"לא פעם הפרקליטות מגישה ערעורים פליליים ממניעי יוקרה"

>> כשהיה עו"ד נתי שמחוני נער בן 14 שיחק עם אחיו כדורסל בשכונת התקווה בתל אביב, שבה נולד וגדל. לפתע עצרה לידו ניידת משטרה והשוטרים הטיחו בו טענת שווא כי פרץ למבנה באזור. הם הכניסו אותו לניידת והחלו נוסעים הלוך ושוב בסמטאות השכונה.

"כל תחינותי וזעקותי לא הועילו, והם בשלהם. בשלב מסוים אף איימו עלי כי יאונה לי רע אם לא אודה בחשד שיוחס לי. לאחר דקות ספורות, שדמו בעיני לנצח, שיחררו אותי", משחזר שמחוני במבוכה קלה את הטראומה. "זיכרון ילדות זה צרוב היטב בתודעתי, ואין בי ספק שהיווה את אחד הגורמים לבחירתי בתחום הפלילי, תוך עיצוב אישיותי המקצועית ורגישותי הרבה לזכויות האזרח", הוא מסביר.



לרוסיה בעקבות גאידמק



כבר לא מעט שנים מייצג שמחוני אנשי עסקים שנקלעו להסתבכויות פליליות. שלושה אירועים הקפיצו אותו בחודשים האחרונים אל השורה הראשונה של העוסקים בתחום: הזיכוי של עו"ד אבי שץ בפרשת צינורות המזרח התיכון; הזיכוי של פקיד הבנק דוד אבוטבול בתיק הדסק הצרפתי במסגרת פרשת הלבנת ההון של בנק הפועלים; והחבירה לצוות ההגנה של האיש והחידה, ארקדי גאידמק, בתיק הלבנת הון.



בקרוב אמור הצוות - עורכי הדין דוד ליבאי, שמחוני ורונן רוזנבלום - לפגוש את גאידמק ברוסיה ולגבש קו הגנה. בהישג נוסף באחרונה מנע שמחוני באורח נדיר, עם עו"ד איתן מעוז, הסגרה של אדם שהועמד לדין בארה"ב לפני שני עשורים בגין עבירות מין. הסיבה היתה התיישנות העבירות לפי חוקי ישראל.



האם גאידמק ישוב לישראל? "הנחתי היא כי אם בחר לשכור את שירותי ולהסדיר את נושא הערבויות, יש לו כוונה להגיע ארצה ולהילחם על חפותו".



שמחוני עדיין לומד את התיק ומסרב להרחיב לגביו. שמחוני מסכים לומר ש"טוב תעשה התביעה אם תשווה לנגד עיניה את נימוקי הזיכוי בתיק הדסק הצרפתי - בדבר חוסר הטמעת הוראות החוק - אשר תקפים ביתר שאת בתיק זה הקודם כרונולוגית לתיק הדסק הצרפתי".



האירועים שבגינם מואשם גאידמק התרחשו ב-2002, ממש עם כניסת חוק איסור הלבנת ההון לתוקף. במובחן מעבירות הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון שבהן עסק המשפט בעניין פקידי הדסק הצרפתי, הרי שגאידמק מואשם גם בעבירות מירמה. לפי כתב האישום, הוא קיבל במירמה את הסכמת בנק אמרו ההולנדי (abn amro) לניהול משא מתן עם איש קש מטעמו לרכישת חברת פוספטים הולנדית.



נאשמי צווארון לבן שהורשעו נוהגים לא פעם להחליף ייצוג בשלב הערעור. כך למשל נהג עו"ד ישראל פרי, ששכר את עו"ד יעקב וינרוט בערעור בפרשת הפנסיה הגרמנית לאחר שנים שבהן הסניגור המוביל בתיק היה עו"ד מיכה קירש. לאחר הזיכוי של שץ בפרשת צינורות המזרח התיכון שכר את שירותי שמחוני הנאשם המרכזי בפרשה, אביב אלגור, לשלב הערעור בעליון. במאי 2009 נגזרו במחוזי על אלגור שנתיים מאסר בפועל, לאחר שהורשע יחד עם איאן דיוויס, שניהם מבעלי השליטה לשעבר בחברה הציבורית צינורות המזרח התיכון, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובעבירות של דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר.



טרם התקבלה החלטת העליון בערעור. את הטיפול בגאידמק עם העמדתו לדין קיבל שמחוני לאחר שדווח לאוליגרך על ההצלחה של שמחוני בתיק הדסק הצרפתי.



אל מול פני האומה



בפרשת הלבנת ההון של בנק הפועלים נחקרו ב-2005 עשרות פקידי בנק ולקוחות של סניף הירקון בתל אביב. כמיליארד שקל הוקפאו. שלושה משפטים נולדו כתוצאה מכך: פרשת הדסק הצרפתי, שהפרקליטות שוקלת לערער על הזיכוי בה; כתב אישום שכורך לתוכו את גאידמק, אך הנאשמים המרכזיים בו הם ראשי חברה בת של הבנק, פועלים נאמנות; ומשפט נוסף המתנהל כעת נגד שני הבכירים בדסק חבר המדינות.



"כולנו זוכרים איך החלה הפרשה, בקול תרועה רמה ואל מול פני האומה בתקשורת. איך בכירי הבנק והפקידים הזוטרים הובלו לחדרי החקירות, חשופים לעין התקשורתית", אומר שמחוני. שמחוני מדגיש את מה שאמרו רבים, כולל שר המשפטים יעקב נאמן - שהפרשה הזיקה קשות למערכת הבנקאות.



"האם מישהו נתן גם את הדעת לנזק הכולל שנגרם, ולבריחת משקיעים זרים בשל התנהלותה של הפרשה?", הוא מקשה.



כיצד הושג הזיכוי בפרשת הדסק הצרפתי?



"בית המשפט קיבל את עמדתנו, וקבע שהחוק באותה עת היה בחיתוליו וטרם הוטמע במערכת הבנקאות, ולכן הנאשמים פעלו בתום לב ומבלי כוונת מכוון. לא היה נכון להפעיל את ההליך הפלילי, והיה ניתן להגיע לאותה תכלית של הטמעת החוק בדרך אחרת, מידתית יותר, שתמנע פגיעה אנושה בנאשמים. אני סבור שהפרקליטות צריכה לעשות חשבון נפש ולהסיק את המסקנות הנכונות. המטרה היא לא תמיד להניף את השוט הפלילי אלא להטמיע נורמות".



קו ההגנה במשפט, שאותו קיבל השופט ח'אלד כבוב, היה שפקידי הבנק סברו שאין לדווח לרשות איסור הלבנת הון על העברות כספיות של לקוחות מחוץ לארץ שמעוניינים להעלים מס בארץ המוצא. השופט העיר כי לא מן הנמנע שחלק מהנאשמים, אם היו מועמדים לדין שנים לאחר מכן, דווקא היו מורשעים.



שמחוני מתרעם על כך שכמעט על כל זיכוי מערערת פרקליטות מיסוי וכלכלה. "המדינה צריכה להימנע מהגשת ערעור כדבר שבשגרה ולערער רק במקרים קיצוניים", הוא טוען. "לעתים, ממניעי יוקרה בלבד, גוררת המדינה - גם במקרים שבהם אין הצדקה אמיתית לכך - את מי שזוכה בדין לסיבוב נוסף של התגוששות בערכאות הערעור".



מי שעומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, אלה רובינק, אומרת שהפסיקות של בית המשפט הן עקרוניות לשוק ההון ולכן יש למצות כל תיק.



"השתכח מעיני התביעה תפקידה האמיתי על פי כל תורת משפט נאורה. תפקידו של התובע להביא ראיותיו בפני בית המשפט - אף כאלה הפועלות לזכותו של הנאשם. משאמר בית המשפט את דברו, על התביעה לכבדו, ורק במקרים קיצוניים ועקרוניים של טעות מהותית שיצאה תחת ידו של בית המשפט להשיג על כך בפני ערכאות הערעור".



מדוע ראינו זיכויים רבים בתיקי ניירות ערך בשנתיים האחרונות?



"בעבר הפרות החוק היו מובהקות, ולכן היו פחות זיכויים. הפעילות בשוק ההון הפכה עם הזמן למורכבת יותר. הפרקליטות ביקשה לפרוש את מטריית הדין הפלילי גם על פעילות מורכבת זו, ובית המשפט - ובצדק - לא נתן לזה יד. כך לדוגמה בתיק אופמת, שבו טיפל עו"ד גיורא אדרת. מדובר בתיק מורכב בשדה שלא נחרש עד אותה עת בתחום אופציות המעו"ף. הפרקליטות ביקשה לבחון את התיק באמצעות כלים מתחום שוק המניות המוכר והרגיל, ולא צלחה בכך".



הלקוח המשמעותי ביותר של שמחוני בתחום של עבירות ניירות ערך הוא יד ימינו של לב לבייב, נדב גרינשפון. זה נחשד בשימוש במידע פנים בכך שמסר מידע למנהל תיקים. המידע נגע למשא ומתן שהתנהל בין חברת פוקס לבין חברה של לבייב בנוגע לפתיחת חנויות של רשת פוקס ברוסיה. לפי החשד, מנהל התיקים רכש מניות של פוקס עוד לפני שנודע הדבר לציבור. עמדתו של גרינשפון היא שהמידע נמסר בתום לב תוך התייעצות עם מנהל התיקים כאיש שוק ההון, מבלי שהוא העלה על דעתו שייעשה בו שימוש.



לפרשה זו סירב שמחוני להתייחס מאחר שלפני כמה חודשים נערך בה שימוע, וטרם הוחלט אם להעמיד את גרינשפון לדין.



שמחוני מרבה להזכיר את העוצמה של המדינה מול הפרט בהליך פלילי. דוגמה אקטואלית שמטרידה אותו היא החיפוש בביתו של ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני. "בחיפוש לעת שחר לעיני ילדיו אל מול פני האומה, כשהתקשורת הוזמנה למקום, הביא הדבר לפגיעה אנושה בכבוד האדם ובחזקת החפות ולסיכון של 'שפיטה מוקדמת'. מצב זה צריך להדיר שינה מעיני האחראים על אכיפת החוק, ועליהם לשרש תופעה פסולה זו", אומר שמחוני.



פלפולי גמרא



שמחוני גדל בשכונת התקווה, ועד היום הוא אוהד נלהב של קבוצת הכדורגל המקומית, בני יהודה תל אביב. בנעוריו ייעדו אותו מחנכיו להיות דמות רבנית מובילה. הוא בוגר הישיבה התיכונית כפר הרוא"ה, שבדיעבד תרמה אף היא לבחירה הסופית בתחום המשפט. שמחוני עושה שימוש לא מועט בערכי המשפט העברי ובפלפולי גמרא שעדיין צרובים במוחו.



בתחילת הדרך, כמו רבים, שאף שמחוני הצעיר לרצות את קרוביו ופנה לתחום הרפואה. לאחר שנה של לימודי ביולוגיה הבין שייעודו הוא המשפט. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן והתמחה אצל עו"ד אורי סלונים. הכיפה נשרה במהלך ההתמחות, לאחר תהליך התפכחות רב שנים.



אם פרשת משחק הכדורסל שהסתיים בניידת משטרה היתה טראומה ראשונית שקירבה אותו למשפט, הרי שההיתקלות השנייה עם המשטרה כמתמחה, לפני 20 שנה, היתה אף היא רבת רושם. שמחוני נזכר כיצד יום אחד שלח אותו עו"ד אורי סלונים לתחנת משטרה בנוגע ללקוח שנחקר. שמחוני המרוגש הגיע לפגוש דמות תקשורתית מוכרת, שבדרך כלל מציגה ביטחון עצמי רב ומדברת בקול רם. "לפתע אני רואה אותו בחדר החקירות, מושפל עד עפר. איך באחת חרב עליו עולמו, אף שמדובר אך ורק בהליך חקירתי כשחזקת החפות עדיין עומדת לו. זו היתה מבחינתי חוויה מעצבת ומעציבה כאחת. נער הייתי גם בגרתי, ואני יכול לומר שחזקת החפות הפכה לאות מתה. פרסום שמות חשודים, ליווי תקשורתי למעצרים, חיפושים לעין המצלמות, הארכת מעצר, והדלפות מחדרי החקירות הן לצערנו דבר שבשגרה, ואין קול ואין זועק את זעקת השבר של החשוד ומשפחתו".



את עו"ד גיורא אדרת, מבכירי הסניגורים בישראל, הוא מכיר כבר כמעט שני עשורים. ב-2004 התמזג משרדו העצמאי של שמחוני עם המשרד של אדרת, שמייצג בין השאר את גד זאבי בפרשת מניות בזק ואת המפכ"ל לשעבר רפי פלד בפרשת פלד-גבעוני. לאדרת הוא קושר כתרים כמו "המנטור המקצועי שלי" ו"המגדלור". משרדם הוא כיום בין הכתובות הראשונות שאליהן מפנים המשרדים האזרחיים הגדולים את לקוחותיהם שהסתבכו בפלילים.



"התהפכו היוצרות"



באחת ההרצאות של שמחוני בלשכת עורכי הדין אמר משפטן בקהל שהסניגורים מזיקים לאינטרס הציבורי כי הם מייצגים עבריינים. "אנו מייצגים אנשים שחזקת החפות עומדת להם", הזכיר לו שמחוני. "כשסניגורים אומרים 'אנו נוכיח את החפות', זו בעיה. התביעה היא זו שצריכה להוכיח את האשמה. לפתע התהפכו היוצרות".



מה דעתך על יוזמת השר יעקב נאמן, ששופט אחד ישמע ערעור בפלילים?



"לא ניתן להשלים עם העומס הרובץ לפתחה של מערכת המשפט, אבל אין מתקנים עוול בעוול. היוזמה מקריבה לצורך הקטנת העומס את זכויותיו הבסיסיות של הנאשם למשפט הוגן וראוי. היעילות אינה חזות הכל. לא יעלה על הדעת כי בשם ייעול המערכת יסתפקו בדן יחיד בערעורים פליליים במקום שלושה שופטים כקבוע בחוק היום. לא בכדי נקבע כי ערעור יידון בשלושה. זוהי הזדמנות אחרונה כמעט של המערער להגן על עמדתו, וכאשר בדיני נפשות עסקינן, ברור כי ישנה חשיבות עליונה לסיעור המוחות ולעריכת איזונים ובדיקות ראויות של החלטת בית המשפט בטרם יוכרע עניינו של המערער סופית, כדי להקטין את סיכויי השגיאה באמצעות דעת הרוב".



מדובר משטרת ישראל נמסר בעניין מעצרו של לחיאני: "משטרת ישראל לא זימנה את התקשורת לפעילות. הדבר נוגד באופן מוחלט את מדיניותה המחייבת את שמירת כבוד האדם וטובת החקירה".



ממשרד המשפטים נמסר כי "הפרקליטות בוחנת בימים אלה אם להגיש ערעור בפרשת הדסק הצרפתי, אם לאו".