"קשה לומר אם הישויות העסקיות הרב תחומיות (תאגידים - א.ק), טובות או רעות לרווחה חברתית", אמר פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית בכנס אגף תקציבים של משרד האוצר.
"הדברים הטובים שקורים איתן נוטים להתרחש בשלבים מוקדמים של התפתחות כלכלית, כשחסרים בשוק יסודות קפיטליסטיים", אמר. לדבריו, לדוגמה, אם בקוריאה בשנות השבעים לא היתה ישות פיננסית מפותחת, יונדאי היתה יכולה לפתח חלופה.
לטענתו, בשלב ראשון הן מפצות על מוסדות שלא קיימים. הבעיה, שהדברים הרעים, כמו שוחד ועושק המיעוט, נשארים אחר כך ולכן ממשלות צריכות לדעת אין לטפל בישויות הללו.
יש מגוון אמצעים שהקבוצות עלולות לכאורה לפגוע באמצעותם בתחרות, לדוגמה באמצעות "מימשק רב שווקים" (פעילות אותם שחקנים שנפגשים בשווקים רבים - א.ק.) עוזר ליצירת קרטל, מרתיע כניסה או מעודד התנהגות טורפנית.
"הקבוצות הקיימות בארץ הן תופעה של שנות ה-90. לפני כן היו הסתדרות וסוכנות. זה די מדהים שבישראל היתה תחלופה והקבוצות הנוכחיות נוצרו בסביבה מפותחת כלכלית ומוסדית. קשה לטעון שהם ממלאים מקום של מוסדות חסרים.
"יש התלבטויות האם לנסות לפרק אותם. זה פתרון מאוד קיצוני שנעשה פעמיים בהסטוריה - בארה"ב וביפן. האם אני רוצה למסות עסקות בתוך הקבוצה? האם להשתמש בכלים של הגבלים עסקיים?
"הנטייה שלי בזמן משבר היא לא להשתמש בכסף ציבורי כדי לנסות להחזיק בחיים את הקבוצות הללו. אפשר לנסות להשתמש בהרחבת מדיניות הגבלים עסקיים כדי למתן את האפקטים הרעים שעלולים להיות להם".
יפה מתנגד לאפשר לתאגיד להחזיק בנק. "לדוגמה, בגלל הלוואות לחברות קשורות שיכולות להיות גם כלי לדחיקת מתחרים. הייתי מנסה להפריד פעילות פיננסית מפעילויות אחרות שלהם", הוסיף. לדבריו, יש מקום להרחיב את חשיבת ההגבלים העסקיים המתייחסת כיום לתחרות בענפים לראייה משקית רחבה יותר.
פרופ' ישי יפה: "תאגידים גדולים משפיעים לטווח ארוך לרעה על הרווחה החברתית"
אורה קורן
26.1.2010 / 14:41