מדד המכירות הקמעוניות מצביע על המשך גידול בהוצאות משקי הבית לצריכה פרטית. בד בבד, סקר החברות והעסקים מאותת שברביע הנוכחי תתחזק הפעילות במשק, בדגש על תעשייה ומסחר, אף כי בשוק העבודה יהיה השיפור איטי יותר ובתעשיית במלונאות הסנטימנט שלילי. ניתן לומר שההאטה נבלמה סופית והמשק שב לפסי התרחבות. אולם, לא ניתן להתעלם מתלות מסוימת בהמשך ביקוש מחו"ל, להתבססותה של התרחבות זו.
התמונה הכוללת חיובית, אך טרם מוצאת ביטוי מספק בשוק העבודה. בנוסף, התחזקות חוזרת בשער השקל, אם תהיה, תאתגר את המגזר המייצא.
המניות
שוק המניות בישראל ממשיך להציג עליות מהירות, המתבטאות ברובן הגדול במניות קטנות (יתר 30 קפץ 11% עד כה השנה, בעוד ת"א 25 הוסיף 1% בלבד ומניות הבנקים אף השילו 3%) ומתעלמות מהירידות בחו"ל. האם לעולם חוסן? בינתיים הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים והעליות פוקדות מספר רחב של מגזרים (הגם שהן מתמקדות בשותפויות חיפושי הנפט והגז).
במזרחי טפחות ממליצים על גישה זהירה ביותר בשבועות הקרובים. הרוח המנשבת מחו"ל שלילית והשפעת הנתונים החיוביים המקומיים מוגבלת. יש להתמקד במניות ומגזרים, שבמקרה סביר של תפנית שלילית בסנטימנט ובשוק ההון, יגיבו בשיעור מדוד יחסית.
איגרות החוב הממשלתיות ושער החליפין
איגרות החוב הממשלתיות פותחות את השנה עם עליות קלות, המתמקדות באיגרות החוב הלא צמודות ובתקופות הפדיון הבינוניות והרחוקות. כך, אג"ח ממשלתיות לא צמודות עם 5+ שנים לפדיון עלו עד כה 1.8% ואג"ח צמודות מדד עם 7-5 שנים לפדיון עלו 1.5%. שיעור האינפלציה, הנגזר מאיגרות החוב הללו, נע בין 2.1% ל-2.3%, די קרוב להנחות העבודה של מזרחי טפחות.
העלאות ריבית מדודות ב-12 החודשים הקרובים (עד 2.25% להערכת מזרחי טפחות) תולכנה לעלייה מסוימת בתשואות הפדיון לטווח קצר, בעוד תשואות הפדיון לטווח בינוני - ארוך תעלנה פחות, אם בכלל, בין השאר הודות לירידה בגיוס ההון של המדינה ואיתנותן של איגרות החוב האמריקאיות.
בתקופה הקרובה, אם תתחדשנה הירידות בשוק המניות והסנטימנט יתערער, עשויות האג"ח הללו להיות אטרקטיביות יותר.
בכפוף לסיכון הארכת תקופת הפדיון, במזרחי טפחות רואים עדיפות קלה לממש"ק עם 5-2 שנים לפדיון וממצ"מ עם 5-10 שנים לפדיון (הגם ששתי החלופות תצגנה עליות חד ספרתיות נמוכות ב-12 החודשים הבאים).
אגרות החוב בריבית משתנה מתנהלות בסימן ירידה ומגלמות עתה תרחיש מופחת לעלייה בריבית בנק ישראל, לנוכח הירידה המסתמנת במדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הבאים.
שער השקל כנגד הדולר התחזק 1.3% מראשית השנה. ברקע, בין השאר, שלוש העלאות הריבית האחרונות, נתוני המשק החזקים ותלילות עקומי התשואה לפדיון. רכישות בנק ישראל, ששבו וגדלו לאחרונה, והתחזקות הדולר בעולם, מנעו התחזקות מהירה יותר בשער השקל. נקודת מבחן מעניינת לשער החליפין תהייה לקראת אמצע השנה, כשיתברר כיצד יגיבו זרים לצירוף המתוכנן של ישראל ל-oecd. ההערכות בנושא חלוקות.
שער החליפין נמוך (השקל חזק) מהנחת העבודה שלנו לחודשים הקרובים (בין 3.8 ל-4.0 שקל/דולר). "איננו צופים התחזקות נוספת בשער השקל והנטייה בהמשך תהייה לפיחות, כשברקע התחזקות בשער הדולר כנגד היורו. לאופן בו תשתנה הריבית במשק וכאמור להתנהלות הדולר בעולם תהיינה השלכות משמעותיות על כך", אומרים היום ביחידת ההשקעות והאסטרטגיה של מזרחי טפחות.
מזרחי טפחות: סקירה אסטרטגית של המשק, אגרות החוב ומניות
TheMarker Online
24.1.2010 / 11:26