ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) הצליח לגרום ללא מעט אנשים להרים גבה בשבוע שעבר כשהציג הצעה שיכולה, לטענתו, לעצור את עליית מחירי הדיור: המדינה תנפיק ותמכור לציבור אג"ח צמודות למחירי הדירות. במקום לקנות דירה להשקעה, משקי בית ירכשו את האג"ח וייהנו גם מזרם מזומנים שוטף וגם מרווחי הון. כתוצאה מכך יצנח הביקוש לדירות, והמחירים בשוק יירדו.
ואולם היוזמה הזו לא תצא לפועל. המדינה לא תסכים, וממילא "מחירי הדיור" אינם הומוגניים מספיק כדי להצמיד אליהם מחיר של נייר ערך - מחירי הדיור בחדרה מתנהגים באופן שונה לחלוטין מהמחירים בפארק צמרת בתל אביב. אלא שלא תהיה זו הפעם הראשונה שהציבור דורש מהממשלה להנפיק אג"ח הצמודות לנכס שנהנה כרגע מביקוש - ובעבר היא אפילו הסכימה לכך.
ח"כ שאמה אולי אינו יודע זאת, אבל היום, 24 בינואר, הוא יום הפקיעה הסופי של סדרת האג"ח האחרונה מסוג גלבוע - אג"ח ממשלתית שקלית הצמודה לריבית הדולרית ולשער הדולר. הגלבוע היה במשך שנים כלי השקעה מרכזי בבורסה, ומשקלו בסך ניירות הערך הממשלתיים שבמחזור הגיע בתקופות השיא ל-10%-15%. לפני 20 שנה כל ועדת השקעות היתה צריכה להחליט מדי בוקר כמה גלבועים לקנות ולמכור - והיו תקופות שבהן הגלבועים הציעו לחוסכים תשואה שנתית צמודה לדולר של לא פחות מ-7%.
הרעיון שעמד מאחורי הנפקת הגלבועים אינו שונה בהרבה מזה של ח"כ שאמה. כשיש בציבור לחץ לאחזקת נכס מסוים, יכולה הממשלה להציע לציבור נייר ערך הצמוד אליו, וכך הנכס עצמו אינו מתייקר ואינו אוזל מהמלאי. לפני 25 שנה, הנכס שכולם ביקשו לרכוש היה מטבע חוץ, בעיקר דולרים, והביקוש איים לגרום לעלייה חדה בשערו, כלומר לפיחות של המטבע המקומי. המדינה הרי יכולה לעשות מה שהיא רוצה - עובדה שבמשך עשרות שנים היא סיפקה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, ללא קשר לתנאי השוק. הציבור, מצדו, קיבל את מה שרצה: הגנה מפני פיחות גדול ופתאומי בשקל.
אלא שברגע שהמדינה הפכה את השקל למטבע סחיר, גורלם של הגלבועים נחרץ. הפחד מפיחות פתאומי נמוג, ומי שבכל זאת רצה דולרים יכול היה לרכוש אותם ישירות - ולא בהצמדה חוזית.
במשך רובם של שני העשורים האחרונים, התשואות של הגלבועים כמעט תמיד פיגרו אחר התשואות של האג"ח הממשלתיות - ובוודאי אחר המניות והאג"ח הקונצרניות. מי שהפסידו היו המשקיעים שרכשו אותם, ולעומתם המדינה היא זו שהרוויחה מכיוון שתשלומי הריבית וההצמדה ששילמה היו נמוכים.
ביטוח ללא תמורה
בסופו של דבר החליטו אנשי האוצר שאין למדינה עניין להיחשף לשינויים בשער המטבע, ולכן החליטו לצמצם בהדרגה את כל סוגי ניירות הערך הצמודים שהם מנפיקים. קודם הסתיימו ההנפקות של הגלבוע הדולרי, ולאחר מכן החל האוצר לצמצמם את היקף הגיוס באג"ח צמודות למדד. קו ההנפקות הצמודות היחיד שהאוצר מטפח הוא הנפקות בחו"ל הנקובות במטבע חוץ אמיתי, מכיוון שזהו קו אשראי זר שאינו משפיע על השוק המקומי ואינו דוחק החוצה את השוק הפרטי. לוואקום שהממשלה השאירה באפיק הניירות הצמודים למט"ח נכנסו בתי השקעות וגורמים פרטיים, שהנפיקו עשרות סוגים של אג"ח ומכשירי חיסכון מובנים המספקים הצמדות וריבית שוטפת במגוון של מטבעות ונוסחאות.
האם ייתכן שהממשלה תשוב יום אחד ותציע לציבור אג"ח צמודה לנכס שהציבור ידרוש? בחלק מבתי ההשקעות מעריכים כיום כי עלייה ברמת האינפלציה תיצור ביקושים ערים לאג"ח צמודות מדד, אך איש אינו מדבר על שובם של הגלבועים. אם באוצר בכל זאת מוכנים לחשוב בצורה יצירתית, אנחנו מוכנים להציע כמה רעיונות הצמדה מקוריים ומעניינים. אנחנו מבטיחים שציבור החוסכים הישראלי יקבל אותם במחיאות כפיים ובביקושים ערים:
1. אג"ח ממשלתיות צמודות לקידוחי הגז והנפט מול חופי חיפה. דרך בטוחה, ללא אפשרות הפסד, ליהנות גם מהכנסת ריבית מובטחת וגם מרווח הון שמן במקרה של מציאת נפט או גז. עוד יתרון: הביקושים הספקולטיביים ליחידות ההשתתפות בבורסה יירגעו, ומחירן יחזור לשווי הכלכלי האמיתי.
2. אג"ח ממשלתיות צמודות למחירי הדירות בפלורידה. למה להסתפק באג"ח דיור מקומיות? הרי כולם יודעים שהדירות בישראל אינן זולות, בלשון זהירה, ולא יהיה זה חכם להיכנס לשוק בשיא. המציאות הגדולות נמצאות בבתי הדירות בפלורידה, ואג"ח ממשלתית צמודה למחירי הדירות במיאמי תהיה להיט גם בקרב ציבור הספקולנטים וגם אצל המשקיעים המוסדיים.
3. אג"ח ממשלתית מורכבת, ש-50% ממנה צמודים למחיר המים ו-50% הנותרים - למחירי חשבון הטלפון הסלולרי הממוצע. מכיוון שהמדינה גובה מאזרחים מס מים ומס סלולרי על ידי יצירת שוק בלתי תחרותי, אך ראוי יהיה שהיא תציע לאותם אזרחים אג"ח ממשלתית המייצרת תשואה נאותה הצמודה למדדים אלה, שתקזז לפחות חלק מחשבונות המים והתקשורת - שלא מפסיקים לעלות.
ס?פה של הצמדה
איתן אבריאל
24.1.2010 / 6:47