>> אגדות הילדים תמיד מספרות על המלך הטוב והמיטיב, זה שדואג לבני עמו. מאז הילדות, באופן טבעי כמעט, טבוע ברובנו הרצון למנהיג ללא עוררין, שיכוון וידריך אותנו ביד רמה לעתיד טוב יותר.
מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, מתאימה במידה רבה לדמותה של המלכה האבסולוטית הנאורה. היא שולטת בבנק שלטון ללא מיצרין. אף אחד, בטח שלא הדירקטוריון או יו"ר הדירקטוריון, הפריעו לה אי פעם בדרכה. חוסר ההפרעה נבע במידה רבה גם מכך שהדירקטוריון, והעומד בראשו, לא חשו צורך להתערב למאור יותר מדי - לאור העבודה המצוינת שהיא עשתה. מאור היא ללא ספק מנהלת מצוינת, שניווטה את בנק לאומי בהצלחה כבר יותר מ-15 שנה, ולא היו לדירקטוריון יותר מדי סיבות לחלוק עליה.
עכשיו, בתום 15 שנה, מאור מבקשת לקפוץ בהינף יד מכיסא המנכ"לית לכיסא היו"ר. היא מבקשת שמי שעד היום היו אחראים, למראית עין לפחות, לפקח עליה, יעברו להיות כפופים לה - בתור מי שתיהפך למובילה של הדירקטוריון. למעשה, היא מבקשת מהמפקח להסכים בפועל להיהפך למפוקח.
הבקשה הזאת מעוררת כמה בעיות. ראשית, חופש הבחירה. מי שממנה את חברי דירקטוריון בנק לאומי היא ועדת המניות מטעם המדינה. בפועל, ועדת המניות נוהגת להתייעץ עם הנהלת הבנק ועם חברים בדירקטוריון בנוגע למועמדים חדשים לדירקטוריון הבנק - או בנוגע להארכת כהונתם של דירקטורים קיימים. מי שהנהלת הבנק ושאר חברי הדירקטוריון סבורים שהוא דירקטור מצוין (או מועמד מצוין), סביר להניח כי ועדת המניות תאריך את המינוי שלו.
הדירקטוריון והנהלת הבנק מעריכים מאוד את מאור. לפיכך, ניתן להניח כי מרגע שמאור תמונה לדירקטוריון - כיסא היו"ר מונח בכיסה, ולא כל כך חשוב מי יהיו המועמדים הנוספים מולה. ספק אם זהו הליך בחירה מיטיבי של היו"ר החדש של הבנק.
שנית, בעיית הרצף. כיצד ניתן להיהפך ממנכ"לית, הכפופה לדירקטוריון, ליו"ר, שגם שאר חברי הדירקטוריון ובוודאי כל הנהלת הבנק, כפופים לו. זה מאיר באור מביך את מידת הפיקוח שדירקטוריון הבנק הפעיל על הנהלת הבנק.
שלישית, סירוס המנהל החדש שייבחר לבנק. בתור יו"ר תצטרך מאור לבחור את המנכ"ל החדש לבנק, וניתן להניח כי היא תיטה לבחור במנהל שיהיה נוח לה. משמע, מנהל שיציית לה וימשיך את הדרך הניהולית שהיא התוותה לבנק. אז נכון, הדרך הניהולית הזו התבררה עד היום כמצוינת, ועדיין זאת אינה חלוקת עבודה מיטבית בין יו"ר לבין מנכ"ל, וזאת גם אינה חלוקת עבודה שמאפשרת לערוך שינויים (נחוצים אולי) בניהול הבנק.
רביעית, המשך המונרכיה. מאור, בתור יו"ר דומיננטי, תוביל ותנהל בנק שאין בו גרעין שליטה. במצב כזה לא יהיה אף גורם שיוכל לערער את השליטה האבסולוטית שלה בבנק - היא תשלוט בדירקטוריון ותשלוט בהנהלה, ולא יהיה אף בעל מניות גדול מספיק כדי לאיים עליה ולהביא להחלפתה. בפועל, העידן של מאור בבנק לאומי צפוי להימשך לזמן רב מאוד.
אז נכון, העידן של מאור בלאומי הוכח עד כה כעידן מוצלח במיוחד. ונכון, השוק הישראלי אינו משופע במנהלים טובים ומנוסים, בוודאי שלא בתחומי הבנקאות. כאשר סוף-סוף כבר נמצא מנהל אחד מוצלח כזה - טוב שהוא נשאר הרבה שנים, כדי לנווט את הבנק בהצלחה. בקיצור, בבנק לאומי יש לנו את המלך הטוב והמיטיב, ועכשיו השאלה האם מדינת ישראל רוצה להמליך אותו לעד על כיסא המלכות. זוהי אינה התלבטות קלה, והיא מונחת לפתחם של המפקח על הבנקים ושל ועדת המניות בבנק לאומי.
האם מלכותה של גליה מאור צריכה להימשך?
מירב ארלוזורוב
26.1.2010 / 7:04