>> לא היה אדם אחד שציפה למחמאות רבות במסקנות כלכלני ה-oecd על מערכת החינוך הישראלית, שפורסמו שלשום. כשמעמידים בשורה אחת את הישגיהם הנמוכים של התלמידים הישראלים, שכר המורים הנמוך, גודל הכיתות והחינוך במגזר החרדי והערבי, כפי שעשו מומחי הארגון, מתקבלת תמונה קטסטרופלית.
אך בין כל החששות שהביע ארגון המדינות המתועשות על מערכת החינוך הישראלית, שלפי הדו"ח אחראית לפערים בחברה ומגבילה את פוטנציאל הצמיחה של ישראל, אפשר למצוא נקודת אור אחת: הרפורמות שנוסו בשנים האחרונות במערכת, ובראשן רפורמת אופק חדש שיצאה לדרך ב-2008.
אופק חדש הוגדרה בדו"ח כ"צעד בכיוון הנכון". במסגרת הרפורמה שופרו תנאי העסקת המורים ומעמדם, בתמורה לתוספת שעות בשבוע העבודה שלהם המיועדות ללימוד בכיתה בקבוצות קטנות או לעבודות אחרות בין כותלי בית הספר.
"הגידול בשכר המורים עקב הרפורמה נועד להתמודד עם המשבר במורל של המורים ועם בעיות הקשורות לסף הכניסה למקצוע", נכתב בדו"ח. ואכן, על אף שגם לפי הארגון נותר שכר המורים בישראל נמוך ביחס למדינות החברות בו, שכר המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות עלה בעקבות הרפורמה ב-26% למורים הוותיקים, ועד 43% למורים חדשים.
אין סיבה לאופטימיות
ואולם למרות מחמאות הארגון על יישום הרפורמה, נותרה בעיה אחת גדולה: היא מיושמת רק בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - ולא בתיכונים. את זה הארגון מתקשה לסבול. "רפורמת אופק חדש צריכה להיות מיושמת גם בחטיבות העליונות וצריך לגבור על הקשיים שמנעו יישום תוכנית דומה בהן", נכתב בדו"ח.
הקושי שהביא ליישום הרפורמה רק באופן חלקי נעוץ בהתנגדות של ארגון המורים, המייצג את רוב המורים בתיכונים, לאופק חדש. מי שעומד בראש ארגון המורים הוא רן ארז, שהתמיד בביקורות חריפות נגד הסתדרות המורים (המייצגת את רוב המורים בבתי הספר היסודיים וכמה מחטיבות הביניים) ונגד שרת החינוך שחתמה על ההסכם עם הסתדרות המורים, יולי תמיר.
המחמאות של oecd לאופק חדש, כאחת ההצלחות הגדולות והבודדות של מערכת החינוך החמיאו להסתדרות. מזכ"ל ההסתדרות, יוסי וסרמן שמח על כך ש"הסתדרות המורים השכילה לחתום עם המדינה על יישום אופק חדש במערכת החינוך".
oecd: צריך רפורמה בתיכונים
ב-oecd לא התייאשו סופית ממערכת התיכונים בישראל ומארגון המורים, והם תלו תקווה במשא ומתן איטנסיווי שהתקיים בין משרד החינוך, האוצר והארגון שהחל במחצית 2009. במשא ומתן דנו הצדדים עם ארז על יישום עקרונות דומים לאלה שבאופק חדש, ועל שינויים במתכונת הלימודים שהיו אמורים להיטיב עם התלמידים והמורים. "המשך השיחות עם ארגון המורים מסמל התפתחות חיובית בעניין", נכתב בדו"ח.
נראה כי כותבי הדו"ח היו אופטימיים מדי. מבדיקת themarker עולה כי ארז ניהל משא ומתן בחודשים האחרונים, אך בתחילת ינואר הגיע למבוי סתום ומאז הצדדים לא מקיימים מגעים בעניין, וגם בגלל הבחירות בארגון שהחלו אתמול.
בעוד שבאתר האינטרנט של ארגון המורים מציין ארז שמשא ומתן מתנהל, במכתב ששלח למורים ב-3 בינואר יוצא ארז נגד כל דרישות האוצר. המלצות ה-oecd ככל הנראה לא מקובלות על ארז, שטען במכתב כי "כתוצאה מהתנהלות האוצר נצטרך לחזור לתפקיד קלאסי של איגוד מקצועי הנאבק על תוספות שכר ותנאי עבודה בלבד".
רפורמת אופק חדש פותחה עקב מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל. לצורך יישומה הקצתה המדינה סכום עצום של 5 מיליארד שקל עד 2013 - אז אמורה הרפורמה לכלול את כל הגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.
כחלק מאופק חדש הוארך שבוע העבודה של המורים מ-25 שעות בפועל בבתי הספר היסודיים ל-26 שעות, בנוסף ל-10 שעות שבועיות - שמחציתן יועדו לחיזוק תלמידים חלשים, לקידום המצטיינים בקבוצות קטנות ולשעות שבהן המורה עובד בבית הספר. בחטיבות הביניים, שבוע ההוראה שהכיל 21 שעות בפועל עלה ל-23, בתוספת 13 שעות נוספות לחיזוק תלמידים ושהייה בבית הספר. בנוסף, מורים לא אקדמאים התחייבו להשלים את השכלתם, הורחבו סמכויות המנהל, וגם הגמישות בפיטורי המורים עלתה.
"איננו כסילים"
בתמורה לשינויים השווה שכר המורים לשכר אקדמאים בשירות המדינה, והם קיבלו זכאות לשעות נוספות עבור פעילות בהפסקות. בנוסף, המדינה השקיעה כ-55 מיליון שקל לשיפור תנאי העבודה הפיסיים של המורים בבתי הספר.
לפי טבלת השכר החדש, מורה מתחיל יקבל משכורת של 5,300 שקל (ברוטו), לעומת שכר של 2,967 (שהושלם לשכר המינימום) לפני הרפורמה. הקידום בשכר מותנה בוותק, הכשרות והערכה, כך שרמת השכר הגבוהה ביותר יכולה להגיע ל-14.7 אלף שקל בחודש (ברוטו), לעומת שכר מרבי של 7,400 שקל בעבר.
התוצאה היא שכיום מרוויח מורה בחטיבה או ביסודי כ-9,500 שקל בחודש בממוצע, ובסיום הרפורמה השכר צפוי להגיע, לפי הערכות, ל-11,000 שקל בממוצע ואף יותר. לעומת זאת, מורה בתיכונים, המיוצגים על ידי ארגון המורים, מרוויח כ-8,100 שקל בממוצע בלבד. במצב כיום, ארז הוא זה שמונע מהמורים המיוצגים על ידו להעלות את רמת שכרם כפי שמקבלים המורים בהסתדרות המורים, מכיוון שלפי הצעת האוצר, ערך התשלום שלהם לשעה יפחת.
במשא ומתן שהתקיים בין האוצר לארגון המורים הוצעה תוספת משמעותית בשכר המורים כדי להשוות את תנאי המורים בתיכונים לאלה שבחטיבות ובבתי הספר היסודיים. בתמורה דרש האוצר שינוי בשבוע העבודה שיכלול תוספת שעות עבודה וביטול חלק מתגמולי השעות המגיעים למורים. לפי טענת הארגון, תוספת השכר שהוצעה לו היתה של כ-26%.
הדרישות האלה לא חדשות עבור ארז. הן הוצגו בפניו בשנים האחרונות וניסוי דומה נערך בבתי הספר של הארגון ב-2001. ארז הסכים רק לתוספת של שעות בודדות בשעות העבודה ומתנגד לביטול חלק מתגמולי השעות. תגמולים אלו מאפשרים למורים לעבוד פחות שעות שבועיות בתנאים מסוימים: מחנך כיתה, מכין לבגרות או מעל גיל 50 - כל אלה עובדים פחות שעות בשבוע. לפיכך, ממוצע שעות העבודה בשבוע מסתכמות ב-19 שעות בפועל בממוצע (3.1 שעות ביום), במקום 24 שעות, לפי בסיס המשרה.
"לא נסכים להפחתת ערך השעה ולביטול תנאי העבודה. אנחנו אמנם מורים, אבל איננו כסילים כפי שאולי חושבים אנשי האוצר", כתב ארז.
בעוד שהארגון טוען כי תנאי אופק חדש לא מתאימים לתיכונים, ייתכן שאחד המכשולים במשא ומתן נובע מרצונו של ארז להגיע להסכם טוב יותר מאשר זה של הסתדרות המורים, כדי להוכיח כי התנגדותו לאופק חדש לא היתה לחינם. ואולם באוצר מסרבים כנראה להטיב עם מורי הארגון על פני אלה שבהסתדרות.
ובינתיים - הרפורמה תקועה והמרחק בין ישראל למדינות ה-oecd בכל הקשור לחינוך, נותר גדול כשהיה.
ארגון המורים מסר בתגובה: "במשך השנים המעמסה על המורים גדלה והשחיקה גוברת וזאת ללא שיפור בשכרם ובתנאי עבודתם, אלא להיפך. העומס המוטל על מורה בחינוך העל יסודי גדול לאין שיעור, כמו גם האחריות המוטלת עליו. מובן מאליו שרפורמה המתאימה לחינוך היסודי אינה יכולה להתאים לחינוך העל יסודי. אדרבא, הכלת אופק חדש על החינוך העל יסודי משמעה תוספת של 50% שעות עבודה וויתור על תגמולים בשיעור ממוצע של כ-30% - וכל זאת תמורת תוספת שכר בשיעור 26%. בוודאי שתוספת שעות עבודה תמורת ערך שעה נמוך יותר אינה הדרך לשפר את מערכת החינוך".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד רואה חשיבות גבוהה ביישום רפורמה בתיכונים".
השיעור שרן ארז לא רוצה ללמוד
מאת ליאור דטל
22.1.2010 / 6:58