ל, חתן פרס נובל או חוקר ברמה של חתן פרס נובל. את הכסף הנדרש למהלך הזה נגייס מתורם או תורמים. למען המדע נמצא את הכסף. המרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית יהיה בין חמשת מוסדות המחקר המובילים בעולם כולו לחקר המוח" - כך מבטיח בראיון ל-markerweek פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריו, כבר כיום יש באוניברסיטה העברית ריכוז גבוה של חוקרי מוח בעלי שם עולמי, וכעת היא מקימה עבורם, בהשקעה גדולה של 130 מיליון דולר, מרכז מודרני ומתקדם. הבסיס הכספי להקמת המרכז החדש הוא תרומה נאה של קרן אדמונד ספרא בסך 50 מיליון דולר - התרומה הגדולה ביותר שניתנה להקמת מרכז מחקר בישראל. שאר הכסף יגויס משוחרי האוניברסיטה ומידידיה בעולם. התרומה של קרן ספרא מיועדת גם לגיוס אנשי צוות בולטים למרכז.



הראיון עם פרופ' בן ששון נע בין שני הקצוות, האופטימי והפסימי. נשיא האוניברסיטה העברית מדלג במשפט יחיד בין המציאות הכספית הלא פשוטה שבה מתקיימת כיום האוניברסיטה, לבין תקוותיו ולתוכניות הגדולות שהוא בונה עבורה. "החינוך במדינת ישראל, לרבות ההשכלה הגבוהה, סובל מבעיה קשה", הוא אומר. "ללא ההשכלה הגבוהה - הכלכלה, החברה, ההיי-טק והתעשייה לא היו במקום שבו הם נמצאים כיום.



"בשנים האחרונות חלה נסיגה - תקציבים קוצצו, תקנים הופלו. אני חושש שמקבלי ההחלטות כאן לא הפנימו את מצוקת ההשכלה הגבוהה. אם הם לא יזדרזו ויפעלו, מדינת ישראל - ובתוכה גם אנחנו, אנשי האקדמיה - נמצאת בבעיה. הגענו לנקודת שבר. ברור לממשלה ולאזרחים שאם לא נחזיר את החינוך לקדמותו, אם לא נחזיר את המחקר באוניברסיטאות למקומו הראוי, ישראל עלולה לשלם על כך מחיר אסטרטגי".



"אוניברסיטה היא לא רק הוראה. אוניברסיטה היא מחקר והוראה", ממשיך בן ששון. "רבע מהמחקר באוניברסיטאות בישראל מרוכז באוניברסיטה העברית. בדירוג שנחאי, שבוחן הישגים של כל האוניברסיטאות בעולם, האוניברסיטה העברית מדורגת במקום ה-64. יש תחומים שבהם אנחנו בין חמש האוניברסיטאות הטובות בעולם. טעינו כשלא פנינו לתקשורת כשהממשלה קיצצה בתקציב שלנו. הסקנו את המסקנות. עכשיו חלק מהזמן והמאמצים שלי מופנים לזירה הציבורית".







"קיצצו לנו 25% מהתקציב"



פרופ' בן ששון, 59, מכיר את מקבלי ההחלטות באופן אישי. ב-1997-2001 הוא כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית, וב-2009 נבחר לנשיא האוניברסיטה. במקצועו הוא פרופ' להיסטוריה של עם ישראל - ובפסק הזמן שבין שני התפקידים בראשות האוניברסיטה, כיהן גם כח"כ מטעם סיעת קדימה. בכנסת הקודמת הוא שימש כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.



"כרקטור, קיבלתי לפני 12 שנה אוניברסיטה עם 1,300 אנשי סגל אקדמי בכיר, פרופסורים ודוקטורים", נזכר בן ששון. "כנשיא, קיבלתי לפני כמה חודשים אוניברסיטה שבה 950 אנשי סגל אקדמי בכיר. הקיצוץ הדרמטי הזה מסביר באופן מאוד מוחשי מה עברה האוניברסיטה ב-12 השנים האחרונות.



"היו אוניברסיטאות שבשנת הלימודים הנוכחית לא קלטו אנשי סגל חדשים, בשל מחסור בתקנים. אנחנו עשינו כל מאמץ וקלטנו 50 אנשי סגל חדשים. אני חושש לדבר אתך על שנת הלימודים הבאה. המצב הכלכלי שלנו בעייתי. האיום עלינו קיומי, ולא בשל מחדלים שלנו. קיצצו לנו 25% מהתקציב. בלי כסף אין מחקר. מדען שלא תיתן לו תוחלת עבודה, לא יוכל להתקיים.



"למרות הקשיים, אנחנו מגיעים להישגים נאים. 12 חוקרים צעירים באוניברסיטה העברית, ממדעי הטבע והרוח, קיבלו באחרונה מהאיחוד האירופי מענקי מחקר בגובה 13.8 מיליון יורו. בין כל האוניברסיטאות באירופה, רק אחת האוניברסיטאות המובילות בבריטניה קיבלה סכומים גבוהים יותר".



בן ששון יוצא נגד ההנחה שלפיה חוקרים ישראלים מוכשרים מעדיפים באופן גורף את האפשרות של השתקעות בחו"ל. "זה לא נכון שצעירים מוכשרים שלמדו בחו"ל לתארים גבוהים לא מגיעים חזרה לאוניברסיטאות המחקר כאן", הוא פוסק. "הם מגיעים, אף שבשאלת השכר אנחנו לא יכולים להתמודד עם חו"ל. הם מגיעים בגלל הרמה של האוניברסיטאות בישראל; מכיוון שהם נולדו, גדלו ולמדו פה ועכשיו הם רוצים שהילדים שלהם יגדלו פה; ומכיוון שהם אוהבים את ישראל ורוצים לחיות ולתרום למחקר פה.



"הם באים הנה כי יש להם קולגות נהדרים ותלמידים מבריקים. כנשיא האוניברסיטה, אני דואג שיהיו להם את תנאי העבודה הנדרשים להם, לא פחות מאלה הקיימים בחו"ל, לרבות מעבדות ומכשור מתקדם. יש להם מענק קליטה גדול ממשרד הקליטה, המאפשר קליטה ראשונית טובה. אני עושה הכל כדי להעניק להם את כל תנאי העבודה, כי אם הם יהיו מרוצים, גם חוקרים אחרים, החברים שלהם, יחזרו לכאן. לקידום המדע נמצא את הכסף. נפנה לתורמים".



התקציב השנתי השוטף של האוניברסיטה העברית, המובילה בישראל בכל הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים, הוא כ-1.7 מיליארד שקל. המדינה משתתפת בכ-1.1 מיליארד שקל מהתקציב, כ-65% ממנו. הסכום שמעבירה המדינה כולל השתתפות בעלות ההוראה, המחקר ובגין פנסיה תקציבית. הבעיה היא שכספי המדינה לא מגיעים תמיד במועד. 200 מיליון שקל מגיעים מהכנסות משכר לימוד, 140 מיליון שקל מקרנות תחרותיות, 120 מיליון שקל משוחרי האוניברסיטה ו-140 מיליון שקל נוספים ממקורות אחרים. התקציב הכולל של האוניברסיטה מסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל, וכולל תקציבי מחקר בסך 0.4 מיליארד שקל, הממומנים מקרנות מחקר תחרותיות ואחרות, מתרומות ועוד.







תקציב הפיתוח של האוניברסיטה העברית לשנת הלימודים הנוכחית הוא 600-700 מיליון שקל, ומבוסס כמעט באופן בלעדי על גיוס כספי תרומות מכל מי שרק אפשר - בוגרים, שוחרים וידידים. על הפרק עומדות גם לא מעט תוכניות: תוכנית לפיתוח משמעותי של הפקולטה למדעי הטבע; בניית בניין חדש למדעי המחשב על שם בנין; הקמת מרכז לווטרינריה בפקולטה לחקלאות ברחובות; בניית מרכז למדעי הסביבה; פיתוח מבנה גג לארבעת בתי הספר של מדעי הרוח; ופיתוח המרכז הימי באילת, בכספי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת).



לדברי בן ששון, "האוניברסיטה חיה כיום בתקופת חסד קצרה, של כמה חודשים, לאחר שאנשי הסגל האקדמי, הפעילים והפנסיונרים, הסכימו לוותר על 2.5% משכרם, 16 מיליון שקל. המדינה, באמצעות ות"ת, נתנה לאוניברסיטה העברית סכום מקביל. הסכם המאצ'ינג (על כל שקל שעליו ויתרו אנשי הסגל האקדמי, נותן האוצר סכום מקביל, מ"ב) עם ות"ת נחתם בספטמבר. האוניברסיטה העברית היתה הראשונה, ועד כה גם היחידה, שעובדיה הסכימו לוותר זמנית על שכרם.



"המהלך חסך לאוניברסיטה 39 מיליון שקל בתקציב השנה, ואיפשר לה להעמיד את הגירעון בתקציבה השוטף בשנת הלימודים הנוכחית על פחות מ-1%. בעיה גדולה של האוניברסיטה, והיא נגררת שנים, נוגעת לקרן הפנסיה התקציבית של העובדים הוותיקים. ב-2001 נחתם באוניברסיטה הסכם דור ב' עם עובדי הסגל האקדמי והמינהלי. זהו הסכם דור ב' הראשון באקדמיה. עובדי דור ב' חוסכים מ-2001 בקרנות של פנסיה צוברת" (עובדי האוניברסיטה משלמים עבור זכויות הפנסיה שלהם, מ"ב).



"חטפנו הרבה צעקות מכל האוניברסיטאות האחרות על ההליכה להסכם דור ב'. בתמורה להסכם, התחייבה המדינה להעביר כספים לקרן הפנסיה התקציבית של העובדים הוותיקים, באמצעות ות"ת. ות"ת עמדה בהסכם בארבע השנים הראשונות לחתימתו, ולא עמדה בהסכם בחמש השנים האחרונות. לדעתנו, אי קיום ההסכם הוא עבירה על החוק. מבחינתנו, האוצר, באמצעות ות"ת, חייב להעביר את כל הכספים כפי שהתחייבה ות"ת.



"מאחר שהכספים לא הגיעו, האוניברסיטה צריכה להפריש אותם מתקציבה היא. זה מכניס אותנו לגירעון. מדובר בסכום של 170 מיליון שקל. במקום להשקיע כספים בפיתוח האוניברסיטה, בקבלת מרצים חדשים, באסיסטנטים, בקידום ההוראה הממוחשבת - נאלצנו להעביר כספים מהתקציב השוטף לקרן הפנסיה. וזה לא הכל. בשנת הלימודים הנוכחית, הממשלה היתה צריכה להעביר לנו 270 מיליון שקל למטרות פנסיה, מאוקטובר האחרון. היא כבר הודיעה לנו כי תהיה מוכנה להעביר רק 190 מיליון".



בשלה לתקציב רב-שנתי



לפני כחמישה חודשים, בעת העימות הגדול בין האוניברסיטאות - ובראשן אוניברסיטת בר אילן - לבין הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, סביב דרישת הממונה לקבל דיווח מלא על מקבלי השכר באוניברסיטאות, סירבה העברית להצטרף למאבקה של בר אילן. חלק מראשי האוניברסיטאות האחרות התלחשו מאחורי גבה של העברית כי היא נוקטת מהלך עצמאי בשל חובה האקטוארי שעומד על 9.2 מיליארד שקל, מה שיוצר תלות באוצר.



בן ששון מציג הסבר שונה. "כשנכנסתי לתפקיד הנשיא, הבהרתי באופן חד משמעי כי האוניברסיטה העברית תתנהל בשקיפות מלאה בכל העניין התקציבי, וכי נמסור דין וחשבון מלא למי שנותנים לנו כסף. אמרתי, 'לא נלך לבג"ץ לצד בר אילן, כי גישתנו אחרת'. כספי ציבור שמגיעים מהציבור חייבים בשקיפות מלאה. העברתי לאילן לוין את כל הנתונים הנדרשים, והסגל האקדמאי ידע שאני מעביר את הפרטים. הוא דרש מספרי תעודות זהות והוא קיבל מספרי תעודות זהות".



בן ששון מפתיע ויוצא בהצהרה הבאה: "אני מוכן לעבוד עם תקציב עשר-שנתי. האוניברסיטה העברית בשלה לתקציב רב-שנתי. זה טוב לאוניברסיטה, זה צריך להיות טוב למדינה. כך האוניברסיטה תוכל לפעול לפי תוכנית ארוכת טווח. בינתיים אני צריך להכין את תקציב השנה הבאה, ואני חי בחרדה גדולה בשל הגירעון בתקציב.



"כשאני מבקש מות"ת את כספי הפנסיה שהמדינה חייבת לנו מחמש השנים האחרונות הם אומרים, 'לכולם יש בעיות עם הפנסיה'. ואני עונה להם, 'אבל אני היחיד שחתם על הסכם אתכם, כנציגי המדינה, להסדרה סופית של סוגיית הפנסיה - ואתם לא עומדים בו'.



"וזאת לא הבעיה היחידה. לאחר סיום השביתה הגדולה של הסגל האקדמי ב-2008 נחתם הסכם שכר עם הסגל. את המחיר צריכה לשלם האוניברסיטה. בעת אישור תקציב המדינה ל-2009 ול-2010, חתמה הממשלה עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני על הסכם למעבר העובדים באוניברסיטה מפנסיה תקציבית צמודה לשכר, לפנסיה הצמודה למדד המחירים לצרכן (רק באוניברסיטה העברית ובטכניון יש עובדי סגל שלהם פנסיה תקציבית, מ"ב) - עלות ההסכם לאוניברסיטה היא 50 מיליון שקל. אם לא אקבל פיצוי מלא מות"ת, החור הכספי שלי יגדל".



למה אתה לא מדבר ישירות עם ראשי האוצר?



"המערכת האקדמית צריכה להיות מוגנת מהפוליטיקה. לשם כך הוקמה ות"ת, כגוף המתווך בין האקדמיה לשלטון, לאוצר. חוק ההשכלה הגבוהה בא להגן על האקדמיה מהפוליטיקה".



בן ששון תולה תקוות רבות בראש ות"ת החדש, פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה עד לאחרונה ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה.



בוגרים לא תורמים



כצפוי, גם המשבר הכלכלי נתן את אותותיו באוניברסיטה העברית, שכספים שלה היו מושקעים בבורסות. בישראל, מסביר בן ששון, היו הכספים מושקעים בקרנות סולידיות וכמעט לא נפגעו. אלא ששוחרי האוניברסיטה בחו"ל הפקידו כספים בקרנות שונות, שלא כולן התאוששו. "חו"ל זה דבר מגוון: יש את ארה"ב, את בריטניה, את צרפת ועוד. כל מדינה והסיפור שלה".



בן ששון דוחה גם את הטענות שלפיהן הבעיות הכספיות של האוניברסיטה פגעו במדעי הרוח. לדבריו, אם מסתכלים על הסגל ועל מספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני - מדעי הרוח היא הפקולטה הגדולה באוניברסיטה. בנוסף, הוא מדגיש, המחקר וההוראה בפקולטה לא נפגעו. מספר הסטודנטים לתואר בוגר אמנם קטן - אך ההשקעה בסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני גבוהה, ויש כיום גם קורסים משותפים עם אוניברסיטת תל אביב, בכוונה להרחיב את שיתוף הפעולה לאוניברסיטאות אחרות. "אין כיום אוניברסיטה בעולם", מדגיש נשיא העברית, "שיש לה את כל חוגי הלימוד בתחום מדעי הרוח".



לדברי בן ששון, כל עוד הבסיס לקיומה של האוניברסיטה העברית הוא כספי מדינה, השכר של אנשי הסגל האקדמי בפקולטות השונות ימשיך להיות שווה בין כולם. אבל יש כמובן גם יוצאים מן הכלל - אנשי סגל שיצליחו לגייס קרנות מחקר תחרותיות ויערכו מחקרים יוקרתיים, יקבלו שכר גבוה יותר, ולא רק במדעי הטבע.



"בתחומים שחשובים לאוניברסיטה לא יהיה מחסור בכסף", מדגיש בן ששון. "נפנה לקרנות תחרותיות באירופה או שנעצור תהליכים בתחומים אחרים, חשובים פחות. כשהגופים הקובעים באוניברסיטה מחליטים לקדם תחום מסוים, האוניברסיטה תהפוך עולמות ותקדם אותו".



באוניברסיטאות בעולם, בעיקר בארה"ב, ארגוני הבוגרים פעילים מאוד, בין השאר בתרומות נאות ביחס למוסד שבו למדו. ואולם באוניברסיטאות בישראל, קבלת תרומות מבוגרים היא תחום מוזנח באופן יחסי. "האוניברסיטאות בישראל מפעילות ארגוני שוחרים בעולם, אבל הן לא מפעילות כאן ארגונים מקבילים בנמרצות המתבקשת", אומר בן ששון. "זאת טעות שלנו. ב-2000 התחלנו לבנות ארגון בוגרים ולא המשכנו בכך. זו היתה שגיאה. בשנת הלימודים הנוכחית אנחנו פועלים לתקן אותה. התקיימו ארבע כנסים של בוגרים, בפקולטה למשפטים ולרפואת שיניים, בבית הספר למינהל עסקים ובחוג למדעי המדינה.



"במושב חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שיתקיים ביוני הקרוב, אני מקווה שאוכל להציג רשת שלמה של ארגון בוגרי האוניברסיטה. עם זאת, צריך לזכור כי מסורת התרומות בארה"ב שונה מזו שבישראל. בעוד שנתיים ימלאו 40 שנה לבית הספר לתלמידי חו"ל. ננצל תאריך זה להקמת רשת מקבילה לבוגרי בית הספר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully