להבטיח שבתי הספר לא ייהפכו למלכודות מוות

>> ממשלות בכל העולם מתלבטות בשאלה כמה ראוי להשקיע מתקציבן בחיזוק מבנים כדי שיהיו עמידים בפני רעידות אדמה. במדינות שבהן חלק ניכר מהבניינים לא נבנו על פי תקן בטיחותי, ההשקעה הדרושה היא לעתים כה גבוהה עד שהיא נהפכת לבלתי ריאלית.

במצב כזה, ממשלות עלולות להימנע מפעולה ממשית בתירוץ שמדובר בסיכון שהוא בבחינת כוח עליון, ולקוות שהבעיה תצטמצם מאליה ככל שייבנו יותר בתים חדשים לפי תקני הבטיחות המודרניים. oecd פועל במגוון דרכים להניע מדינות להיערך לרעידות אדמה ולא להתייחס אליהן כאל גזירת גורל. בין השאר, גיבש הארגון המלצות בנושא שיפור עמידות בתי ספר וגני ילדים בפני רעידות אדמה. ההתמקדות במוסדות חינוך נובעת מכך שפוטנציאל הנזק מקריסת מוסדות חינוך ברעידת אדמה בשעות הלימודים גדול במיוחד עקב ריכוז מספר רב של ילדים במבנה אחד במשך שעות רבות.



מאחר שהמדינות מחייבות הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר, חלה עליהן חובה מוסרית לדאוג לבטיחות המבנים. בעוד מיגון המבנים במדינה מחייב השקעה בהיקפים שקשה לעמוד בהם, חיזוק מספר מוגבל של מבני חינוך הוא יעד ריאלי.



הארגון בדק מספר רב של מדינות כדי לזהות את המכשולים האופייניים שמעכבים שיפור של הבטיחות הסיסמית בבתי ספר. בעקבות הממצאים ניתן דגש מיוחד לכך שתוכנית הבטיחות תכלול התחייבות ארוכת טווח להקצאה ריאלית של מקורות תקציביים, תקבע יעדים ולוח זמנים למימושם ותגדיר מסגרת סמכויות ברורה תוך חלוקת אחריות בין הגורמים המעורבים. מכיוון שבמציאות של מצוקה תקציבית יש לממשלות נטייה לדחות השקעות שתכליתן הקטנת סיכונים שאולי אף פעם לא יתרחשו, ממליץ oecd שהממשלות יזמינו הפעלת לחץ עליהן להתמיד במימוש התוכנית, באמצעות שיתוף ומעורבות הציבור והעברת דיווחים שוטפים ל-oecd על קצב התקדמות הפרויקט.



מכשולים דומים קיימים גם בישראל. הדיונים בנוגע להקצאת תקציב רב שנתי לחיזוק מוסדות חינוך נמשכו כמה שנים, ורק ב-2008 התקבלה החלטה להקצות למטרה זו 3.5 מיליארד שקל. קצב הביצוע שנקבע הוא אטי מאוד - העבודות יתפרסו על פני 25 שנה ובכל שנה יוקצו כ-140 מיליון שקל בלבד. יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה סבור שמדובר בתקציב נמוך מדי, וכי נדרשת השקעה של 8 מיליארד שקל כדי להבטיח שמבני מוסדות החינוך לא ייהפכו למלכודות מוות בעת רעידת אדמה. בישיבת ועדת הכנסת לבדיקת המוכנות לרעידות אדמה, דווח שקרוב למחצית בתי הספר וגני הילדים בישראל מוגדרים "מבנים בסיכון", ובכיר בעיריית ירושלים התבטא ש"אם תהיה רעידת אדמה חזקה בין 8:00 ל-13:00, איבדנו דור שלם בישראל".



קצב ההתקדמות האטי בתחום היערכות מוסדות חינוך לרעידות אדמה מחייב בחינה מחדש, כולל גיוס משאבים ממקורות חוץ-תקציביים, כמו מפעל הפיס וקיצור תקופת ביצוע העבודות. כדאי שהממשלה תאמץ את עקרונות תוכנית ה-oecd, לרבות קביעת יעדים כמותיים לגבי מספר בתי הספר וגני הילדים שימוגנו מדי שנה, ותמסור לציבור דיווח שוטף על התקדמות הפרויקט. שקיפות בנושא זה תסייע לממשלה למלא אחר ההחלטות שהיא עצמה קיבלה.



הכותב היה הממונה על הכנסות המדינה ומתאם מדיניות מקצועית בתחום oecd