תחרות לא חופשית: לבנת מציעה פיקוח על ההנחות שנותנות הוצאות הספרים; הנפגע - הצרכן

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), ביחד עם שרת התרבות לימור לבנת, צפויים להציג מחר (ג') הצעת חוק חדשה בעניין הגבלת התחרות בשוק הספרים. על פי ההצעה שסוכמה בין השניים, תיקבע הגבלה על ההנחה המירבית שניתן יהיה לדרוש מהוצאת ספרים, למשל, עד לרמה של 50% מהמחיר המומלץ לספר. באופן זה, תוגבל התחרות בענף הספרים, כך שתחול התערבות ממשלתית ביחסים המסחריים שבין הוצאות הספרים לבין רשתות חנויות הספרים.



הורוביץ מנסה לקדם כבר זמן רב הצעת חוק שתגביל את התחרות בשוק הספרים - משמע, את ההנחות המפליגות שניתנות בשנים האחרונות על מחירי הספרים ברשתות הספרים ("ארבעה במאה"), וזאת כתוצאה ממדיניות תחרותית אגרסיבית מאד של רשת צומת ספרים. הורוביץ טען כי התחרות הביאה לפגיעה קשה מאד ברווחי הוצאות הספרים ובשכר הסופרים, עד כדי סכנה להמשך קיומו של הספר העברי בישראל. לפיכך, הוא ניסה לקדם הצעת חוק שתגביל את שיעור ההנחה הניתן על ספר בחנויות הספרים.



הצעת החוק זכתה להתנגדות חריפה של רשות ההגבלים העסקיים, שטענה כי אין כל אינדקציות לכשל שוק בענף הספרים. לדבריה, הענף הוא תחרותי לרווחת הצרכן, ואין כל מקום למדיניות ממשלתית המונעת תחרות - וכך פוגעת בצרכן.



על רקע זה הגיע הורוביץ להסכמה עם לבנת, ללא אישורה וידיעתה של רשות ההגבלים, לפיה לא יוטלו הגבלות על ההנחות על מחירי הספרים בחנויות - אך יוטלו הגבלות על שיעורי ההנחה שיכולה רשתות חנויות ספרים לתבוע מהוצאת ספרים. למעשה, הצעת החוק הנוכחית מגינה על רווחי הוצאות הספרים בכך שהיא קובעת כי ההנחה המירבית שיכולה רשת ספרים לתבוע מההוצאה, ביחס למחיר המומלץ של הספר, תהיה בשיעור קבוע. כיום הרשתות דורשות מההוצאות גם הנחות של 80%.



ההנחה בבסיס הצעת החוק היא שבכך יהיה איזון טוב יותר בחלוקת נטל התחרות - מחצית מההנחה במחיר ייפול על כתפי הוצאת הספרים, והמחצית השנייה של ההנחה תיפול על כתפי רשת הספרים. בכך יובטחו רווחי הוצאות הספרים, וכפועל יוצא מכך - גם שכרם של הסופרים.



הצעת החוק לא הוצגה לרשות ההגבלים, ולכן לא ידוע מה תהיה עמדת הרשות. עם זאת, ניתן להניח כי הרשות תתנגד גם להצעת החוק הזו, מכמה סיבות. הראשונה שבהן היא שהתוצאה היחידה שהצעת חוק זו תשיג היא ייקור המחיר המומלץ לספרים. כיום, מחירו של ספר נקבע על ידי הוצאות הספרים ("מחיר מומלץ"). באמצעות העלאת מחיר זה (במציאות שבה לא ניתן לדרוש הנחה של יותר מ-50% ממנו, לדוגמה), יוכלו הוצאות הספרים להגדיל את רווחיהן. פועל יוצא מכך יהיה התיקרות מחיר הספרים לצרכן בשורה התחתונה. לכן, הצעת החוק צפויה בפועל לפגוע בציבור הקוראים, הגם שהיא אינה מוצגית ככזו.



כמו כן לא ידוע על אף הצעת חוק ממשלתית אחרת, שבה נקבע פיקוח על מחירים - שאינו פיקוח על המחיר לצרכן. העובדה שהמדינה מפקחת על המחיר שבין שני שחקנים בשרשרת הייצור של ענף הספרים היא גם חסרת תקדים, ומשוללת היגיון כלכלי: כיצד ייתכן שהמדינה תעסוק בהגנה על מתח הרווחים של ספק מסוים?



יש להזכיר, כי רשות ההגבלים בדקה את ענף הספרים, ומצאה שהוא פועל באופן יעיל וכלכלי: הרשות מצאה כי התחרות העזה, שהכניסה רשת צומת ספרים, הועילה לצרכן הישראלי הן מבחינת היקף הספרים שנמכרו והן מבחינת הירידה במחירי הספרים. לפי ממצאי הרשות, בשנים 2007-2004 זינק מספר הכותרים העבריים שפורסמו ב-25%, וכי הגידול במספר הכותרים מאפיין את כל הוצאות הספרים בישראל (ולא רק זמורה ביתן - הבעלים של רשת צומת ספרים). כלומר, אין סימנים לכך שהתרחות בענף הספרים פגעה בהוצאות הספרים או בסופרים הישראליים. הרשות מצאה כי ביחד עם ירידת מחירי הספרים גדל עד מאוד מספר הספרים שהישראלי הממוצע רוכש - בעקבות התחרות.