>> בבורסה לניירות ערך מתכננים לחולל בחודשים הקרובים מהפכה בכל הנוגע למבני המדדים ולקריטריונים שלפיהם ייבחרו המניות בכל מדד. המנוע מאחורי השינויים הוא התפתחות שוק המוצרים עוקבי המדד והרצון להקל על החברות הזרות המעוניינות להנפיק מכשירים שיעקבו אחר המדדים הישראליים. את השינוי המתוכנן להיכנס לתוקף ב-15 ביוני גיבשו בבורסה לאחר קבלת ייעוץ מקיף מחברת המדדים העולמית ftse.
"החלטנו שראוי שנלמד מהגויים מעבר לים ואימצנו את המתודולוגיה שמקובלת בעולם עם התאמות לשוק המקומי. ככה אנחנו ממצבים את ישראל כמדינה מפותחת גם בתחום שוק ההון", אמרו אתמול בבורסה במסיבת עיתונאים לרגל הצגת השיטה החדשה.
בשיטת חישוב המדדים הנהוגה כיום מתחלפות מניות רבות בעדכון המדדים - מניות יוצאות ממדד מסוים, ואחרות נכנסות במקומן - מה שגרם לחוסר יציבות במדדי הבורסה. כך, בעיצומו של המשבר, בסוף 2008, כששווי השוק של מרבית המניות צנח, לא היו מספיק מניות שעמדו בתנאי הסף לכניסה למדדים - מצב שחייב את הנהלת הבורסה להגמיש את תנאי הכניסה.
בנוסף לכך, לעתים, מנייתה של חברה גדולה עם שווי שוק של מיליארדי שקלים לא עומדת בתנאי הכניסה למדדים המובילים ונכללת במדד היתר, המיועד למניות קטנות - מה שפוגע במשקל שמקבלות המניות הקטנות במדד שנוצר בעבורן. בעיה נוספת שבכוונת הבורסה לפתור היא השינויים היומיומיים במשקל של חלק מהמניות במדדים כתוצאה מהעליות והירידות היומיות בשווי השוק שלהן. מצב זה מקשה על החברות המפעילות תעודות סל ומוצרים עוקבים אחרים, ומאלץ אותן להתאים עצמן מדי יום למשקלים החדשים בכל מדד.
כדי לפתור בעיות אלה תקים הבורסה מאגר מניות עם תנאי כניסה ויציאה מהמדדים השונים, כשכל המדדים בבורסה יורכבו רק ממניות הנכללות במאגר זה. המדדים המובילים יהיו ת"א 25, ת"א 75 ומדד יתר. נכון ל-15 בדצמבר נמצאו 222 מניות שעומדות בתנאי הסף להיכללות במאגר. הקמת מאגר כזה, המבוסס על תנאי סף אחידים, תמנע מצב שבו מדדים מסוימים יורכבו ממניות עם פרמטרים "חלשים".
הנחה למניות הגדולות
שלושה פרמטרים עיקריים ישמשו תנאי לכניסה למאגר: שיעור אחזקות ציבור גדול מ-25%; שווי שוק מינימלי של 50 מיליון שקל (כשאחזקות הציבור יצטרכו להיות גבוהות מ-25 מיליון שקל) וסחירות מינימלית שתימדד באמצעות מושג חדש, "מהירות המחזור" - חציון המחזור של המניה חלקי סכום הערך הנקוב שהונפק באותה מניה.
מכיוון שבמניות הגדולות מהירות המחזור עלולה להיות נמוכה מאוד - בשל הערך הנקוב הגדול שהונפק - יתאפשר תנאי חלופי: השתייכות ל-100 המניות הסחירות ביותר בבורסה מבחינת המחזור היומי הממוצע. עם זאת, מכיוון שמהירות המחזור נועדה לבדוק את הסחירות ביחס לגודל המניה, מניה גדולה יותר תידרש להציג סחירות גבוהה יותר.
למניות גדולות בעלות שווי שוק של יותר ממיליארד שקל תינתן הנחה בדרישת שיעור אחזקות הציבור. תנאי הכניסה עבורן יהיה אחזקות בשיעור מינימלי של 20% בלבד.
כדי לפתור את בעיית השינויים התכופים במשקל המניות בכל מדד - בשל השינוי הרציף בשיעור אחזקות הציבור במניות - חילקה הבורסה את המניות לשבע מדרגות, המבטאות טווח של אחזקות הציבור. משקל המניות בכל מדד ייקבע לפי המדרגה שאליה הן שייכות, כשלא תמיד תנאי הכניסה לכל מדרגה הם תנאי היציאה - מה שימנע מצב שבו כל שינוי קטן באחזקות הציבור גורר שינוי במשקל המניות.
באופן דומה, בכוונת הבורסה להתגבר על בעיה המתעוררת כתוצאה מכך שמניה המחליפה מניה אחרת במדד מתברגת בתחתית המדד ונהפכת להיות המועמדת הראשונה ליציאה ממנו בעדכון הבא. מניה שתהיה מועמדת להיכנס למדד מסוים בשל היותה בעלת שווי שוק גבוה משל המניה האחרונה באותו מדד, תצטרך להיות מדורגת כמה מקומות מעל המניה שבמקום האחרון. למשל, כניסה של מניה לת"א 25 תחייב אותה להיות מדורגת במקום ה-20 במדד לפחות.
התאמות רבעוניות במקום יומיות
בעיה נוספת שעמה מתכוונת הבורסה להתמודד היא, כאמור, ההתאמות היומיומיות שנאלצים מנהלי תעודות הסל לבצע. מכיוון שמשקל המניות במדד מחושב מדי בוקר, כך שאם בסוף יום מסחר מתברר שמניה עברה את תקרת המשקל באותו מדד - 9.5% בת"א 25, לדוגמה - אז היא מוחזרת אל אותה תקרה בפתיחת יום המסחר הבא. כדי להתאים עצמם למצב זה, מנהלי תעודות הסל נאלצים למכור ולקנות מניות במדד, גם אם לא חל שינוי באחזקות הלקוחות של אותה תעודת סל.
"המדיניות של גופים בינלאומיים היא להימנע ככל הניתן מהתאמות טכניות מסוג זה", אומרים בבורסה. לכן הבורסה תעבור מהתאמה יומית להתאמה רבעונית, למעט מקרים חריגים כמו צירוף מניה חדשה למדד ותרחיש שבו מניה עלתה ב-50% מעל תקרת המשקל באותו מדד.
גם את תקרת המשקל בכוונת הנהלת הבורסה להפוך לדינמית - התקרה תשתנה מדי עדכון מדדים, לפי מספר המניות במדד. דוגמה: במדד ת"א 25 תקרת המשקל תהיה 10% (כיום 9.5% בלבד). "לא יהיה צורך לבצע שינוי במשך הרבעון - אם מניה עולה, גם משקלה יעלה. העדכונים יתבצעו מדי רבעון, אז יתבצע איפוס של המשקלים והתאמתם מחדש לתקרה שנקבעה", הסבירו בבורסה.
אחת התוצאות הנלוות לשינויים שתבצע הבורסה בשיטת חישוב המדדים היא היכולת לפתח מדדים נוספים. כיום יש מניות גדולות שאינן עומדות בתנאי הסף להיכלל במדד כלשהו בשל שיעור אחזקות ציבור הנמוך מ-25%. מצב כזה מונע אפשרות של יצירת מדדים מבוקשים, כמו מדד ביטוח, מכיוון שאין די מניות שירכיבו את אותו מדד.
לאחר השינוי המתוכנן תתאפשר למניות גדולות כניסה למאגר המניות, כל עוד שיעור אחזקות הציבור בהן גבוה מ-20% - בשל ההסתכלות גם על שווי אחזקות הציבור והיותו גבוה, בהתאם לשווי השוק של המניה. בין המדדים שמתכננת הבורסה להשיק בקרוב נכלל מדד מניות ביומד, שיושק בתחילת מארס. "עם השקת השיטה יש כוונה לפתח מדדים נוספים, כמו מדדי תקשורת וביטוח, שישמשו נכס בסיס מתאים שיענה על הצרכים של גופים מסוימים", הוסיפו בבורסה.
"לשפר את תשואת המשקיעים"
בבורסה מצפים כי השיטה החדשה תוזיל את עלויות התפעול הנלוות למוצרים עוקבי המדד. "ההתפתחות המואצת של מוצרים עוקבי מדדים, כמו תעודות סל, חייבה אותנו להיערך מחדש", אמרו אתמול בבורסה. "ככל שמספר ההחלפות בעדכון המדדים יהיה קטן יותר, כך השוק יהיה בריא יותר. בהתחלה, עם יישום השיטה, יהיו הרבה החלפות - אבל בהמשך המספר יקטן משמעותית.
"ההשקעה במדד היא השקעה לטווח ארוך עם רצון לכמה שפחות שינויים הנובעים מטעמים טכניים. המתודולוגיה החדשה עונה על רצון זה. בנוסף, המצב החדש צפוי להקטין את עלויות התפעול של תעודות הסל וכך, בעקיפין, לשפר את התשואה האפקטיבית למשקיעים. כיום, מנהלי תעודות הסל צריכים לקנות ולמכור מניות בתדירות גבוהה כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות".
הבורסה הולכת לקראת תעודות הסל
מאת נועם בר
25.1.2010 / 7:09