יו"ר מוזילה: "התרחקו מתוכנה - לכו על שירותים"

מינכן

>> בכירי עולם האינטרנט האירופי ואורחים מארה"ב התכנסו אתמול במינכן בכנס האינטרנט הגדול באירופה, dld (digital life design). כמו בכל שנה פתח היו"ר המשותף של הכנס, היזם ומשקיע יוסי ורדי, את האירוע בסערה.



במליאת הפתיחה הוא ביקש מאנשים ללחוץ ידיים ולהציג עצמם ליושבים מצדיהם, התקיל אורחים עם שאלות על מצב העסק שלהם ודרש מכולם לצעוק בקול רם תחום אחד שרשת האינטרנט צפויה, לדעתם, לשנות. בין אורחי הכנס היו כמה עשרות ישראלים, רובם בעלים ומנהלים בחברות סטארט-אפ, אבל גם איש ערוץ 10 גיא זהר, מנכ"ל נענע10 גיא אליאב ומנכ"ל תפוז דן חן. כמו כן נכחו עמי גניגר מתיא, דני ימין ממיקרוסופט, הקוסם ליאור מנור ויאיר גולדפינגר מאיי.סי.קיו.



בפאנל שהנחה ורדי השתתפו ניקלס זנסטרום, מייסד סקייפ; מיטשל בייקר, יו"ר מוזילה, החברה מאחורי דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס; וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה. ורדי מיקד את הפאנל בחברות האינטרנט שדחקו חברות אחרות מהמשחק בזכות הטכנולוגיה שפיתחו.



ראשון להתייחס לנושא היה זנסטרום, מייסד סקייפ: "החברות הגדולות החזיקו הרבה עובדים ולכן קשה להן להשתנות. עבדתי בעבר בחברת טלקום. קשה מאוד לעשות שינוי כשכולם עושים את אותו הדבר, מפרסמים באותו אופן ומנסים להרוויח. אז הבנתי שצריך להביא טכנולוגיה חדשה. אפשר היה לחשוב שחברות טלפוניה גדולות ייאבקו ויתקשו בגלל שגוף חדש מציע את המוצרים שהן מוכרות בחינם או בסכום נמוך מאוד, אבל עובדה שמספר השיחות הבינלאומיות רק עולה. מה שהשתנה זה שהמחירים ירדו, אבל אף חברת טלפוניה לא יצאה מהשוק בגלל סקייפ".



ורדי לא קיבל את הענווה והכריז: "כולם פה בקהל שמחים על כך שהם משלמים על שיחה בינלאומית בסנטים ולא בדולרים".



לדברי בייקר, הסיפור של מוזילה מעט שונה, שכן המניע היה רצון לשנות עולם. "אנחנו יצאנו להפריע למונופול (אקספלורר של מיקרוסופט - ס"ק). היה ברור שלא נכה אותם כלכלית, אבל זה היה צריך לקרות", אמרה בייקר. "אנחנו נמשיך לעשות זאת. אצלנו זה לא כל כך קשור להוצאות אלא ל'נקודת השליטה', מי שולט בתנועה באינטרנט. אנחנו בונים תחום באינטרנט שבו האג'נדה היא שליטה אישית במה שאתה עושה באינטרנט. הדפדפן הוא רק ההתחלה".



למי שייך הידע?



ורדי פנה לוויילס ושאל איך הוא מרגיש לגבי העובדה שילדים כבר אינם שוכבים על השטיח ומדפדפים באנציקלופדיה. "זה אכן נורא שמחקתי את האנציקלופדיות. אני איש רע מאוד", הוא השיב בהומור. לדבריו, יש הבדל גדול בינו לבין שכניו לפאנל. "מה שמעניין כשחושבים על הפרעה בתעשייה הוא שמוזילה נכנסה לתעשייה גדולה וסקייפ נכנסה לתעשיית הטלקום. אך ויקיפדיה נכנסה לתעשייה קטנה.



"השינוי פה הוא תרבותי. מה שאנחנו עושים שונה מאוד מאנציקלופדיה. הבת שלי בת ה-9 שוכבת על הרצפה ומחפשת באנציקלופדיה דרך המחשב, בדומה למה שעשו עם הספרים. כל הידע של העולם לפניה". "לדעתי, השינוי הגדול שעשית הוא בתחושה של למי שייך הידע", ענתה לו בייקר.



בייקר וזנסטרום סיפרו כי לכל אחד מהם יותר מ-45 מיליון משתמשים, וכך גם לוויקיפדיה. אך בשעה שבמוזילה עובדים כ-300 איש ובסקייפ יש יותר מ-500 - בוויקיפדיה יש פחות מ-30. "אנחנו עושים את זה כי אני מקליד מהר מאוד", צחק וויילס. "האנציקלופדיה נעשית באמצעות הקוראים. מטרת הצוות היא בעיקר לגרום לשרתים לעבוד. יש רק איש צוות אחד שעוסק בעריכה".



לדברי זנסטרום, "אין צורך לחשוב איפה נמצאים המשתמשים. כשהשקנו את סקייפ עסקנו בשאלה איפה המשתמשים, אבל לא הבנו שבברזיל משתמשים בזה כמו בפולין. התפישה צריכה להיות שזה עסק שחי ברשת, ולכן אין צורך בהרבה עובדים שמפיצים אותו". לדברי בייקר, "יש לנו מודל שבו כל עובד מחזיק קהילה של אנשים שמייצרים חלק מהמערכת. יש צורך בהרבה מעורבות. זה המפתח שלנו להצלחה ולהפצה".



ורדי הקפיץ לבמה את מנהל הפיתוח המדעי של at&t להגיב לדבריו של זנסטרום. "לפני שש שנים הייתי בארוחת ערב עם אנשי סקייפ ואז החלטתי ללכת לעבוד בחברת טלפון שתתן לי להילחם בזנסטרום. מי שלא יילך בעקבותיו בתעשייה פשוט ייהפך לעובד שלו", אמר. "לאנשים בסקייפ לא היה אכפת להפר את הקודים של התעשייה, וכך היא שינתה אותה".



מי מפחד מפייסבוק?



ורדי שאל את חברי הפאנל אם למי שגורם לתעשייה שלמה להשתנות חשוב להיות מאוים מהטכנולוגיה. בייקר נתנה תשובה ברורה לנושא: "הרבה זמן התעלמו מאתנו ולכן המשכנו להתקדם. עכשיו אנחנו רואים תגובה של רגולציה. זה בגלל שבאינטרנט היו חברות שעברו על החוק. כשבונים דרך, חשוב לוודא שלא קורה שם שום דבר רע. אנחנו בעצמנו מנסים לא להיות תחת הפרעה, אבל זה קשה בעולם שבו רוב ההכנסות מפרסום הולכות לגוגל".



לשאלתו של ורדי אם פייסבוק לא מאיים על פיירפוקס היא ענתה: "פייסבוק הוא סוג של אפליקציה ופלטפורמה. הוא לא משפיע עלינו. יש לו פוטנציאל להפריע בעניין הכניסה של כל אחד מאתנו לאינטרנט".



לדברי וויילס, "כשהתחלנו הייתי בטוח שכולם ייכנסו. בעיתונות אמרו עלינו דברים רעים, וזה לא הצליח להם. אני לא דואג מהפרעות. ויקיפדיה היא עסק גרוע מאוד - הכל בחינם. קשה מאוד להתחרות בנו. אף אחד לא אומר לעצמו 'אני רוצה להתחרות בוויקיפידה'".



"מתי תפרסמו בוויקיפדיה?", שאל מישהו בקהל. "הקהל עדיין לא ביקש מאתנו", ענה וולס. "אנחנו משהו שנועד לקהילה. כרגע אנחנו לא שוקלים זאת".



ורדי: "לכל אחד מכם יש מיליוני לקוחות לא משלמים. מה תהיה העצה שלכם לאנשים פה?"



בייקר: "תתרחקו מתוכנה. לכו על שירותים".



וולס: "צריך לעשות משהו שהוא ברור מאוד. אנשים שנכנסו לוויקיפדיה ישר הבינו מה היא עושה. יש חברות שיוצרות באזז, אבל כשאתה נכנס לאתר שלהן אתה לא מבין מה הן עושות".



זנסטרום: "אל תחקו אחרים. תנו הצעה ברורה שקל להבין. חייבים להשפיע על חיי האנשים ולהפוך אותם לקלים יותר. מפתח חשוב להצלחה זה טיימינג, אבל זה משהו שאי אפשר לשלוט בו".



המדיה החברתית נחלצת לעזרת הפליטים



>> "למדנו להשתמש במדיה החברתית כדי לאפשר לפליטים לספר את הסיפור שלהם. בארגונים כמו האו"ם חשוב מאוד להבין מה קורה בזמן אמת, וכעת קל לנו יותר לרתום אנשים" - כך אמרה קלאודיה גונזלס שעבדה ב-unhcr - הארגון באו"ם שמטפל בפליטים - שהרצתה על גיוס תרומות והעלאת סוגיות הפליטים לסדר היום ברשתות חברתיות.



סרטים של פליטים רוקדים וחיים במחנות, במדינות מקלט או סתם אפיזודות מהחיים עלו לאתר התוכן של נוקיה ovi והופיעו באתרים ברשת. "עשינו פעילות עם נוקיה שהראתה איך הפליטים נראים. בעבר הראו את הסיפור של הפליטים כסיפור עצוב. החלטנו לשנות את הטון מפחד לדברים אנושיים יותר - לתת לפליטים פלטפורמה לתקשר עם אנשים בכל העולם", אמרה גונזלס. ה-unhcr גייס גם את המפות של גוגל כדי לאפשר לצופה להביט בקורה במחנות פליטים. ל-unhcr מיליוני עוקבים בטוויטר ובמדיות אחרות. "בהאיטי יש שימוש בטוויטר מהשטח. זה עוזר לאסוף תרומות. אבל עדיין בהאיטי, כמו גם במדינות אחרות, הפליטים עצמם לא עושים שימוש במדיה חברתית. זה יהיה השלב הבא", אמרה.