ארה"ב יוצאת להגנה על החופש באינטרנט

>> ביום חמישי האחרון הבהיר הממשל האמריקאי בראשונה כי נושא חופשיות רשת האינטרנט יהיה מעתה גורם חשוב בקביעת מדיניות החוץ של המעצמה מספר אחת בעולם. הילרי קלינטון, שרת החוץ של ארה"ב, נשאה נאום תקיף בזכות החופש ברשת ושיגרה מסרים חד משמעיים כלפי מדינות שמפעילות צנזורה על הרשת, מגבילות את נגישות אזרחיהן אליה או מאפשרות מתקפות של האקרים מתחומן.



"מדינות, טרוריסטים או שלוחיהם, חייבים לדעת שארה"ב תגן על הרשתות שלה", אמרה קלינקטון בתקיפות. "אלה שיפריעו את הזרימה השוטפת של המידע בחברה שלנו מהווים איום על הכלכלה, הממשלה והחברה האזרחית שלנו. מדינות או יחידים שיהיו מעורבים בהתקפות מקוונות, יישאו בתוצאות ויזכו לגינוי בינלאומי".

ברור כי החלטת הממשל האמריקאי לגבש לראשונה מדיניות מוצהרת בנושא, קשורה להחלטת גוגל מלפני יותר משבוע להפסיק לצנזר תוצאות חיפוש עבור גולשים סינים. ההתערבות הברורה של הממשל האמריקאי בסוגיה זו, קושרת בין האינטרנט וכלכלת המידע ובין האינטרסים המדיניים של ארה"ב. "בשנה האחרונה היינו עדים לזינוק חד באיומים על הזרימה החופשית של מידע באינטרנט. סין, תוניסיה ואוזבקיסטאן הגבירו את הצנזורה על הרשת. בווייטנאם נעלמה לה לפתע הנגישות לרשתות חברתיות, ובמצרים נעצרו בשבוע שעבר כ-30 בלוגרים ואקטיביסטים", אמרה קלינטון בנאומה. כדי להבהיר את החשיבות שארה"ב מייחסת לחופשיות הרשת, לא הסתפקה קלינטון בנימוקים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, אלא ניסתה להעניק לה בסיס אידיאולוגי. "הזכות להתחבר לאינטרנט היא כמו זכות ההתאגדות במרחב המקוון". נאומה התכתב עם נאום ארבעת החירויות של נשיא ארה"ב, פרנקלין דלאנו רוזוולט מ-1941, שבו הציע ארבע חירויות בסיסיות שלדבריו כל אדם זכאי ליהנות מהן בכל מקום בעולם: חירות הביטוי וההבעה, חירות הדת, חירות ממחסור וחירות מפחד.



משבר גוגל כסימפטום



את עיקר חיציה הפנתה קלינטון לעבר סין. לפני כשבוע וחצי הגיעו יחסי סין עם גוגל לכדי משבר, כשענקית האינטרנט איימה להפסיק את פעילותה במדינה. גוגל, שמזה ארבע שנים משתפת פעולה עם מדיניות צינזור התכנים ברשת של סין, ספגה התקפה מקוונת על שירותיה, שכוונה לחשבונות דואר אלקטרוני של פעילי זכויות אדם סינים.



גם בישראל עלתה הסוגיה לסדר היום כשבתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת קידם שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס מש"ס, חקיקה שנועדה לחייב את ספקיות האינטרנט לבצע חסימה של תכנים פוגעניים. היוזמה, שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, נקברה בממשלה הנוכחית. הסרת הנושא מסדר היום חסך מישראל את העונג להצטרף לרשימת 13 המדינות האויבות לאינטרנט, של ארגון עיתונאים ללא גבולות, שכמחציתן הוזכרו על ידי קלינטון בנאומה.



נאומה של הילרי קלינטון הבהיר לכל מי שהטיל ספק בכך, שמדובר בבעיה רצינית שמטרידה את הממשל האמריקאי וכי משבר גוגל הוא רק הסימפטום שלו. בנאומה הגדילה שרת החוץ את הדרישה מסין ולא הסתפקה עוד בהסברים אלא בדרישה "לבחון היטב את המתקפות המקוונות" תוך ציפייה ש"החקירה ותוצאותיה יהיו שקופים".



כדי לרכך את המסר הוסיפה קלינטון כי הממשל "יתייחס לחילוקי הדעות עם סין בסוגיה באופן פתוח וברוח מערכת היחסים החיובית של שיתוף הפעולה שלנו". לדברי קלינטון "חברות אמריקאיות מתחשבות הרבה יותר בנושא חופש המידע והאינטרנט במסגרת ההחלטות העסקיות שלהן. אני מקווה שהמתחרות שלהן והממשלות ישימו לב היטב למגמה זו".



אזהרה דומה השמיעה כשיצרה חיבור בין הפוליטי לכלכלי: "אם למקבלי החלטות בתאגידים אין גישה למקורות גלובליים של מידע וחדשות, בטווח הארוך יפחת האמון שרוחשים המשקיעים להחלטותיהם. מדינות שמצנזרות חדשות ומידע חייבות להכיר בכך שמנקודת מבט כלכלית, אין כל אבחנה בין צנזורה של ביטוי פוליטי וביטוי כלכלי". בחלק אחר הזהירה קלינטון כי "מדינות או יחידים שיהיו מעורבים בהתקפות מקוונות יישאו בתוצאות ויזכו לגינוי בינלאומי".



"לא זקוקים לשיעורים"



תגובת סין לא איחרה לבוא. פחות מ-24 שעות לאחר נאום קלינטון פירסם משרד החוץ הסיני הודעה חריפה מפי דובר המשרד. בהודעה נאמר כי סין "מצפה מארה"ב לכבד את העובדות ולחדול מלהשתמש במה שמכונה 'סוגיית חופשיות הרשת' כדי להפנות האשמות חסרות ביסוס כלפי סין".



סין הזהירה את ארה"ב כי עליה "לטפל בחילוקי הדעות בדרך נאותה" או שתסתכן בפגיעה ביחסים בין המדינות. בתגובה אחרת, אמר יו"ר התאחדות המדיה המקוונת של בייג'ינג, מין דהונג, כי "האופן שבו האינטרנט הסיני מתפתח ומנוהל הוא עניינו של העם הסיני" והוסיף כי "סין לא זקוקה לשיעורים מארה"ב על מה לעשות או כיצד".



המתיחות בין שתי המדינות בעקבות נאום קלינטון מצטרפת לחילוקי דעות בשורה של נושאים בוערים שארה"ב מייחסת להם חשיבות רבה, כמו: אמצעי ההתאוששות מהמשבר הכלכלי, השינויים באקלים העולמי, הסנקציות על איראן, חוסר האיזון בסחר, סוגיית שער המטבע הסיני, מכירת הנשק האמריקאי לטייוואן, וסוגיית זכויות האדם בטיבט.



בנאומה, קלינטון לא חסכה אזהרות מרומזות גם מחברות אמריקאיות שישתפו פעולה עם משטרים מדכאים. "אסור לאף חברה מכל סיבה שהיא להסכים לצנזורה. ובאמריקה, חברות אמריקאיות צריכות לעמוד על כך באופן עקרוני. זה חייב להיות חלק מהמותג הלאומי שלנו".



ואם בזה לא היה די בכדי להבהיר שארה"ב מתכוונת ביזנס, סיכמה קלינטון את נאומה בכך ש"באמצעות קידום האג'נדה הזו אנו מיישרים קו עם עקרונותינו, יעדינו הכלכליים וסדר העדיפויות האסטרטגי שלנו. במהלך 2010 נפעל בשיתוף עם ארגונים, חברות ומוסדות אקדמיים כדי לחזק טכנולוגיות שיעזרו לנו לקדם מדיניות זו. ארה"ב תעמוד מאחורי פיתוח של יישומים סלולריים, שיאפשרו לאזרחים ברחבי העולם לדרג את איכות השלטון במדינותיהם ולדווח על שחיתויות בממשל. יישומים שיגבירו את יכולתה של ארה"ב לסייע למדינות המגלות אחריות שלטונית".