קדחת הרפורמה

>> באחרונה התבשרנו על רפורמה נוספת במיסוי ההטבות בגין ההפקדות בקופות הגמל. כמה ימים לאחר מכן התקבלה הודעה על שינוי בשיעור המע"מ.

הרפורמות הללו לא התקבלו בזעזוע, משום שהשנים האחרונות היו עמוסות ברפורמות בתחומי מיסוי החיסכון הפנסיוני והמע"מ. האם באמת צריך לערוך רפורמה במיסוי החיסכון הפנסיוני בכל שנתיים? האם יש צורך לשנות את שיעור המע"מ פעמיים בשנה? ואם כבר הוחלט לעשות זאת, מדוע בהתרעה של יומיים?



הרפורמות התכופות מצביעות על כשל מובנה בהתנהלות השלטונית. סביר להניח שאם הרפורמות היו נעשות ביסודיות ובמחשבה תחילה, לא היה צורך בשינויים בתדירות כל כך גבוהה. העובדה שמועד ההודעה על השינוי כה קרוב לתאריך תחילת יישומו, מצביע על חוסר יכולת של הגורמים המתכננים לעמוד בלוחות זמנים. עליהם לסיים עבודתם מספיק זמן מראש כדי לתת לציבור להתארגן.



איך זה משפיע עלינו הישראלים? זה הופך את הסביבה שבה אנו חיים להרבה פחות ודאית. אזרחים, אנשי העסקים, יועצים וכל מי מושפע מההחלטות ומהשינויים, מפתחים יכולת גבוהה, יותר מהנמצא במדינות אחרות, לעבוד בתנאי אי-ודאות ולהגיב מהר לשינויים. אנו פועלים בלי תכנון ארוך טווח, שכן הוא בלתי אפשרי בסביבה המשתנה שבה אנו חיים. לכן אנו גם לא יודעים לתכנן לזמן ארוך.



זו הסיבה שאנחנו מצוינים בסטארט-אפים אך אנו לא מצליחים לבנות את ה"נוקיה הבאה". הסטארט-אפ דורש יכולת תגובה מהירה, מעוף והתקדמות בתנאי אי-ודאות. לעומת זאת, חברה גדולה כמו נוקיה דורשת תכנון לטווח ארוך, מחשבה תחילה ונהלים מסודרים וברורים - להם, אנו כישראלים, לא רגילים. אנו מצוינים בפעולות קומנדו, אבל פחות בניהול לחימה ארוכת טווח. זו בעצם התגלמות הישראליות.



זו גם הביצה והתרנגולת. מתכנני המדיניות הורגלו בעצמם לתכנון לטווח קצר. פעולותיהם משפיעות על דור חדש של אנשי עשייה שמסגלים לעצמם שוב את היכולות הללו ולא מפתחים יכולת תכנון לזמן ארוך. אנשי עשייה צעירים אלו יהיו קובעי המדיניות בעתיד. לכן לא צפוי שבעתיד המצב יהיה שונה. אם כך, האם נגזר עלינו לחיות בסביבה של אי-ודאות? כנראה שכן. הדרך לשבור את המעגל הזה היא להנחיל תרבות ניהולית מסודרת הכוללת תכנון לזמן ארוך ויסודיות בעשייה. וזה, מה לעשות, כל כך לא ישראלי.



הכותב הוא מנכ"ל קבוצת גוברמן, המתמחה בפתרונות בניהול כספי