>> השעה חמש לפנות בוקר. ל', עורכת דין ישראלית שעובדת בפירמת עורכי דין ניו יורקית, כבר במשרד. היא לא השכימה קום והתייצבה מוקדם לעבודתה - היא נמצאת שם כבר יותר מיממה. עוד מעט היא תלך לביתה, שתי דקות הליכה מהמשרד, תתקלח, תאכל משהו ותחזור למשרד. היא מעריכה שבשתיים בצהריים תחוש עייפות ויכולת הריכוז שלה תדעך, אבל מקווה שיום העבודה יסתיים מוקדם יחסית, בתשע-עשר בלילה.
בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הכלכלי בארה"ב, פירמות עורכי הדין הגדולות בוול סטריט סופגות הפסדים כבדים ועסוקות בהישרדות; על התאוששות עדיין לא חושבים שם. הלקוחות מתמקחים על מחיר השירות המשפטי, מבצעים סקר שוק מדוקדק ויש גם כאלה שנוטשים את הפירמות הגדולות והיוקרתיות לטובת משרדים צנועים יותר. הפעילות בשוק ההון הצטמצמה מאוד והמחלקות שבהן נרשמת רווחיות ופעילות ערה יחסית הן מסים, ליטיגציה ופשיטות רגל.
"ניו יורק טיימס" מדווח כי ענף עריכת הדין בארה"ב נמצא בשפל החמור ביותר זה עשרות שנים. פיטורים נרחבים, קיצוצים ולחצים גוברים להשגת תוצאות. עורכי הדין האמריקאים חשים כי הם טובעים. מי שהצטרף לענף בשנים האחרונות "בנה" על חיים נוחים, ביטחון תעסוקתי והערכה חברתית. כעת מתמודדים רבים מהם עם מציאות שונה. בשוק מדברים על יותר מ-4,600 עורכי דין שפוטרו בשנה האחרונה.
נזכרים במסיבות הפאר
המשבר בענף בא לידי ביטוי גם בעצירת הגיוסים של עורכי דין צעירים בפירמות הגדולות. רבות מהפירמות פיטרו כ-10% מעורכי הדין במשרדיהן והיו גם הפחתות שכר. החופשות הממושכות, מסיבות הפאר, הכיבוד המשובח - כל אלה נעלמו. המשבר ניכר אפילו בניקיון המשרדים. מה הפלא, אם כן, של' אינה מתלוננת. מצבם של הישראלים בפירמות עריכת הדין של וול סטריט אינו טוב מזה של עמיתיהם האמריקאים - כנראה שגרוע יותר.
הליך הקליטה של עורכי הדין הצעירים בפירמות הגדולות מסודר ומובנה. באמצע שנת הלימודים השנייה בבית הספר למשפטים הסטודנטים עושים התמחות קיץ בפירמות ומיד לאחר מכן, כשנה לפני תחילת העבודה בפירמה, הם יודעים מתי ואיפה יעבדו. "סטודנטים קיבלו הצעות עבודה כבר לפני יותר משנתיים, וחשבו כי יתחילו לעבוד לפני שנה", מתארת ל' את המצב הקשה במשרדי עריכת הדין בניו יורק. "בתחילת המשבר הודיעו להם כי גיוסם נדחה לזמן מה ולאחר מכן, בעוד כמה חודשים.
"המשרד הציע להם תשלום זעום בתקופת ההמתנה כדי 'לצאת איתם בסדר' ולמנוע את 'עריקתם' למשרדים אחרים. בינתיים לא נכנסו לעבודה עורכי דין חדשים. במקביל, פיטרו עורכי דין והלחץ על הנשארים הוא אדיר. הייתי שמחה אם מישהו היה יכול לעזור לי, אבל אין", אומרת ל' - בעלת שלוש שנות ותק בפירמה. לדבריה, מאז תחילת המשבר היו כמה גלי פיטורים גדולים בענף.
שיטת התגמול בפירמה שלה עברה מהפך מאז פרוץ המשבר. בעבר, כל עורכי הדין שהחלו את עבודתם בשנתון מסוים קיבלו תוספת שכר מובנית של 10% כל שנה, לא כולל בונוסים. אבל לפני שנתיים הכל השתנה. "אמרו לי שהשכר הוקפא. לפני חצי שנה קיצצו לנו 5,000 דולר בשכר השנתי. בתחילת 2010 הייתי אמורה לקבל, כמו כל השנתון שלי, תוספת של 10%. זה לא קרה. הפכו את השכר לפרסונלי והדגש הוא על הישגים. כיום בוחנים פחות את השעות שאני משקיעה ויותר את ההצלחות. אני עובדת שלוש שנים ולמעשה השכר שלי הלך אחורה. לצערי, החיים במנהטן לא נהפכו זולים יותר, הכל יקר".
ל' הספיקה לחוות גם ימי זוהר. שבועות נופש באתרים אקזוטיים עמוסי אלכוהול, אוכל טוב וריקודים, נשפים ססגוניים בחג המולד באולמות נוצצים ואירועים מושקעים ביום העצמאות. "הכל בוטל. בשנתיים האחרונות לא היה כלום. כריסמס השנה נחגג בחדר ישיבות עם כיבוד מינימלי. תמיד היו בחדרי הישיבות פחיות וחטיפים וכל מי שרצה נכנס ולקח. אין יותר - רק אם מגיע לקוח ויש ישיבה, מזמינים את הכיבוד במיוחד".
"אתה מרגיש אפס"
עורכי דין ישראלים בוגרי תואר שני במשפטים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, כמו ייל, nyu, קולומביה והארוורד, שסיימו את לימודיהם בשנתיים האחרונות, ניצבים בפני חומות בצורות בניסיונותיהם להיקלט בפירמות. חלקם נאלצים לחזור ארצה עם חובות מינימליים של 100 אלף שקל, עלות שנת לימודים, לא כולל שהות. אחרים ממשיכים ללימודי דוקטורט אף שמלכתחילה לא חשבו לעשות כן והעדיפו לעבוד בפירמה, כדי להחזיר חובות ולצבור ניסיון תעסוקתי.
השותפים הבכירים בפירמות מעדיפים להעסיק תחילה את בוגרי האוניברסיטאות המקומיים, שסיימו התמחויות קיץ לפני שנתיים ונותרו ללא תעסוקה אף שהמשרד התחייב להעסיקם. אחריהם בתור: עורכי דין אמריקאים בעלי ותק של שנתיים-שלוש בפירמות מובילות שפוטרו ומוכנים לעבוד כמעט בכל תנאי. לאחר מכן יגויסו עורכי דין אירופאים, מזרח-אסיאתים ודרום-אמריקאים שלמדו בארה"ב. קצת לפני עורכי הדין מפקיסטאן - ייקלט עורך דין ישראלי.
ל' נשמעת מיואשת אבל אומרת כי היא שמחה שיש לה עבודה: "ההאטה הכלכלית מורגשת מאוד. יש תחושה קשה של take it or leave. אני יודעת שיש עוד אלף כמוני. גם ככה בחברות הגדולות אתה מרגיש אפס, עכשיו במיוחד. כישראלית, מצבי גרוע יחסית - אם אפוטר, אצטרך להתמודד בחיפוש העבודה מול מקומיים ולמצוא משרד שיסדר לי ויזה. למה שהם יעשו את זה?".
התחרותיות גוברת
ל' ממשיכה: "הנכונות להכשיל אחרים גברה. נאבקים על עבודה. עורכי הדין מבינים כי כל עוד אנחנו מחייבים לקוחות בשעות העבודה שלנו, אנחנו בסדר מבחינת הפירמה. ברגע שעורך דין לא מחייב שעות, הוא הופך לנטל. כולם רבים על עבודה כדי שיוכלו לחייב לקוחות. צריך מרפקים. עמיתים לא משתפים במידע כדי שלא תיקח מהם עבודה".
לדבריה, פעולות שנקטה הפתיעו גם אותה: "אני אומרת לבוס שלי נחרצות שאני לא מוכנה שהוא ייתן את העבודה למישהו אחר, כי הוא הבטיח לי. המאבק על גבולות הגזרה מתרחש בכל הדרגים. גם בקרב עורכי דין שעובדים בפירמה 14 שנה".
למעשה, הפירמה עצמה נאבקת. "ראשי הפירמה כל הזמן בודקים מה קורה אצל המתחרים ומשתדלים לא לגרום להורדת הפירמה בדירוגים המובילים. אצלנו עדיין מכריזים על שכר התחלתי לעו"ד בניו יורק של 160 אלף דולר. עקרונית, הנתון נכון, אבל בשנתיים האחרונות אף אחד לא התחיל לעבוד. ב-50 הפירמות הגדולות בארה"ב זה השכר הבסיסי, והם לא יעשו דבר כדי לרדת ממנו. בשלוחות הפירמה ברחבי ארה"ב השכר ההתחלתי הופחת ל-120 אלף דולר".
בתחומים אחרים המצב עדיין שפיר. "לכל שלושה עורכי דין יש מזכירה, ולכל 14 עורכי דין יש שני עוזרים משפטיים, שעושים עבודה משפטית-טכנית, דומה לזו של מתמחה בארץ".
עורכי הדין הטריים מתקשים להתמודד עם השינויים. "חשבתי, 'נהדר, אוכל לקנות בית בגיל 23'", אמרה ז'קלין מיסיטווה ל"ניו יורק טיימס", כשנזכרה בשנה הראשונה שלה כעורכת דין, ב-2006, בפירמת פילסבורי בסן פרנסיסקו. "ומעניין לאן אגיע כשאהיה בת 40".
היא קיבלה על עצמה את עומס העבודה הכבד בתמורה לסיכוי לחופשות בקאריביים, מכונית עם גג נפתח ודירת לופט גדולה. אבל עורכי דין צעירים שנכנסים כעת לתחום אינם חשים את הביטחון הזה, ציינה מיסיטווה,27, שעזבה את פילסבורי ב-2007 ופתחה משרד משלה. "אם הייתי ממשיכה להיות שכירה היה עלי לעבוד פי מיליון יותר קשה - רק כדי לוודא שבפעם הבאה שיש קיצוצים, אהיה מחוץ לרשימה".
"המוראל בשפל"
האווירה הקשה משפיעה גם על מצב הרוח. אליזבת טילינגהרסט, לשעבר עורכת דין וכיום פסיכולוגית במנהטן: "עורכי דין ידועים ברמות הדיכאון והחרדה הגבוהות שלהם, שמאז פרוץ המשבר רק החריפו. המוראל של כולם בשפל".
חייהם של עורכי הדין השכירים נחשבו תמיד קשים, אבל הוגדרו מאבק קיומי, כפי שרבים טוענים כיום. לא כולם מסכימים עם האבחנה הזו. "המוכשרים תמיד יוכלו להתקדם בתוך המשרדים", אומר מתיו פלדמן, שותף בווילקי פאר אנד גאלאגר בניו יורק. "בעבר, עורכי הדין השכירים היו קצת שאננים והניחו כי די להגיע למשרד ולא לריב עם אף אחד, כדי שמשרתם תהיה מובטחת. הגיע הזמן שהם יתעוררו".
היוקרה והדימוי העצמי של עורכי הדין נשחקו גם הם כתוצאה המשבר. גם אם לא הרגישו אף פעם אדוני היקום, כמו בנקאי ההשקעות, העבודה עד השעות הקטנות של הלילה היתה קלה יותר כשהיו נזכרים שהם הולכים בעקבותיהם של לואיס ברנדייס, קלרנס דארו ואלי מקביל.
קשה יותר לשמור על הדימוי העצמי כשהחוזים נכתבים במיקור חוץ על ידי עורכי דין מבנגלדש, וכשהלקוחות שמחליטים להתגרש מעדיפים לעשות זאת באמצעות ערכת עשה-זאת-בעצמך לגירושים, שנמכרת בסניפי אופיס דיפו ב-31.99 דולר.
עם הזמן תחושת התסכול מפנה את מקומה לתשישות ולנטישה. ב-2008, כשהחברות הודיעו על קיצוצים בבונוסים, נרשמה מחאה מסוימת. כיום, היא נעלמה כמעט לחלוטין.
בחזרה לישראל
למזלם של הישראלים בארה"ב, המשרדים הגדולים בישראל עדיין שמחים לקלוט עו"ד מצטיין בעל תואר שני מ-nyu. השכר אמנם בשקלים, אבל לפחות נכנס משהו לבנק.
עו"ד יורם מובשוביץ' ממשרד מיתר, ליקוורניק & גבע, לשם, ברנדווין מציין כי בשנה וחצי האחרונות הוא רואה עלייה במספר עורכי הדין הישראלים שלמדו ועבדו בארה"ב וחזרו לישראל. קליף פיליג ממשרדו מוסיף: "ניכר גידול משמעותי במספר הישראלים החוזרים שעבדו כעורכי דין בארה"ב. חלקם פוטרו וחלקם העדיפו לחזור ארצה מיוזמתם, במקום לחכות שיפטרו אותם. אין ספק שתואר וניסיון בעבודה בארה"ב הם נכסים חשובים מבחינתנו ומהווים יתרון - אבל השכר נקבע בכל מקרה לגופו. אין סולם קבוע.
"הגישה שלנו היא כשיש מועמד טוב לקלוט אותו בכל מקרה, ולא משנה מהם צורכי המשרד. עו"ד עם ניסיון בעבודה בפירמה מובילה בניו יורק תמיד מבוקש אצלנו - ושווה לנו הרבה".
גם עו"ד טל בנד, שותף במשרד ש. הורוביץ, מבחין בשנתיים האחרונות ביותר פניות של עורכי דין ישראלים שסיימו לימודים מתקדמים באוניברסיטאות בארה"ב וחזרו ארצה, אף שהעדיפו להישאר בארה"ב. "מדובר באנשים מוכשרים, שאת חלקם אנחנו מכירים לאחר שהתמחו או עבדו אצלנו וחזרו. אנחנו לא מנצלים את מצוקתם בקביעת השכר. זה לא יעלה על הדעת. אנחנו מתחשבים בוותק שלהם בעריכת דין ולא מזכים אותם בתנאים מיוחדים מכיוון שהם בוגרי אוניברסיטה בחו"ל".
עורכי הדין בוול סטריט לא מצליחים לצאת מהמשבר
מאת הילה רז וניו יורק טיימס
24.1.2010 / 6:47