מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל בתגובה לנתניהו: "אין עובדים זרים לא חוקיים בחקלאות"

"26 אלף העובדים הזרים בחקלאות הם חוקיים ובידיהם ובידי מעסיקיהם היתרים כדין", כך אמר אתמול מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן, בתגובה להחלטת הממשלה על גירוש 50 אלף עובדים זרים והטלת קנסות דרקוניים על מעסיקיהם: "בישובים החקלאים בהם מתגוררים העובדים הזרים נערכות בדיקות פתע תכופות של פקחי רשות ההגירה, ואין לחקלאים כל אפשרות להעלימם. יש עשרות בודדות של "ברחנים", שעזבו את מעסיקיהם אך הם אינם יכולים למצוא תעסוקה אחרת בחקלאית בשל הפיקוח ההדוק המוטל על עובדים זרים בחקלאות".



מנתוני "המרכז לכלכלה חקלאית ומינהל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית" עולה, כי רק 47% מהעובדים הזרים בישראל הם בעלי אשרות שהייה ועבודה כחוק, מהם 13% מעוסקים בחקלאות, 24% בסיעוד, 5% בבנייה ו- 4% בתעסוקות אחרות בעוד ש- 53% מהשוהים הם שוהים בלתי חוקיים. רובם של אלה מועסקים בבניין, בסיעוד, בהסעדה ובעבודות מזדמנות.



בניגוד לדעה הרווחת, שיעור הזרים המועסקים בחקלאות בישראל דומה מאוד לשיעורם מדינות האיחוד האירופאי, כך עולה מנתוני הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות אלה. בישראל שיעור הזרים מכלל 74 אלף המועסקים בחקלאות הוא 34.5%, בגרמניה 35%, בדנמרק 48%, באוסטריה 35% ובספרד 30%.
בהולנד, המדינה בעלת החקלאות המתועשת והממוכנת ביותר בעולם, התקבלו נתונים חלקיים בלבד. עם זאת עולה מהם כי מספרם של מהגרי העבודה בארץ זו עלה במאות אחוזים ב-5 השנים האחרונות והסתכם ב-2008 ב-110 אלף.



מרבית העובדים הזרים במדינות האיחוד האירופאי אינם מוגדרים "זרים" מפני שמרביתם מגיעים ממדינות במזרח אירופה שהצטרפו בשנים האחרונות לאיחוד האירופאי, בהן פולין, סלובקיה, המדינות הבלטיות ועוד. עובדים אלה אינם נדרשים לבקש ולקבל אשרות כניסה והיתרי עבודה ולכן אינם רשומים כ"עובדים זרים", אלא "מהגרי עבודה". חלק ניכר של מהגרי העבודה הללו זוכים לקבל לאחר מספר שנים "תושבות קבע" במדינות בהן הם עובדים אך לא בישראל.



חלק קטן מהעובדים הזרים בישראל ניסה לזכות בתושבות קבע באמצעות הגשת בקשות להכרה בהם כפליטים. יצוין כי בין המבקשים הללו אין אף עובד תאילנדי ועל פי כל הדיווחים של חברות כוח האדם, החקלאים ומשרד הפנים כולם חזרו לארצם לאחר 5 שנות עבודה בישראל.