בואינג 787 ממריא, ומנועי בית שמש זכתה בהזמנה של 25 מ' ד'

>> באמצע דצמבר 2009, לאחר עיכוב של שנתיים, בוצעה טיסת מבחן מוצלחת של הדגם החדש של מטוס הנוסעים בואינג 787. הטיסה הזו מבשרת טובות לשתי חברות ישראליות שמעורבות בייצור חלקים בפרויקט.

מנועי בית שמש, שבשליטת כלל תעשיות והמנכ"ל אבנר שחם, חתמה על חוזה עם חברת hamilton sundstrand לייצור טורבינות עבור מנוע עזר לאספקת חשמל עבור מטוס הנוסעים החדש. ההיקף הכספי של הפרויקט הוא 25 מיליון דולר והוא יתפרש על פני 10 השנים הקרובות.



הפרויקט ממשיך את קו המוצרים של מנועי בית שמש עבור מטוסי איירבוס 320 ואמבראייר 170-190. ההזמנה מגדילה ב-50% את צבר ההזמנות של החברה בתחום ייצור החלקים למנועי סילון החל ב-2010 ואילך.



מנועי בית שמש עוסקת בשיפוץ, הרכבה והנדסה של חלקים למנועי סילון. המילטון היא הלקוח השני בגודלו של מנועי בית שמש בתחום ייצור חלקים למנועים. ב-2008 רכשה החברה ממנועי בית שמש חלקי מנוע ב-12.3 מיליון דולר - 19.3% מההכנסות של החברה בשנה זו.



גם התעשייה האווירית נפגעה מהעיכוב הממושך בפרויקט בואינג 787, אך באחרונה החלה בואינג בדיונים עם קבלני המשנה שלה, כולל התעשייה האווירית ככל הנראה, על הסדרים כספיים וחידוש הייצור עבורה. החברה פיתחה תתי מכלולים למבנה הבסיס של בואינג 787, בהיקף של 50 מיליון דולר, כקבלן משנה של חברת אלניה (alenia) האיטלקית.



העיכוב בפרויקט הסב לתעשייה האווירית נזק כבד, משום שהחוזה בינה לבין אלניה הוא במתכונת risk sharing, שמשמעותה היא שהחברה חשופה לסיכון של הפסד אם הפרויקט לא יוצא לפועל או להוצאות מימון כבדות אם הפרויקט מתעכב.



התעשייה האווירית זקפה את הכנסותיה מייצור תתי המכלולים עבור בואינג 787 רק בגובה העלויות שהוצאו ושהשבתן צפויה, כך ששולי הרווח מהייצור בפרויקט הם 0. התעשייה האווירית והקבלנים הראשיים בפרויקט שרויים במחלוקת משפטית סביב דרישת החברה לעדכן את התמורה הכספית בעקבות שינויים בפיתוח ביחס להזמנה המקורית.



התעשייה האווירית דיווחה ברבעון הרביעי של 2008 על פיטורי עובדים בשל ההאטה הצפויה בייצור. בחודשים ינואר-ספטמבר 2009 ספגה חטיבת כלי הטייס האזרחיים שלה הפסד תפעולי של 21 מיליון דולר במחזור של 285 מיליון דולר - בהשוואה לרווח תפעולי של 24 מיליון דולר במחזור של 637 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2008.