>> "באחד הימים בשבוע שעבר, בעודנו נוסעים ברחובות פורט או פרנס, התקרבו אלינו במהירות שני אנשים. קצין הביטחון מיד יצא החוצה והתכונן לקפוץ עליהם. הוא חשב שהם מנסים לתקוף אותנו", מספר עמוס רדיאן, שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית ומי שאחראי בימים אלה על קשרי החוץ של ישראל בעת שהותם של צוותי החילוץ והרפואה הישראלים באזור האסון בהאיטי.
אלא שמה שהתחיל כחוויה מפחידה בעיר ההרוסה, קיבל תפנית מפתיעה: "הסתבר שהשניים הם עיתונאים מעיתוני ה'סאן' וה'מירור' הבריטיים", מספר רדיאן. "הם אמרו לנו 'ראינו דגל ישראל על האוטו ואנחנו רוצים שתקחו אותנו לבית החולים שהקמתם. שמענו עליו, ואנחנו רוצים לראות אותו'".
עיתונאים זרים רודפים אחרי נציגים ישראלים מסיבות טובות? זה נשמע כמעט כמו חזון אחרית הימים. אחרי שנים ארוכות שבהן סובלת ישראל מבעיה חמורה בתדמית הבינלאומית שלה ומצטיירת בתור מדינה דורסנית, נטולת חמלה אנושית, השתנה בשבוע האחרון טון הסיקור מקצה לקצה. גופי תקשורת אלקטרונית וכתובה מרחבי העולם משדרים ומדפיסים בשבוע האחרון כתבות מחמיאות על בית החולים שהקימה ישראל בהאיטי - בית חולים המאפשר ניתוחים מורכבים בתנאי שדה, וכולל בתוכו גם פגייה ומרכז טיפול בילדים.
כך למשל, בכתבה ששודרה לפני יומיים ברשת הטלוויזיה msnbc, ששידוריה נקלטים ב-78 מיליון משקי בית בארה"ב ובקנדה, חולקו תשבוחות לצוות הרפואי הישראלי: "יש כאן בלאגן, אין תקשורת. הישראלים הם היוצאים מן הכלל במקרה הזה. צפינו במטוס ה-747 שלהם נוחת בשדה התעופה, והם הורידו ממנו כל מה שנדרש כדי להקים בית חולים ברמה הגבוהה ביותר. בדיוק כפי שהיית מצפה מהישראלים שיעשו: הם הגיעו בצורה יעילה, יסודית ומנוהלת היטב, ומיד התחילו בעבודה", סיפרה כתבת הרשת בדיווח מצולם מהאיטי.
המראיינת מהאולפן הוסיפה: "אני בטוחה שזה משהו שהצופים שלנו היו שמחים לשמוע אותך אומרת על הצוותים האמריקאים", ושאלה: "מה שאת אומרת זה שהמשלחת האמריקאית מאורגנת פחות טוב מזו הישראלית?" על כך השיבה כתבת השטח: "הישראלים פשוט הגיעו הרבה יותר מוכנים משאר המשלחות, ותוך שעות הקימו חדרי ניתוח".
בכתבה ששודרה ברשת cnn, המשדרת ליותר מ-93 מיליון משקי בית בארה"ב, עלו דברים דומים. כתבת הרשת אף פנתה לאחד הגנרלים האמריקאים בשטח ושאלה אותו כיצד ייתכן שמדינה קטנה כמו ישראל הצליחה לעשות את מה שלא עשתה אף משלחת אחרת בהאיטי.
חודש יעלה כ-90 מיליון שקל
כמובן שהתרומה של בית החולים אינה רק תדמיתית, אלא ממשית ביותר. "אני מסתובב בשטח, עובר בין המרפאות הקטנות המאולתרות ומוכר את מרכולתנו: אני מבקש מכל מי שרק מוכן לשמוע לשגר אלינו את המקרים הקשים ביותר מתוך ידיעה שבבית החולים הישראלי אנחנו נותנים את המענה הרפואי הטוב ביותר בכל האיטי", אומר רדיאן. "נוצר מצב שבו עיתונאים שמסתובבים בין המחנות השונים מגיעים אלי ומספרים לי על מקרים קשים במחנות אחרים, כמו יולדת עם לידה שהסתבכה ושצריכה ניתוח קיסרי דחוף, ושואלים אם ניתן לשלוח לשם צוותים ישראליים. בכל יום אני מקבל עשרות פניות כאלה".
הסכומים שהשקיעה המדינה במשלחת הצבאית להאיטי אינם מבוטלים, ודומים בהיקפם לתקציב ההסברה השנתי של משרד החוץ. ממידע שהגיע לידי themarker עולה כי בצה"ל מעריכים כי עד כה, בפרק זמן של שבעה ימים בלבד, הושקעו כ-30 מיליון שקל. כ-10 מיליון שקל מתוכם הם עלויות הקמת מרכז התקשורת הלווייני והשימוש היומיומי בו. כ-10 מיליון שקל נוספים הם עלויות חד- פעמיות של הטסת מטוסי הג'מבו ובהם הציוד הרפואי הרב. מעבר לכך, כל יום בו שוהים כ-230 אנשי המשלחת בהאיטי עולה לישראל יותר מ-1.5 מיליון שקל, לא כולל עלויות התקשורת. גורם צבאי אישר את הנתונים.
במידה שתחזיות צה"ל יתממשו, והמשלחת תשהה בהאיטי חודש שלם, יאמירו העלויות הכוללות של המבצע לכ-80-90 מיליון שקל.
לשם השוואה, תקציב ההסברה של משרד החוץ ב-2009 היה 40 מיליון שקל, וב-2010 יהיה כ-45 מיליון שקל. עלות המשלחת למשרד החוץ עצמו, מעבר לעלויות של הצבא, היא כ-8 מיליון שקל וכוללת בעיקר את עלות הציוד ששלח המשרד.
"בשנים האחרונות נטל צה"ל חלק בכמה משלחות סיוע בעקבות רעידות אדמה, בהן הושיטו כוחות צה"ל עזרה ותרמו מניסיונם בתחום החילוץ ההצלה והרפואה בישראל ובעולם", אמרו השבוע בדובר צה"ל בתגובה, והוסיפו כי "בבואו לסייע פועל צה"ל בשם מדינת ישראל ובשליחותה בראש ובראשונה מטעמים הומניטריים, ולכן עלות המשלחת נהפכת למשנית".
אלא שמעבר להצלת החיים, איש לא מכחיש שלמשלחת מן הסוג הזה יש גם יכולת לשקם מעט את תדמיתה הבינלאומית המדשדשת של ישראל - ולא רק באמצעי התקשורת, אלא גם במגעים עם דיפלומטים זרים. "אתמול פגשתי את השגריר היפני באחד מאתרי ההרס, וסיפרתי לו על בית החולים. שעה לאחר מכן הוא הביא את המשלחת היפנית כולה לבוא וללמוד", מספר רדיאן. "הצבא הקולומביאני ביקש לחבר את אוהלי חדר הניתוח שלהם, עם 16 מנתחים, אל המחנה שלנו. עכשיו במחנה מתנוססים יחד דגל ישראל, דגל הצלב האדום ודגל קולומביה. צוותים ישראלים, קולומביאנים ובריטים מנתחים יחד והמחנה שלנו גדל מ-230 איש ל-300 איש, עם אנשי רפואה זרים שמבקשים לעבוד תחת הדגל הישראלי".
כשנחתו מטוסי הג'מבו הישראלים בשדה התעופה המקומי, קשה היה לפספס את העובדה שהישראלים הגיעו: "הגיעו שני מטוסי אל-על עם דגל ישראל על הזנב. כל העולם ראה את הג'מבו עם דגל ישראל. ירדו מהם 230 חיילי צה"ל, ומי שומר עליהם לאורך הדרך? שריוניות של חיילים ירדנים. זה היה מחזה סוריאליסטי", מספר רדיאן.
"חבל שבישראל לא כולם מפרגנים"
הסיקור החיובי אודות פעילות משלחת ישראל בהאיטי השפיע בעיקר על התקשורת המקומית: צה"ל, שבימים כתיקונם נאבק גם בישראל כדי לקבל סיקור חיובי, מוצא את עצמו מככב בשערים של העיתונים הגדולים, וזוכה לסיקור חם ואוהד במהדורות החדשות בטלוויזיה. יחסי הציבור הפנימיים בשיאם.
אבל במקביל דווקא בישראל נשמעים גם קולות ביקורתיים נגד המהלך. אחד המבקרים של ההתנהלות התקשורתית של הישראלים בהאיטי הוא פרופ' יואל דונחין, מנהל היחידה לבטיחות החולה במרכז הרפואי הדסה עין כרם. במאמר שפירסם דונחין באתר ynet, הוא כתב: "באסון הנוכחי, שממדיו חורגים מכל מה שידענו עד היום, יותר משיש צורך בבית חולים שדה, יש הכרח בבתי שימוש שדה. יותר משזקוקים לרופאים ואחיות, יש הכרח במחפרים לכריית קברים, לחפירת קווי ביוב. מדינה החפצה להעביר לנפגעים סיוע הומניטרי בלי לפזול לתדמיתה התקשורתית, ראוי שתשגר את מה שנחוץ לנפגעים ולא את מה שהיא מעוניינת לתת.
"אבל האם בחדשות הערב יראו את מפקד המשלחת הישראלית ליד מתחם ובו 500 בתי שימוש כימיים? הרבה יותר 'תקשורתי' להראות בית חולים ישראלי, מגיני דוד וכמובן את צוות הרופאים והאחיות המסור, בבגדי הייצוג שלהם עם דגל ישראל על הדש", נכתב.
"אני שומע שיש ביקורת על הישראלים, שלפיה אנחנו עושים הכל בשביל יחסי הציבור שלנו", אומר רדיאן, "וזה מכעיס אותי. חבל שדווקא בישראל יש כאלה שלא מפרגנים לנו, בעוד בכל העולם רואים את מה שעושים הישראלים למען המקומיים". יוסי לוי, דובר משרד החוץ, מתייחס גם הוא לביקורת: "שיגרנו את מיטב אנשינו שלא במטרה לקבל יחסי ציבור, אלא כדי להציל חיים".
ובכל זאת, גם לוי יודע שהתקשורת הזרה אוהבת את הסיפור הישראלי בהאיטי. בתחילת השבוע, למשל, עטה התקשורת על סיפורו של התינוק המקומי שנולד בבית החולים הישראלי, שהוריו החליטו לקרוא לו ישראל. "כ-20 רשתות זרות ועיתונים בינלאומיים כתבו על המשלחת הישראלית בימים האחרונים", אומר לוי. את פעילות הדוברות המקומית מובילים אנשי דובר צה"ל ונציגי הדוברות של משרד החוץ. "אחרי שנים שהתמונות דיברו לרעתנו, הפעם התמונות מדברות בעד עצמן, לטובתנו", אומר לוי. "cnn, פוקס ניוז, msnbc, ערוץ הטלוויזיה הגדול ביותר בספרד, העיתון הגדול באקוודור וערוץ הטלוויזיה הגדול בדרום אפריקה - כולם מסקרים את הנעשה בבית החולים שלנו".
לדברי לוי, "חבר פרלמנט של צ'ילה התראיין ודיבר על 'הנס שישראל מחוללת בהאיטי'". גם ביל קלינטון, המוביל את פעילות האו"ם בהאיטי, בחר להודות לישראל בנאום שנשא לתקשורת. לדברי לוי, "אפילו ה'גרדיאן' הבריטי, עיתון שידוע כמי שנותן במה לדיווחים נגד ישראל, כתב עלינו טובות".
נוהל צה"לי לטיפול בעיתונות זרה
גם בצה"ל מבינים את תרומת המשלחת ליחסי הציבור של המדינה. מאחר שמיקום בית החולים לא היה ידוע לרבים מהעיתונאים, הוחלט להפיץ נקודות ציון (נ.צ) של בית החולים בכל דרך אפשרית, כולל בטוויטר ובפייסבוק, כך שניתן להזין את המספרים ב-gps כדי להגיע למקום, מספר מתן גרינשטיין, חייל ודובר המשלחת של צה"ל.
"לאחר שהעיתונאים החלו להגיע יצרנו מסלול קבוע לביקור בבית החולים", ממשיך גרינשטיין. "בכניסה מקבל אותם נציג של דובר צה"ל ומפגיש אותם עם קצין בדרגת אלוף משנה, שנותן הסבר על פעילות פיקוד העורף וצוותי החילוץ. בהמשך הם ייפגשו עם מפקד בית החולים לשמוע על מה שהתרחש באותו היום. הם יכולים לעשות סיור בין האוהלים השונים, כשבסיומו הם מגיעים לאוהל תקשורת שמספק להם תקשורת אינטרנט לוויינית - מצרך יקר באזור מוכה אסון. שם הם מקבלים גם תיק עיתונות עם סרטונים ערוכים ותמונות שיוכלו לשגר למערכות העיתונים שלהם".
מה לגבי תקשורת זרה מהעולם הערבי? גם היא מסקרת את הפעילות הישראלית?
"ניסינו למשוך תקשורת ערבית, הזמנו אותם, אבל הם לא הגיעו. אבל יש המון צוותים מאירופה, שחשוב לנו מאוד שיכירו את מה שקורה כאן", מספר גרינשטיין ומוסיף כי "הגיעו מאל-חורה לסקר את הפעילות שלנו". עם זאת אל-חורה אינה עונה על ההגדרה רשת טלוויזיה ערבית, שכן מדובר ברשת טלוויזיה בערבית שהקים הממשל האמריקאי, במטרה לשדר חומרים מערביים לעולם הערבי.
גם ב-1999, לאחר רעידת האדמה הקשה בטורקיה, הגיעו צוותי החילוץ וההצלה הישראליים למדינה, והקימו שם בית חולים שדה גדול למדי. לישראלים זכור האירוע בעיקר בשל חילוץ הילדה שירן פרנקו ואמה, לאחר ארבעה ימים שבהם שכבו מתחת להריסות. הטורקים זכו אז לטיפול ביותר מ-1,200 פצועים ועשרות ניתוחים ולידות. המהלך חימם את מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה, שנהפכה בין היתר ליעד התיירותי המועדף על הישראלים.
בשנים האחרונות הוציאה ישראל משלחות נוספות לארמניה, הודו, קניה ותאילנד, לאחר אסון הצונאמי בחופי המזרח הרחוק. הסיקור החיובי באותם ימים הועיל לישראל באופן נקודתי, אך ההרמוניה עם התקשורת פגה מהר מאוד. ייתכן כי יחסי ישראל-טורקיה הצוננים מעידים יותר מכל על תפוגת ההשפעה של משלחות אלה ביחסים הבינלאומיים.
כבר לא אגרסיביים
"אנחנו לא משלים את עצמנו", אומר לוי, "אנחנו יודעים שחלק גדול מכלי התקשורת ישובו מהר מאוד לסורם, וישראל תשוב להיות מוצגת כגוליית, כסרבנית שלום, ככוח אימתני שמתנגד להסדרים מדיניים". עם זאת במשרד החוץ מאמינים שההשלכות של הסיקור החיובי בעולם ישפיעו גם על גופים כלכליים ישראליים, שמבקשים לפעול בעולם בתחומים של חקלאות, התפלת מים והיי-טק.
יועץ התקשורת רוני רימון, שמשרדו - רימון כהן שנקמן - משמש בשנים האחרונות כיועצי התקשורת של משפחת שליט, בהתנדבות, אינו קשור למשלחת מהאיטי, אך אומר: "כאיש מקצוע שמסתכל מהצד זה נראה מצוין. ישראל, שבסך הכל היא מדינה קטנה בעולם, מצטיירת באירוע הזה כמעצמה. עבור ישראל, העובדה שקלינטון הזכיר אותנו בנאום שלו היא חשובה מאין כמוה. זה מקהה בצורה רגעית את התדמית של ישראל כמדינה אגרסיבית ודורסנית".
ומה לגבי תפוגת התועלת התדמיתית? "כל עוד ישראל תמנף את זה, זה ימשיך לעבוד", קובע רימון, "ישראל יכולה להשתמש בחומרים שמגיעים משם, להפיץ אותם בכל צורה אפשרית, ביו-טיוב, בפייסבוק.
"כבר שנים אני אומר שישראל צריכה להקדיש סכומים גדולים לקניית מדיה בחו"ל (שטחי פרסום בעיתונים וזמן אוויר לפרסום בטלוויזיה, א.צ) להסברת עמדותיה. הסרטים הללו יכולים להיות מוצגים בפרסומות על ישראל. אפשר גם לבקש מכל שגריר ישראל בעולם להציג את הסרטים הללו בכל מקום שהוא נמצא ובכל הרצאה שהוא נותן".
גם מושיק תאומים, יועץ תקשורת ובעלי משרד הפרסום ויחסי הציבור גיתם, אומר: "כמי שעוסק בתקשורת אני חושב שנעשית כאן עבודה טובה מאוד. הפעילות הזו טובה מאוד בכך שהיא מייצרת אצל הישראלים גאווה גדולה להיות ישראלי. זאת אחת הפעמים היחידות שאני לא מרגיש שיש צורך לעשות דברים אחרת. בתור יועץ הייתי מציע להם להמשיך לעשות בדיוק את מה שהם עושים".
אבל גם תאומים סבור שמדובר בתרופה זמנית: "זה לא הפתרון לבעיית יחסי הציבור של מדינת ישראל ולכן איני יודע כמה זמן זה יעמוד לזכותנו. אני חושב שלו מדינת ישראל היתה עושה יותר בעולם בעזרה לזולת והושטת יד הדברים היו באים לידי ביטוי לטובה בתפישת ישראל. לו היינו מסייעים עוד יותר לפלסטינים ממה שאנו מסייעים כיום, הדבר היה מקבל ביטוי והיה מסייע לנו בבעיית התדמית שלנו.
"מה שלמדנו מהמקרה הזה בהאיטי זה שצריך לעשות, לעזור בכמה שיותר מקומות בעולם, וזה מה שבסופו של דבר ישנה את דימוי מדינת ישראל. התמונה הלא סימפטית של ישראל בעולם היא תוצאה של מעשים שאנחנו עושים בפועל. אם נאזן את ההתנהלות הזו בעשייה אחרת ושל ניצול המשאבים האנושיים שעומדים, כדי לסייע לעמים אחרים, רק נרוויח מזה".
מהלך כזה מועיל יותר מתרומתה של דוגמנית בינלאומית כמו בר רפאלי שמייצרת כתבות על ישראל בתקשורת הזרה?
"בר רפאלי היא לא שגרירה שלי. אני מתנגד לכל מי שלא משרת שירות צבאי ואני באופן אישי לא אעשה בה שימוש בקמפיינים שהמשרד שלי עורך, כי יש לי ערכים ונורמות. בטח שלא הייתי שולח אותה לייצג את מדינת ישראל. עבורי, השגרירה הישראלית היא הקצינה הלבושה ברישול שראיתי בטלוויזיה בהאיטי והרופא המיילד. עם דמויות כאלה, להסברה הישראלית קל שבעתיים".
טיפול נמרץ לתדמית הישראלית
מאת איילה צורף
22.1.2010 / 6:58