היזמים משחקים את תפקיד הגברים המחזרים והמשקיעים את תפקיד הנשים המחוזרות

גיוס כספים הינו אחת המשימות הקשות ביותר עבור יזמים, בעיקר בקרב היזמים החדשים ואלו ללא הקשרים האישיים עם אנשי הון סיכון. אחת השיטות בכדי להקל על היזמים לפגוש את המשקיעים, ולחשוף את המשקיעים להזדמנויות חדשות היא בדרך של ספיד דייטינג. האירוע פעל לפי מתכונת הספיד דייטינג המקובלת, כאשר היזמים משחקים את תפקיד הגברים המחזרים והמשקיעים את תפקיד הנשים המחוזרות. היום נערך כנס היכרות בסגנון ספיד דייטינג בין יזמים ומשקיעים בתל אביב, בידי חברת אולימי. באירוע השתתפו כ-20 משקיעים ו-40 יזמים.



הדרך בה נעשה האירוע היא הקצאה של 7 דקות לפגישה בין יזם למשקיע פוטנציאלי, כאשר בתום הזמן היזם עובר למשקיע הבא בתור. בדרך זו כל היזמים וכל המשקיעים נחשפים אחד לשני.



בין 20 המשקיעים היו דן חלוץ מנכ"ל קמור מוטורס, ניר זיכלינסקי, בעל קבוצת ההשקעות sri, גיל הוד, מנכ"ל הראל בית השקעות לשעבר, יובל קינן, המנהל ההנדסי של בזק, מוטי אלמליח מנכ"ל יורוקום פנסוניק, אורן מוסט ממייסדי סלקום, לוני הרציקוביץ, בעליה של חברת ישפאר ועוד.



באירוע השתתפו כ-40 יזמים, חלקם מתחומי התוכנה והתקשורת, כאלו שפיתחו אתרי אינטרנט וכאלו שפיתחו אפליקציות לסלולר. בין היזמים היתה נילי שוחט ממייסדי חברת yubitech, אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת להמיר אפליקציות ארגוניות הנמצאות על גבי המחשב האישי בארגון לאפליקציות לסלולר, לדוגמא לבלקברי, כך שלדוגמא עובד יוכל להשתמש בטלפון החכם שלו בכדי לגשת לתוכנת ה-crm (ניהול קשרי לקוחות) של הארגון. מהעבר השני היו יזמים כמו יונתן סער מחברת aj&b אשר מפתח טכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים.



מוטי אלמליח, אשר השתתף באירוע הקודם של אולימי שנערך בספטמבר האחרון, אמר כי מניסיונו האירועים טובים בכך שהם מביאים את המשקיעים והיזמים יחד, מה שחוסך הרבה זמן וכאבי ראש לכל צד. אלמליח התקדם לשלבים מאוחרים יותר עם 4 מתוך 22 החברות עימן נפגש בפעם הקודמת.



לטענת אלמליח,ניתן למצוא בכנסים אלו 2 סוגים של משקעים. הסוג הראשון הם משקיעים להם יש מוצר בוסרי מדיי או רעיונות תיאורטיים שלא ניתנים למימוש. הסוג השני של היזמים הם כאלו עם חברה שפועלת מזה מספר שנים, 3 עד 6, כאשר מה שהם זקוקים לו זאת דחיפה כספית בכדי להשלים פיתוח מוצר. לוני הרציקוביץ הציג דווקא את היכולת של המשקיעים לתמוך בחברות אסטרטגית, לדוגמא בפיתוח עסקי ופתיחת ערוצי שיווק ולאו דווקא דרך השקעת כספים.



מהצד השני היזמים הגיעו חמושים במצגות פאוור פוינט ומוצרי אבטיפוס, שבעזרתם רצו לגייס סכומי כסף שהגיעו ל-1.5 מיליון דולר, בין היתר בכדי לבנות אבטיפוס או בכדי לחדור לשוק ולהתחיל בשיווק המוצר.



גלעד שר, ממשרד עורכי הדין אהרונסון שר אבולעפיה אמודאי ושות', אשר נתן חסות לאירוע אמר כי ההתעניינות בטכנולוגיות ישראליות מתחילה לחזור להתאושש לאחר המשבר הכלכלי, גם בקרב משקיעים זרים. "בקבוצות השקעה לא מעטות יש מרכיבי חוץ, אנחנו מרגישים במשרד שיש התעניינות מחודשת בטכנולוגיה הישראלית בתחומים שונים, בין היתר בקלינטק, אנרגיה מתחדשת, ואפילו בתחומי המזון והמים".



לגבי הצטמצמות ההשקעות, אמר שר כי המתינות והזהירות של המשקיעים הן טבעיות ואף מתבקשות. בעקבות המצב משקיעים לוקחים לעצמם חלק גדול יותר מהחברה, תמורת השקעה נמוכה יותר מבעבר. אולם ליזמים כנראה אין אלטרנטיבה טובה יותר לגיוס כספים: "השאלה היא מה עדיף ליזמים - להישאר עם 100% ממיזם שלא התרומם, או עם פחות מהמניות אך עם גיוס כסף לחברה פועלת".