סגן נשיא פייסבוק: "אנחנו שומרים על הפרטיות של המשתמשים ברשת, גוגל היא הבעיה"

פייסבוק או גוגל? מי מהן פוגעת יותר בפרטיות של המשתמשים באינטרנט? לטענתו של סגן נשיא פייסבוק, מייק שרופפר, התשובה ברורה. "פייסבוק מאפשרת למשתמשים שמירה על פרטיותם, שכן הם יכולים לבחור את הגדרות הפרטיות. גוגל היא הבעיה, כיוון ששם אין לך שליטה על התכנים".



שרופפר המשיך ונימק: "בעבר כתבתי פוסט שהייתי נבוך ממנו כי היו בו שגיאות. בפייסבוק אפשר למחוק. בטוויטר לא. תכתוב את שמך בגוגל - איזה שליטה יש לך על מה יעלה? אנשים בודקים את הפרופיל שלך שם. בפייסבוק אבל בוחר איך להציג את עצמך. זה הכוח שאנחנו נותנים".



בפאנל שעסק בנושא השמירה על הפרטיות ברשת, היה קשה מאוד לשמור על פרטיות, שכן היה זה אחד המושבים הפופולריים והצפופים ביותר בכנס digital, life, design - dld - כנס האינטרנט המרכזי באירופה. הכנס נערך זה השנה החמישית במינכן, גרמניה.



את הפאנל פתח מייק שרופפר, סגן נשיא להנדסה בפייסבוק. הוא ניסה להסביר כי דווקא פייסבוק מאפשרת לגולשים לשמור על הפרטיות שלהם. ויצא נגד הטענה כי פייסבוק היא חלק גדול מהבעיה.
"אנשים חולקים ברשת יותר דברים משעשו בעבר. מארק צוקרברג אמר שלאנשים לא אפכת לחלוק מידע יותר מאשר הם היו מוכנים בעבר. פייסוק רוצה לתת לאנשים אפשרות לבחור. לי עצמי דווקא נעים לחלוק דברים. אבל יש תמונות של האחיינים שלי שאני רוצה שרק אנשים קרובים אלי יראו. אנחנו נותנים לאנשים את הבחירה. אנחנו מסבירים להם מה הם עשו בעבר ברשת ואיך לעשות זאת".



גם מגיד אברהם מחברת קומסקור המנטרת תנועה ברשת ציין כי איסוף הנתונים אודות הגולשים אינו כה פשוט כפי שהוא מצטייר. "ההנחה היא שבאינטרנט יודעים הרבה על המשתמש. זה נכון אבל לא מדוייק. לפייסבוק יש הרבה מידע אבל לאתר הממוצע אין מידע. כל מה שהוא רואה זאת 'עוגיה'. יש כאלו שמנסים לאסוף מידע. לגוגל יש הרבה מידע על המשתמשים כי היא בהרבה נקודות מגע איתם. אבל הם אף פעם לא יודעים בוודאות. הם יכולים לדעת מגדר דרך התמונה אבל לעולם אינך יכול לדעת מה הגיל שלו. אנחנו עושים ניתוח בין פלטפורמות ורואים שנותנים גילאים שונים במקומות שונים ואנשים מציגים עצמם בצורה שונה. יש לנו פאנל של גולשים. אנחנו שומרים על החיסיון והפרטיות שלהם. דרכם אנחנו לומדים. המציאות היא שאיש אינו יודע בוודאות לגבי 100% מהקהל שהוא רוצה להגיע אליו. אפילו השאלה האם הגולש הוא זכר או נקבה יכול להיות מוטעה. אם לוקחים אינפורמציה מפייסבוק היא פחות או יותר מדוייקת. אבל ברישומי מייל יש הרבה טעויות. ניסיון לנתח לפי סגנון הגלישה וכניסה לאתרים ספציפיים גם יכול להיות מטעה".



אברהם המשיך וציין כי " אני חושב שיש תופעה מעניינת היום ברשת שאנשים שצריכים לבחור האם לנקוט פעולה בדרך כלל אינם עושים זאת. העניין הגובר בשאלת הפרטיות הוא שלגולשים אין שליטה לא רק על המידע שהם מעלים אלא על המידע שמפורסם עליהם. אני יכול לכתוב מאמר על דייב ולדייב לא יהיה שליטה עליו עד סוף חייו - זה מאמר שישר יופץ באתרים רבים ברשת. זה לדעתי עניין מאוד גדול. אם אני כותב מאמר לא נעים על דייב, דייב לא יהיה שם תמיד להגן על עצמו. מישהו יוכל לקרוא את זה גם בעוד עשור. בעיה נוספת היא המידע שנותר לתמיד. עכשו לא ממש אכפת לי לחלוק תמונות מהחופשה האחרונה אבל האם ארצה את התמונות האלו ברשת עוד עשר שנים?.



מייק שרופפר: "אני אולי לא אוהב את מה שהעולם חושב עלי אבל אני יכול לנסות לבקש לשנות. הרי התמונה על מי האנשים מתקבלת גם ממה שאחרים אומרים עליהם. אנחנו מייצרים איזון כי אפשר לראות לא רק את המאמר הלא מחמיא אלא גם דברים אחרים שהיו או תמונות שלי משחק כדורגל".



מגיד אברהם: "אפילו אם בפייסבוק אפשר להסיר את התמונה, אני כבר יכול לקחת אותה ואז למשתמש שהעלה את התמונה כבר אין שליטה".



מייק שרופפר: "נכון אבל השאלה היא האם זה הדבר הראשון שעולה בגוגל או לא. הרבה אנשים מחליטים מה הם חושבים עליך לפי הדבר הראשון שעולה בגוגל. אולי לא תוכל למחוק את האינפורמציה אבל תוכל לנסות לשנות את מה שיעלה בגוגל".



פיליפ פייפר, פרוקסימיק: "אנחנו יודעים איך לנהןג בעולם הרגיל בכדי לשמור על הפרטיות שלנו. נצטרך ללמוד לעשות זאת ברשת. הורים ילמדו את הילדים שלהם מה לומר ומה לא לומר מה לעלות לרשת ומה עדיף שלא. עדיין פשוט לא הגענו לשם אבל זה יקרה".



הפרטיות מתניידת



הדור הבא של הפגיעה בפרטיות צפוי להגיע אלינו בזכות הטלפונים הניידים.



מייק שרופפר:" כל הנושא של שימוש בניידים נותן עוד הרבה יותר מידע גם לגבי המיקום של אנשים. יש הבדל בין מידע שנותן המכשיר למידע שאני רוצה לתת. יצטרכו לתת לאנשים שליטה על מה שהם רוצים לפרסם או לא".



מגיד אברהם: "המיקום של אנשים באמצעות הסלולרי רגיש הרבה יותר מאשר השימוש ב"עוגיות". אין ספק שלמפרסמים זה מאוד מעניין וחשוב. יצטרכו למצוא דרך לטפל בזה".



פיליפ פייפר: "אחד הבעיות בפרסום הוא הניסיון להגיע לקהל מאוד מפולח. אם נחפש את הסבתא שחיה בפאולו אלטו ומנגנת גיטרה נקבל פרט אחד. השאלה היא עד כמה אפשר לבקש מהגולשים להיות מעורבים ולתת מידע. בפרסום בסלולר יש רמה מאוד גבוה של פילוח אבל זה נושא מאוד רגיש".



דייב מורגן, סימולדיה: "בצורה היסטורית השאלה העיקרית היא לגבי הממשל - בכמה מידע הוא ישתמש. באירופה אנשים מאוד מוטרדים מנושא של חברות מסחריות. בעולם שבו רובוטים יחזיקו מידע על המשתמשים בהם השאלות האלו רק יגדלו. הנקודה היא אתית. חברות יצטרכו להחזיק לצד המהנדסים גם אנתרופולוגים ואנשים שיהיו אחראים על השאלות האתיות".